מחצית השקל על אורח חיים רעא:כה

(ס"ק כה) שיניחנה כו' התוס' פרק ע"פ דף קי"ג ע"א אהא דאר"י שלשה מנוחלים עה"ב וחד מנייהו דמשייר מקדוש להבדלה ופירש רשב"ם שי"ל מעט יין ומונע שתייתו בשביל הבדלה. והקשה התוס' והא דוק' קידוש לילה קודם לכיבוד היום אבל הבדלה אינה קודמ' (דהכי אמרינן בדף ק"ה קידוש היום קודם לכיבוד היום) ותי' מורי הר"י דקידוש היום קרי כיבוד היום ר"ל מאי דאמרינן קידוש לילה קודם לכיבוד יום ר"ל קודם לקידוש היום אבל לסעודת יום אפי' הבדלה קודמת הרי מוכח מדברי התוס' דקידוש קודם להבדלה דהא כן הוא תחלת קושייתם דוקא קידוש ליל' קודם כו' אבל לא הבדלה משמע דקידוש עדיף מהבדלה ודוחק לומר דהתוס' אזלי לר"ת דס"ל אין מקדשים על הפת. ולכן אפי' בקידוש דשחרית כו' ד"ל דהא כ' מ"א ס"ק ג' דכיבוד יום עדיף מקידוש יום וכיון דהבדל' קודם לכיבוד יום כ"ש דקודם לקידוש יום אפ"ה קידוש דשחרית קודמ' להבדלה דהבדל' אפשר כו'. מיהו בבית הכנסת עדיף כו' עיין סי' רס"ט ר"ל דהא אין אדם יוצא בקידוש דבית הכנסת דהא אין קידוש אלא במקום סעודה ותחלה נתקן בשביל אורחים דאכלו בבה"כ דלדידהו הוי מקום סעודה לדידן דליכא אורחים היה ראוי שלא לקדש וכדס"ל לכמה פוסקים אלא שלא רצו לבטל מנהג קדמונים מה שאין כן הבדל' דגם לדידן יש בו צורך למי שאין לו יין להבדיל יוצא בהבדלה שבבה"כ. לכן לדידן הבדל' שבבית הכנסת קודם לקידוש:

וטוב לקדש כו' דפירש כן דברי ר"י הנ"ל דמשיירי מקדושא לאבדלתא רק שצריך לתקן כל פעם שלא יהיה פגום ויקח בשחרית כוס קטן משל לילה כדי שיהי' מלא: