מחנה ישראל צג

שקבלם באיזה זמן בעוה"ז ינקה מעונותיו ולא יצטרך לסבול עוד עונש החמר של גיהנם והם מכפרים יותר מקרבנות כדאיתא באגדת תהלים חביבים יסורים שהם מרצים יותר מן הקרבנות שחטאת וא ם אין מכפרין רק לאותה עבירה אבל היסורים מכפרים על הכל הוי יסור יסרני יה הם פתחו לי שער לעולם הבא (ר"ל שזהו שסמך הכתוב פתחו לי שערי צדק אצל יסור וגו'). ואפילו אם אין לו ח"ו רק לחם צר ומים, חץ יתן הודאה להקב"ה על הכל כדאיתא בתנא דבי אליהו אם היה רעב וצמא וערום רק בהוא חי וקיים על פני האדמה בלחם צר ומים לחץ יאמר כתוב בתורה תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ועבדת את איבך ברעב ובצמא עד השמידו אותך ע"כ יתפאר וישתבח המלך הקדוש שנתן לי חיים ול השמיד אותי מעל פני האדמה עכ"ל. ואם הצדיק עליו את הדין באמת ולא ה הר אחר מדותיו על הקב"ה סוף שאין היסורין מתעכבין עליו ועוברין הן ממנו כדאיתא באגדת בראשית וז"ל אם באו עליך יסורין אל תפתח את פיך ותקרא תגר אחר מדת הדין אלא וסגור דלתך בעדך למה חבי כמעט רגע שאין היסורין מתעכבין בעולם עוברין הן שנאמר עד יעבר זעם עכ"ל ובאמת כיון שעכ"פ הוא צריך לסבול על כרחו שלא בטובתו טוב לג ר שישא עול ולא יקוץ בתוכחת ויקבלם באהבה ובטוב לבב כי גדול מעל השח ח ביסורין ומקבלם מאהבה כמו שאחז"ל בברכות שעבור זה יראה זרע יאריך ימים וחפץ ה' בידו יצלח. ועכ"פ יהא רגיל לומר על כל מין צער שיארע ו גם זו לטוב ו ל דעביד רחמנא לטב עביד ולא יהא ככסילים שבועטים וכועסים ואם נופלים או נכשלים אומרים דברי חירופין וגידופין ח"ו אוי להם שיגעים ביסוריהן ומוסיפים על חטאתי פשע בל המקבלים הכל בטוב לב אחריתם יהיה טוב כי כל מה שיראה לאדם רעה אלהים חשבה לטובה וכמו שהיה אצל יוסף הצדיק וכמי שבארנו במקום אחר שכל מעשה יוסף הוא רמז ג"כ לכלל מצב הישראלי. וחשובים מאד אצל הקב"ה שהקב"ה מיחד שמו עליהן אפילו כשהם חיין כדאיתא במדרש רבה ויגש אין הקב"ה מיחד שמו על בריה כשהוא חי אלא על בעלי יסורין וכו' עי"ש. והש"י יזכנו להבין ולהשכיל את דרכו כי הוא עושה חסד ומשפט וצדקה בארץ

פרק שני בו יבואר שירגיל איש הצבא את עצמו להתחסר עם חבירו בכל מה שיוכל גם יבואר בו גודל שכר חטפיו חבירו מצערו

כמה גדולה היא מדת החסד לפני הקב"ה שעליה נאמר הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כ"א עשות משפט ואהבת חסד וגו' ואחז"ל עשות משפט זה הדין ואהבת חסד זו גמ"ח. וגם הוא קיים בזה המצוה דוהלכת בדר יו כדאיתא בספרי על הפסוק ללכת בכל דרכיו אלו דרכי הקב"ה שנאמר ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד וגו' ואמרינן (ב"מ ל"א) תני רב יוסף והודעת להם את הדרך זו גמילות חסד. ובזה מעורר מדת החסד למעלה כמו שאמר חכמינו ז"ל שאומר הקב"ה ומה אלו שהן בעצמן צריכי חסד עושין חסד זה עם זה אני שאני מלא חסד ורחמים על אחת כמה וכמה שאני צריך לגמול חסד עם בריותי. וגם הוא אחד משלשה דברים שהעולם עומד עליהם כדאיתא באבות פ"א על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח. והיא שקולה כקרבנות כדאיתא באבות דר' נתן על גמ"ח כיצד הרי הוא אומר כי חסד חפצתי ולא זבח העולם מתחלה לא נברא אלא בחסד שנאמר כי אמרתי עולם חסד יבנה פעם אחת היה ר' יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים והיה ר' יהושע הילך אחריו וראה בהמ"ק חרב אמר ר' יהושע אוי לפי מקום שמתכפרים בו עונותינו שהוא חרב א"ל בני אל ירע לבבך יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה ואיזה זה גמ"ח שנאמר כי חסד חפצתי ולא זבח. והיא גדולה יותר ממצות