מחצית השקל על אורח חיים רעו:יב

(ס"ק יב) אם יש כו' ואם היתה מדורה כו' להי"א בסעיף א' ר"ל דוקא היכי דל"ל שמא ירבה בשבילו דנר לא' נר למאה ואינו אסור כי אם היכי שהדליק הגוי לצורך ישראל. לכן הותר כאן אם יש נר כו' והוסיף הגוי נר אחר להשתמש נגד הנר כ"ז שנר ראשון דולק משא"כ מדורה להי"א בס"א דס"ל דגם במדורה א"ל שמא ירבה בשבילו א"כ הוסיף גוי על מדור' א' אסור לישראל להתחמם נגדו חיישינן שמא ירבה:

וב"ח כ' דל"ג כו' ואפי' להי"א בסעיף א' מותר להתחמם נגד המדורה אפילו הוסיף הגוי על המדורה דע"כ ל"ח שמא ירבה אלא כשהגוי רואה שהישראל נהנ' ממעש' חיישינן שמא ירבה כדי שיהנה הישראל וזה לא שייך כאן דהא מה שמתחמם הישראל נגד המדורה כל זמן שעצים ראשונים דולקים מזה אין ראיה שנהנה מתוספות הגוי ולאחר שכלו עצים הראשונים הרי אסור לישראל ליהנות מן התוספ' וירא' הגוי שהישראל פורש את עצמו מלהתחמם ואיך ירבה בשבילו. ואם הוסיף הגוי עצים לצורך חולה כו' כיון שהגוי כו' ר"ל שם כתב דוקא כשהגוי עשה תחלת תמדורה חיישינן שמא ירבה להוסיף משא"כ כאן דתחלת המדורה היתה על ידי ישראל מערב שבת אלא שהגוי הרבה עליו עצים בשבת לא חיישי' שירבה עוד הפעם להוסיף עצים דל"ח שירבה שני פעמים ולפ"ז מותר להשתמש נגד התוספות שהוסיף בשביל החולה אפילו אחר שכלו העצים הראשונים שהודלקו בהיתר מערב שבת וה"ה דה"ט שייך גם על דין הראשון כשהוסיף גוי על המדורה שהית' לצורך ברי' אלא דשם יש טעם דעדיף מזה וכמ"ש מ"א: