מחצית השקל על אורח חיים כז:ג

(ס"ק ג) גידם כו' אך צ"ע כו' דלא כמאן דאי ס"ל כהתוס' הרי דלכ"ע ביש לו זרוע חייב. ואי ס"ל דפליגי כ"ש דקש' דא"כ ת"ק פוטר באין לו זרוע אבל יש לו זרוע מודה דחייב:

ואחרים מחייבים אפי' אין לו זרוע. וא"כ הא"ז דפוטר אפי' יש לו זרוע דלא כמאן. דגרסתו היתה אין לו אלא זרוע כו' משמע לפי גירסא זו דת"ק פוטר אפי' יש לו זרוע. ופסק הא"ז כת"ק:

ונפלאתי כו' כמו בחליצ'. ר"ל דסברת השואל היתה שיניח בימין כמו איטר דמניח בימין. וע"ז השיב דנקטע גרע מאיטר. וחליצה תוכיח די"א כיון דקי"ל צריך לחלוץ בימין. ואם הוא איטר חולץ ברגל שמאל. ואם נקטע רגלו הימני' אינו חולץ כלל ולא אמרי' דיחלוץ בשמאל. וה"ה לענין תפילין. ועוד בתפילין בעי' יד כהה. ובשלמא אם הוא איטר ימין דידיה היא כהה. אבל נקטעה השמאל למה תקרא ימין כהה. אדרב' כיון שאין לו יד אחר פשיטא דלא הוי יד כהה דהא כל כחו ומעשיו ביד ימין עכת"ד:

הלא תלמוד כו' ולא פוסק מסברא דנפשי'. ולא הביא כלל דברי הש"ס. בספרי פ' ואתחנן. הובא בילקוט פרשת בא רמז רכ"ב וז"ל על ידך זו שמאל כו' ר' נתן כו' ר"י החרום (על שם מקומו תוס') או' מצינו שהימין קרוי יד כו' ומה ת"ל על ידך כו' (כ"ה גם בש"ס מנחות שם דף ל"ז) אלא שבספרי הוסיף בדברי ר' וסיים ומה ת"ל כו' שהיה נותן בימין:

משמע דאין לו זרוע כלל ואפ"ה חייב להניח בימין ולמה כתבו התו' לאחרים דמיירי דוקא בי"ל זרוע אבל אין לו זרוע פוטר:

וי"ל דס"ל כו' ר"ל דהתו' ס"ל דגם ר"י החרום מיירי דוק' בי"ל זרוע ואפ"ה ס"ל דמניח בימין ולא בזרוע דזרוע נא מיקרי יד לענין זה:

ומ"מ צ"ע דר"א משני כו' ר"ל דהש"ס פריך שם לר"י החרום דס"ל דגם ימין מקרי יד א"כ מנ"ל דמניח תפילין בשמאל. ומשני מהיכי דנ"ל לר' נתן מדכתיב וקשרתם וכתבתם. מה כתיבה בימין (ברוב בני אדם) אף קשירה בימין. וכיון דהקשיר' בימין ע"כ מניח בשמאל ור"א משני ניהו דיד פי' ימין אבל הכא דכתיב ידכה דרשי' יד כהה וחלוש' דהיינו שמאל. וקשיא איך א"ל דר"י דריש מידכה שיניח בשמאל. הא בספרי הנ"ל אמר ר"י להדיא דאיצטרך ידכה לרבות הגידם:

ומ"מ צ"ע די"ל דר"א טעמי' דנפשי' קאמר. ר"ל דמזה אין ראי' להתו' לדחות הספרי. דאין כונת ר"א לתרץ ר"י החרום דלר"י ע"כ צ"ל דדרש מוקשרתם וכתבתם כנ"ל. אלא ר"א אליבי' דנפשי' קאמר דגם הוא ס"ל דימין איקרי יד ואמר אליבי' דנפשי' דמ"מ ידעי' דמניח בשמאל מידכה יד כהה. דר"א בזה לא ס"ל כר"י דדרש לרבות הגידם:

ועמ"ש סעיף ו' דלא קי"ל כמאן כו' כצ"ל. לפמ"ש רמ"א דהמנהג דהכל תלוי באיזה יד שכותב מקרי ימין אע"פ שעושה הכל ביד האחרת. וע"כ הטעם כר"נ מוקשרתם וכתבתם ולא מיד כהה דכיון דעושה הכל בשמאל הוי ימין יד כהה ואפ"ה כ' דימין שכותב בה מקרי ימין ע"כ דרשי' מוקשרתם וכתבתם:

ובמרדכי כו' דתרתי כו'. בא לישב קושיתו דלעיל לר"א. דדריש לר"י ידכה יד כהה הא ר"י מרבה מידכה גידם. לזה כ' דהמרדכי מיישבו וס"ל דתרתי ש"מ יד כהה וגם גידם:

דמאן דדרש הא כו' שהקשה למ"ד אי כותב בשמאל וכל מעשיו בימין דיניח בימין. א"כ תקשי ל"ל ידך למדרש יד כהה ת"ל מוקשרתם וכתבתם א"ו דאיצטריך לכה"ג דכותב בשמאל וכל מעשיו בימין דס"ד דיניח בימין כיון דכותב בשמאל צריך לקשור בשמאל קמ"ל יד כהה דיניח בשמאל כיון דכל מעשיו בימין הוי שמאל יד כהה עכת"ד. וע"ז כתב מ"א דאין זו קושיא דמאן דדריש וקשרתם כו' לא דריש ידכה יד כהה. ומאן דדריש ידכה לא דרש וקשרתם כו'. דפוטר מליתן בימין. אפילו י"ל זרוע לדעת א"ז:

אבל לפירוש התוספות כו' בלא ברכה. אין ר"ל דלהתוספות אין מברכים דז"א דלהתוס' ודאי מברכים כיון דס"ל בי"ל זרוע לכ"ע חייב אלא רוצה לומר לדידן דניהו דמחמירים כהתוס' מ"מ משום ספק ברכה דהא לדעת הא"ז פטור לכן לא יברך:

ודע דמ"ש בש"ע ס"ב המנהג כו' ובס"ג המנהג כו' באיטר שאין לו תפילין כ"א של מי שאינו איטר או להיפך מי שאינו איטר אינו מצויה לו כ"א תפילין של איטר ובאיטר דמניח בימין והיו"ד צ"ל לצד הלב. א"כ היו"ד בצד שמאל של תפילין ובאינו איטר להיפך א"כ היכי יעשה:

בתשובות נ"ש סי' מ"א כתב שצריך להוצי' הרצועה מהמעברת' להפכה ולהשימה בצד השני כדי שתהי' היו"ד סמוך לצד הלב. ואע"ג דאכתי היו"ד מהופכ' ל"ל בה ואייתי ראיה עיין שם. ובתשובת שבות יעקב חלק עליו דא"צ לטרוח כ"ה אלא יניח שם הרצועה תוך המעברת' אלא שיהפך התפילין ויניח הקציצה לצד בית השחי והמעברת' לצד הקובד"ו אף דהמנהג הנכון אינו כן כמ"ש בש"ע. מ"מ אין בו קפיד' כ"כ ע"ש:

ועיין בס' א"ר שחולק: