מחצית השקל על אורח חיים רעו:יג

(ס"ק יג) מותר כו' ואם אח"כ כו' כן דייק הב"ח מדהוצרך הטור לאשמועינן דמותר למחות פשיטא ומ"ש הרב"י הובא גם בט"ז דאתי לאפוקי מדעת הטועים שהיו סוברים דאסור למחות שלא יכבה ודחה ר"ת דבריהם וכמ"ש המרדכי פ' כ"כ דחה הב"ח דהא הטעות יצא מדתנן פ' כ"כ גוי שבא לכבות א"א לו כבה ואל תכבה וטעו ופי' כמו מה דתנן א"א לו כבה ר"ל שאסור לומר לו כבה ה"ה מה דתנן אל תכבה היא בכלל איסור ובאמת אין הפי' כן אלא מאי דתנן אל תכב' היא רשות דאין צ"ל אל תכבה דא"כ לקמן בסי' של"ד בדיני דליקה הוי ליה לטור לכתוב זה כי במאי דתנן שם במשנה גבי דליק' יצא להם הטעות ה"ל להטור לאשמועינן להוציא מלבן אבל אין כאן מקומו אלא צריך לומר דאתי לאשמועינן דמותר למחות רצ"ל דבזה מראה לגוי דלא ניחא ליה ואם אחר כך עשה הגוי ה"ל מדעתו ומותר לישראל ליהנות ממנו: