מחצית השקל על אורח חיים קסח:א

(ס"ק א) פת קיבר וקטן לכאורה משמע בטור כו' דבטור הל' משונה מל' הש"ע דז"ל הטור מברך על השלם אפי' הוא פת קיבר והחתיכות פת נקיה ואפי' השלם קטן מן החתיכות עכ"ל מדלא כללינהו יחד מברך על השלם אפי' הוא פת קיבר וקטן כמ"ש בש"ע א"ו דהטור או או קאמר דהשלם אין לו רק חסרון א' נגד החתיכות או שהוא פת קיבר כו' ושוין בגדלות או שהוא קטן ושוין בנקיות. אבל בגמ' משמע כו' דהא מסיים אבל פרוסים כו' ומיירי בפרוסות גדולות דבהכי פליגי כו' לכאורה כוונתו דהאמרי' דף ל"ט ע"ב הביאו לפניו פתיתים ושלמים אמר רב הונא מברך על הפתיתים ופוטר את השלמים ור"י אומר שלמים מצוה מן המובחר אבל פרוסה של חטין ושלמה של שעורים ד"ה מברך על פרוסה של חטים כו' אר"נ ב"י וירא שמים יוצא ידי שניהם כו' מניח פרוסה תוך השלמה ובוצע ופי' רש"י מדאמר רב הונא מברך ולא אמר מצוה כו' כמ"ש ר"י א"ו דאיירי שהפתיתים ושלמים שוין בגדלות וכיון דשלם לר"ה לא הוי מעלה לכן אמר מברך אם ירצה דשניהם שוין אבל אם הפתיתים גדולים מן השלמים ס"ל לר"ה דצריך לברך דוקא על הפתיתים הגדולים ור"י ס"ל אע"פ שהפתיתים גדולים צ"ל על השלמים. והקשו התוס' דא"כ ר"ה ור"י הם סברות הפוכות. לכן פי' ר"ת דפליגי דוקא בפתיתים גדולים מן השלמים וס"ל לרב הונא דמעלת גדלות ומעלות שלמי' שוין לכך מברך על איזה שירצה ור"י ס"ל דשלם עדיף וקיי"ל כר"י וכפירוש ר"ת ולפ"ז ראיית מ"א דעל כרחך מאי דאמר הש"ס אבל פרוסה של חטים כו' מיירי שהפרוסה גדולה מן השלמה דומי' דפליגת' דמיירי לפי' ר"ת שהפתיתים גדולים דומיא דהכי מה שמודה ר"י מיירי בפרוסה גדולה ואפ"ה מדנקט דוקא חטה דחשיב משעורים מדאקדמ' קרא בשבח ארץ ישראל דכתיב ארץ חטה ושעורה דכל המוקדם בפסוק זה מוקדם לברכה וכדלקמן סי' רי"א סעיף ד' להכי מברך על הפרוסה של חטים ת"ל בלאו הכי הא יש לפרוסה שני מעלותא דחטה הוא יותר נקי משעורה השניה שהוא גדול א"ו דאפי' יש לפרוסה שני מעלות מ"מ שלם עדיף ולפ"ז דברי מ"א צ"ב דהא התוס' דחו פי' רש"י עוד מצד קושיות אחרות וז"ל ועוד תימ' (לפי' רש"י) אמאי שינ' בסמוך לשונו דנקט ל' פרוסה של חטין ע"כ פי' ר"ת כו' והיינו דלפי' ר"ת ניח' כמ"ש הרא"ש וז"ל הילכך מברך על השלמ' אפי' היא קטנה מן הפרוסה דבהכי איירי פלוגתייהו מדנקט פלוגתייהו פתיתי' ושלמים ובתר הכי קאמר פרוסה של חטין כו' דפרוסה משמע שהוא קטנה מן השלמה דל' פרוסה משמע חצי השלם כו' ורבות' אשמעי' אע"ג דפרוסה של חטין קטנה צ"ל עליה תחלה משום דכל הקודם בפסוק כו' עכ"ל הרי מבואר היפך ממ"ש מ"א דאדרבה פרוס' של חטין מיירי שהיא קטנה מן השלימ' ולהכי איצטרך לטעם משום דמוקדם בקרא אבל לעולם כשיש לפרוס' שני מעלות י"ל דמברך על הפרוסה כדמשמע בטור אמנם מדברי התוס' דלשם יש למ"א ראיה שכתב בד"ה אבל פרוס' של חטין כו' ד"ה מברך כו' דחטי' עדיפי דאקדמי' קרא אבל פתיתים ושלמים ממין א' אפי' יהיו הפתיתי' מפת נקיה והשלמים מפת קיבר מברך על השלמי' עכ"ל התו' ומדנקטו התוס' פתיתים מפת נקיה ולא נקטו פרוסה משמע דמיירי דהפרוסה גדולה דהא פתיתי' דנקטו בפלוגתא דר"ה ור"י מה"ט נקט פתיתי' משום דמיירי בגדולים לפי' ר"ת א"כ יש לפרוסה שני מעלות שהם גדולי' וגם הם נקיים כמ"ש התוס' ואפ"ה כתבו התוס' דשם עדיף כיון שהם ממין אחד ודוק' חטים דאקדמ' קרא חשוב יותר מן השלם הרי מוכח כמ"ש בש"ע וכמדומה שלזה נתכוין מ"א ויש ט"ס בדבריו אלא שיראתי לשלוח יד להגיה וגם לא ידעתי באיזה ל' אגיה: