מחצית השקל על אורח חיים ריא:א

דע דתנן דף מ' ע"ב היו לפניו מינים הרבה. ר' יהודא אומר אם יש ביניהם מין ז' (ר"ל שנשתבחה בהם א"י) דכתיב ארץ חטה ושעורה גפן תאנה ורמון ארץ זית שמן (והוא רק דבר א' זית שעושה שמן) ודבש (היינו תמרים) עליו הוא מברך וחכ"א מברך על איזה שירצה ובדף מ"א אמר עולא מחלוקת כשברכותיהן שוות (דשניהם פה"ע ונפטר א' בברכת חברו) דר"י סבר מין ז' עדיף וחכמים סברי חביב עדיף אבל כשאין ברכותיהן שוות (פירש"י כגון צנון שברכתו בפה"א וזית שברכתו בפ"ע) ד"ה מברך ע"ז וחוזר ומברך ע"ז ויש בזה מחלוקת דרש"י והרא"ש ור"ה גאון מפרשים דבאין ברכותיהן שוות בין ר"י ובין רבנן מודים דאזיל מעלת מין ז' ומעלת חביב ומברכים על איזה שירצה וגם ס"ל דחביב פירושו מה שחביב לו כל עת אף שעתה חפץ במין אחר והסמ"ג והעומדים בשיטתו ס"ל דבאין ברכותיהן שוות מודה ר"י לרבנן דאזלי' בתר חביב ופי' חביב כנ"ל וכל פוסקים הנ"ל פסקו כר"י והם שני דיעות שהובא בש"ע סעיף א'. והרמב"ם שהוא בסעיף ב' חולק בתרתי דפסק כרבנן דחביב עדיף ממין ז' וחולק גם בפי' חביב וס"ל דחביב ר"ל מה שחביב לו באותו פעם ומעתה נעמוד ע"ד הש"ע וע"ד מגן אברהם:

(ס"ק א) מקדים כו' אפי' הוא חצי פרי כו' עסי' קס"ח בגמ' שם ר"ל דאמרי' דף ל"ט ע"ב פרוסה של חטים ושלמה של שעורי' ד"ה מברך על הפרוסה של חטים ופוטר השלמה של שעורים היינו משום דאקדמיה קרא לחטין וא"כ הוא הדין הכא וכן שאר הדינים שכ' מ"א דאם שניהם ממין אחד שמקדים השלם ג"כ יליף מסי' קס"ח דכן מבואר שם וכן אחד שלם והשני חביב דשלם עדיף כ"מ סי' קס"ח דאם השלם פת קיבר וקטן והפרוסה פת נקיה וגדולה אפ"ה שלם עדיף אכן בפרוסה חטין ושלמה שעורים אמרי' שם בגמ' דירא שמים מניח פרוסה תוך שלמה ובוצע. והכי קי"ל לעיל סי' קס"ח וא"כ י"ל דה"ה הכא עבדינן כן: