מחצית השקל על אורח חיים שמג:ד

(ס"ק ד) טוב כו' תקלה איכא וקלון איכא כצ"ל דתנן התם הבא על הבהמה גם הבהמה נסקלת ונתנה המשנה שני טעמים א' הואיל ובא לאדם תקלה על ידה ושני משום קלון שלא יאמרו זו הבהמה שנסקל פלוני על ידה ואיבעיא להו גוי הבא על הבהמה דתקלה איכא דמצוון על הבהמה וקלון ליכא ופירש"י דעכו"ם דרכן בכך ולא מתביישים בזה וגם התורה לא חסה על קלונן ואיבעיא להו אי בעינן דוקא תרתי או סגי בחד טעמא כגון עכו"ם דליכא אלא חד טעם דהיינו תקלה ובעי למפשט מדתנן קטן בן ט' ויום אחד וקטנה בת ג' שנים ויום א' כל העריות מומתי' על ידן ובכלל העריות גם בהמה בכלל הרי דבהמה נסקלת ע"י קטן וקטנה והא הכא קלון איכא תקלה ליכא דהא קטן וקטנה לאו בני עונשים נינהו אלמא בחד טעם סגי והוא הדין בעכו"ם כיון דאיכא עכ"פ חד טעם ודחי דלמא לעולם תרתי בעינן ובקטן וקטנה גם תקלה איכא כיון דמזידים הם אלא דחס רחמנא דלא לעונשו הוי תקלה וכיון דקרי ליה הש"ס תקלה מטעם הנ"ל ראוי לקבל דבר לכפרה. עבח"מ סי' שמ"ט דין קטן שהזיק וע' בספר ת"ש: