מחצית השקל על אורח חיים שמה:ב

(ס"ק ב) חורים ואפי' כו'. מיירי כאן בחורים ספונים ופתוחים לצד ר"ה אבל הם מעבר לעבר ועוברים גם לפנים לתוך רה"י וביאר הדברים דבשבת דף ז' ע"ב פליגי אביי ורבא וכ"ע ס"ל חורי רה"י כרה"י ובחורי ר"ה ס"ל לאביי דכר"ה דמי ורבא ס"ל דלאו כר"ה ופריך הש"ס לאביי מדתנן הזורק ארבע אמות בר"ה ונח על הכותל דהיינו בצדדי הכותל למעל' מי' כזרק באויר דהוי מקום פטור כדלקמן סי"ב ולכך פטור למטה מיו"ד טפחים כזורק בארץ וחייב והוינן אמאי כזורק בארץ הא לא נח ופרש"י וכי חזר' נפלה תוך ד"א דע"כ נסמכה בכותל קופצת לאחרי' עכ"ל ואר"י בדבלה שמנה שנו שנשארת דבוקה בצד הכותל ואי חורי ר"ה כר"ה לוקמי בצרור או חפץ ודנח בחור ומשני מתני' בכותל דלית ביה חור מדקתני ריש' למעלה כזורק באויר ואי אית ביה חור הא נח בחור ואי דלית ביה ד"ט על ד' טפחים והאר"י אר"ח זרק למעלה מיו"ד ונחה בחור כל שהוא מחלוקת ר"מ ורבנן לר"מ דא"ל לענין מזוזה אם אין הפתח רחבה ארבע ויש כותל מן הצד שאפשר לחוק בו ויהיה הפתח רחב ד' אמרי' חוקקים להשלים וכאלו נחקק דמי וחייב במזוזה וה"ה הכא חוקקים והוי הנחה ע"ג מקום ארבע ולרבנן דל"ל במזוזה חוקקים ה"ה דל"ל הכא גבי שבת חוקקים ולא נח ע"ג מקום ד' ופטור וסתם משנה ר"מ (כך פירש"י) א"כ למעלה מיו"ד יהיה חייב דהא מונח ע"ג מקום ד' וגבוה יו"ד והוי רה"י והוי זורק מרשות הרבים לרה"י א"ו דמיירי דליכא חור והקשו התוס' הא אמרי' התם במזוזה דר"מ ל"ל חוקקים אא"כ יש ברגלים ג' טפחים גובה שרחב ד' טפחים אלא שהז' טפחים האחרים שבגובה הפתח (ששיעור הפתח לענין מזוזה צ"ל גבוה יו"ד ורחב ד') אין רחבים ד' אז אמרי' חוקקים אבל בלא"ה לא אמרי' חוקקים והא הכא בחור ליכא בשום מקום רחב ד'. ואור"י דמיירי בחורים שדרכן לעשות בשעת בנין שמפולשים מעבר לעבר:

ובצד רה"י הם רחבים ארבע אבל לא בצד ר"ה ולכ"ע הוי רה"י דהא חורי רה"י הם ולא פליגי אלא א"א חוקקים וה"ל מקום ד' או לא וכ' ועוד דוקא החורים שלמעלה מיו"ד הוי חורי רה"י אבל שלמטה מיו"ד אין בני רה"י משתמשים שם מפני שבני ר"ה משתמשים שם ולא הוי חורי רה"י ומזה כ' הע"ש דהחורים שלמטה מיו"ד אם הם פתוחים מעבר לעבר אין להם דין חורי רה"י אבל מ"א חולק עליו דלא מצינו בשום פוסק שכ' לחלק בחורי רה"י בזה וגם התוס' מנ"ל להמצי' דין חדש כזה מסברא בלי הכרח אע"כ שגם התוס' לא כתבו כן אלא לס"ד דמקשן דאז הדבר מוכרח אבל למסקנ' מודים דאפי' למטה מיו"ד יש להם דין חורי רה"י והא דקשי' להתוס' דלמאי דבעי להוכיח דמיירי דלית ביה חור הא דלא מוקי בחור כ"ש ממש שאין רחב ד' בשום מקום וכה"ג גם לר"מ לא אמרי' חוקקים ותירץ דסתם חורים כך הם (וגם לתי' השני שכתבו הדבר מוכרח) וא"כ תיקשי ל"ל להוכיח דסיפ' מיירי בלית ביה חור דאל"כ תיקשי רישא ה"ל להוכיח מסיפ' גופה א"א דאית ביה חור והיינו שמפולשים מעבר לעבר. א"כ ה"ל חורי רה"י ודין רשות היחיד יש לו לכ"ע א"כ למה קתני הזורק ארבע אמות חייב הא אפי' פחות מארבע אמות ג"כ חייב דהא ה"ל זורק מר"ה לרה"י אע"כ דלמטה מיו"ד לא מקרי חורי רה"י כיון דבני ר"ה משתמשים שם ולכך הוצרך לו' דוקא שזרק ארבע אמות וליכא לדיוקי מסיפא והוצרך לדייק מרישא וי"ל דאין הדין ברור בעיניו דלמטה לא מיקרי חורי רה"י אלא דניחא ליה טפי לדייק מרישא דמסיפא היה מקום לבעל דין לדחות ולומר דלמטה מיו"ד לא הוי חורי רה"י ולכך עדיף לדייק מרישא דאין מקום לדחות אבל לעולם לפי האמת אפי' למטה מיו"ד הוי חורי רה"י דלא מצינו בשום מקום בש"ס או בפוסקים דכתב לחלק בין למעלה או למטה מיו"ד: