מחצית השקל על אורח חיים קסח:ב

(ס"ק ב) מניח כו' וצ"ע דאיך נעשה פשרה כו' דהא אפי' בה"מ כו' ר"ל דפשרה זו שכ' הרש"ל היא גרוע מפשרת הש"ס דלפשרת הש"ס א' מברך ומוציא לחבירו דהוי ברוב עם הדרת מלך ואיך נעשה כפשרת מהרש"ל לצאת י"ש שיברך כל א' לעצמו ונבטל עי"ז ברוב עם ה"מ (והוא ענין יקר וחשוב דמבטלי בה"מ מה"ט ואיך משום לצאת י"ש נבטלנו) ועוד דליכא פלוגתא בזה כו' ר"ל אי הוי פלוגתא בזה איכא מ"ד דס"ל לברך על פרוסה ש"ח ואיכא מ"ד דס"ל לברך על שלימה של שעורים. וכדי לצאת י"ש מניח פרוסה תחת כו' א"כ יש מקום לפשרת מהרש"ל דעכ"פ בין המברך על הפרוסה ובין המברך על השלם יש לו דעה אחד לסמוך עליו אבל באמת לפי' רבינו תם כנ"ל הא דאמר וירא שמים יוצא ידי שניהם קאי על פרוסה של חטים כו' ובזה האמרי' דברי הכל מברך על הפרוסה וליכא פלוגת' וע"כ צ"ל מאי דאמר ויוצא י"ש ר"ל שני הלחמים וליכ' בושה לשום לחם וכן כתבו התוס' והיינו ליתרון בעלמ' וא"כ איך נאמר דא' יברך על השלם של שעורי' דודאי עביד שלא כדין דהא ליכ' למ"ד דס"ל הכי:

ונ"ל דעכ"פ אם הא' אורח כו' ר"ל כה"ג גם מהרש"ל מוד':

דהא שרי' לי' כו' והיינו משום דבעה"ב מוצי' בברכתו את האורח ה"ל כאלו האורח מברך וכיון דהאורח אינו נזהר י"ל לברך על נקי של עובדי כוכבים ולכך הותר גם לבעה"ב הנזהר לברך על של עובדי כוכבי' ולא אמרי' דהאורח יברך על נקי של עובדי כוכבי' ובעה"ב על קיבר של ישראל ולא נתיר לבעה"ב הנזהר לברך על של עובדי כוכבים אע"כ דכה"ג ליתא לסברת מהרש"ל דהאורח נגרר אחר בעה"ב:

דהא לרש"י וסייעתו כו' דלפי' רש"י דפליגי לר"ה אם הפתיתים גדולים מן השלמה צריך לברך דוקא על הפרוסה ולר"י דוק' על השלם כנ"ל ולכך מפרש וירא שמים יצא ידי שניהם ר"ל ידי ר"ה ור' יוחנן וקאי אכה"ג דהפרוסה גדולה מן השלם ושניהם ממין א' אבל כשהפרוסה חטים ושלימה שעורים הלא בזה מסיק הש"ס ד"ה מברך על הפרוסה כו' ולא על כה"ג קאי מאי דאמר הש"ס יוצא ידי שניהם דהא ליכא פלוגתא בזה ורש"י לא ס"ל דר"ל ידי שניהם דר"ל שני הלחמים וניהו דקי"ל כפי' ר"ת דלדידי' במין א' והפרוסה גדולה מן השלם אי מברך על השלם יוצא לכ"ע דאפי' רב הונא מודה דרשאי לעשות כן וגם לפי' ר"ת פרוסה ר"ל קטנה כנ"ל לכן פי' דקאי על פרוסה של חטין כו' דגם בכה"ג י"ש יצא י"ש בלחמים והיינו דוקא כשהפרוסה חטין דמצינו כן להדיא לפי' ר"ת ולא נוסף ע"ז דבר אחר: