מחצית השקל על אורח חיים קנג:מז

(סקמ"ז) מחיר כו' מי לא עסקי' די"ל אותו דבר בעין וע' בע"ז דף מ"ו ע"ב דאמרי' אתנן במחובר אסור לגבוה דכתיב בית ה' אלקיך ופירש"י דדרשי' לא תביא אתנן של בית שאם נתן לה בית באתננה אסור להקדישו לצורך בנין הבית עכ"ל והיינו ע"כ בלא נשתנ':

דהא בגמ' אמרי' כן אליב' דמ"ד יש ברירה כ"ה בתמורה דף למ"ד ע"א וע"ש בתו' ד"ה ואידך כו':

וכיון שהוא פסק כו' גבי מעשר כר' יוחנן וכר' נחמן דתנן בבכורות דף נ"ו ע"ב האחים לאחר מיתת אביהן כל זמן שלא חלקו והם בתפיסת הבית חייבים במעשר בהמה אע"ג דשותפים פטורים מ"מ עדיין שם האב על הנכסים (כדדרשי' שם מקר') והוי כאלו הוא שייך לאדם א' דחייב אבל חלקו ירושתן וחזרו ונשתתפו ה"ל כשותפין דעלמ' ופטורים ממעשר בהמה וא"ר ענן דוק' חלקו גדיים נגד תיישים ר"ל שא' נטל גדיים ואחיו נטל תיישים הוא דפטורים כשחזרו ונשתתפו אבל חלקו גדיים נגד גדיים וחזרו ונשתתפו חייבים דהוי כאלו לא חלקו ועדיין הם בתפיסת הבית דאמרי' יש בריר' והוברר הדבר למפרע שזה הי' מיד חלקו כשמת האב ואין עליהם שם לוקח וכשחזרו ונשתתפו חזר תפיסת הבית למקומ' בשלמ' חלקו גדיים נגד תיישים דל"ל הוברר הדבר שוה חלק כ"א דהא כ"א הי' לו חלק בין בגדיים ובין בתיישים א"כ ה"ל כלוקחים זה מזה ולא כיורשים ולכן כשחזרו ונשתתפו הוי כשותפים דעלמ' ורב נחמן אמר אפי' חלקו גדיים נגד גדיים פטורים דס"ל אין בריר' והוי כלוקחים והרמב"ם פסק כר"נ דאפי' נגד גדיים פטורים וכן פליגי שם ר"א ס"ל דוק' תשעה נגד עשרה דהיינו ט' גדולים נגד יו"ד קטנים אבל חלקו עשר' נגד עשרה אמרי' יש בריר' ואפי' חזרו ונשתתפו חייבים ור' יוחנן ס"ל אפי' חלקו עשרה נגד עשר' פטורים דאין בריר' ופסק הרמב"ם כר"י אלמ' דס"ל אין בריר':

ועכ"פ נ"ל דלדידן ר"ל לענין להקדישו לבה"כ דהוי רק איסור אתנן ומחיר כלב רק מדרבנן כמ"ש מ"א סקמ"א: