מחצית השקל על אורח חיים שח:י

(ס"ק י) וכתבי קדש פי' ספרים כו' דלא כע"ש ר"ל שהקשה האמרינן בגיטין דף ס' ספר הפטרה אי לאו דניתן לקרות בהן (דמן הדין אסור לכתוב כ"א ספר שלם וה"ה דאין קורין בהן ומה"ט אפי' בטלטול אסור אלא משום עת לעשות כו' דא"א לכ"א לכתוב ספר שלם וע"ל במ"א סי' דפ"ד הותר הכתיבה והקריאה וגם הטלטול) היה אסור בטלטול וע"ז השיב מ"א דבאמת כאן לא הותר כ"א אותן כתבי קודש שקורין בהן וכ' בס' א"ר שבשירי כה"ג נסתפק אי מותר לטלטל מגילת אסתר. ובס' א"ר התירו ובהל' פורים כ' בספר פר"ח לאסור כיון דקי"ל פורים שחל בשבת אין קורין המגילה וא"כ הוי כמו ס' הפטרה קודם שהותר לכתבן ע"ש:

ולענ"ד יש לפקפק בראיה זו ניהו דאסור לקרות בה בצבור מ"מ כל אדם מותר ללמוד מתוכ' וכדאריב"ל במגלה דף ד' פורים שחל בשבת ע"ש. עכ"פ אם חל פורים ביום א' אין להביא המגלה לבה"כ בשבת לצורך קריאתה בליל מ"ש דה"ל מכין משבת לחול אם לא שילמוד מתוכה בבה"כ דבר מה מבע"י בשבת ועמ"ש בהל' מגלה:

מחמת חסרון כיס ר"ל דלא תימא דהמוקצה היא משום דעומד לסחורה דהא בסי' ש"י קי"ל כר"ש דפירות העומדת לסחורה לא הוי מוקצה אלא הטעם דהוי מוקצה מחמת ח"כ שלא יתלכלך ובזה גם ר"ש מודה וכשמקפיר שלא יתלכלך אפי' לצור ע"פ צלוחיתו אינו ראוי וכמ"ש מ"א סי' ש"ז ס"ק כ' בשם הרא"ש: