מחצית השקל על אורח חיים כז:ד

(ס"ק ד) דבר כו' בגדי כהונה דכתיב ילבש על בשרו. שלא יהיה דבר חוצץ בינו לבשרו ואיבעי' להש"ס אי כנה חי חוצצת אי אמרי' כיון דהולכת ריבותי' היא והרי היא כבשרו או לא. וכן נסתפק יצא שערו בבגדו מהו. ופירש"י יצא שערו מראשו למטה עד שנכנס בין כתנתו לבשרו מהו (ועיין ברמב"ם הל' כ"מ):

ונ"ל שמפני זה כו' שעל הצואר כו' כיון דהיא איבעי' דלא איפשטא ראוי לילך לחומר' וכן פסק הרמב"ם פרק יו"ד מהל' כ"מ דלכתחלה חייצי. אפשר בשער שכלפי הפנים שהן שערות קצרות אמרי' היינו רבותי'. ושער בית השחי יוכיח. דלא נסתפק הש"ס אי חייצי בבגדי כהונה. וכן כה"ג יוכיח שהיה מסתפר כל ערב שבת ולא היה מגלח בתער אלא במספרים:

ולא היה מגלחן כעין תער אלא היה מניחן מעט מן השערות כמ"ש ביחזקאל כסום יכסמו ראשיהן וכמבואר בסנהדרין דף כ"ב. ועיין ברמב"ם פ"ה מהלכות כ"מ ובהשגת הראב"ד שם ואעפ"כ היה מניח תפילין של ראש ששערו היה מגולה בין ציץ למצנפת ששם היה מניח תפילין. אע"כ ששער מועט אינו חוצץ דהיינו רבותי'. אבל לצד העורף שהם גדולים ויוצאים חוץ ממקומם. וכמו שכתב רש"י באיבעי' דהש"ס דלעיל שם הוי חציצה:

ולא נהגו כן. אפשר לומר הטעם כיון דהוא איבעי' דלא איפשט' סמכינן על דעת הרשב"א הובא בסעיף ה' (ועמ"ש במ"א ס"ק ה') דס"ל בראש אין בו משום חציצה. אף דלא אמרה למעש':

ומיהו כו' דבזה לא איבעי' לן כלל. ואמרו שם בפי' דחוצץ וכיון דליכ' ספק בדבר וק"ל עיקר כדעת הרא"ש דגם בראש איכ' משום חציצה:

לכן אין להקל. ומה"ט רע עלי המעשה אותן המגדלים בלורותיהן מלבד כי הוא דרך שחץ וגאוה ויש קצת איסור עמ"ש בי"ד סי' קע"ח. יש בו איסור בהנחת תפילין כיון שגדולים הרבה ליכ' למימר היינו רבותייהו וחוצצים. ומשום מעשה אנשים הללו ל"ל היינו רבותייהו. ואפי' לדעת הרשב"א שאמר להלכ' ולא למעשה דבראש לא קפדינן אחציצה. מ"מ כה"ג אפשר מודה הרשב"א. וכמו שאסור לדידיה על כובע עבה. וכמו שכתב מ"א ס"ק ז'. משום דל"מ הנחה ע"ג מקום שמוחו של תינוק רופס:

וה"ה הני שערות מרובים ה"ה ככובע עבה: