מחנה ישראל פו

אח"כ בפסוק ו' ויתחזק דוד בה' אלהיו ואח"כ כתוב ששאל באורים ותומים והשיבו לו שיצלח וכן היה לבסוף שהשיב את הכל ונצח את כל אויביו והכם מהנשף עד הערב למחרתם ולכך כתב לנו הפסוק את שאלת האורים ותומים אחר שכתוב ויתחזק דוד בה' אלהיו להורות לנו שתשובת אורים ותומים שיצלח היה רק בעבור שהתחזק מתחלה את בטחונו בה' וכן מצינו בגמרא (מנחות כט) שאמר כל התולה בטחונו בהקב"ה הרי הוא לו מחסה בעוה"ז ובעוה"ב שנאמר בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' ציר עלמים ובזוה"ק פרשת וארא על זה הפסוק ר"ל בטחו בה' עדי עד כל יומוי דבר נש בעי לאיתתאפא ביה בקב"ה ומאן דשוי ביה בטחוניה ותוקפיה כדקא יאות לא יכלין לאבאשא ליה כל בני עלמא דהכי אמר אלהי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו אויבי לי דכל מאן דשוי תוקפיה בשמא קדישא אתקיים בעלמא מ"ט בגין דעלמא בשמיה קדישא אתקיים כההיא דכתיב כי ביה ה' צור עולמים עיי"ש

ב ויזהר מאד שלא יחשוב בלבו בעת צאתו למלחמה הלא גבורים אנו ואנשי חיל למלחמה רק שישים עיקר מעוזו בה' ו בטח בו כי הוא יעזרנו וכמו שכתוב לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה רוצה ה' את יראיו את המיחלים לחסדו וחלקו הכתוב לשנים ולא כתב את יראיו המיחלים לחסדו להורות לנו דלא מיבעי אם עד עתה ה ה מכלל אנשים יראי ה' ומקיימי מצותיו בודאי עין ה' עליהם להצילם מן המות וכמו שאחז"ל שאפילו בשביל ק"ש שחרית וערבית בלבד ניצולים אלא אפילו אם עד עתה לא היה מכלל כת יראי ה' בשלימות אעפ"כ אל יתייאש עצמו מן הרחמים ויבטח בה' וייחל לחסדו שהוא מתחסד עם הבוטחים בו וכמו שכתוב רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו ולפי גודל הבטחון כן הוא גודל ההצלחה

ג וכשם שמצוה להתחזק בעצמו כך מצוה לחזק את אחיו ג"כ במדת הבטחון וכמו שמצינו בקרא אצל דוד בעת שהיה נרדף והיה צר לו מאד חיזק יהונתן את ידו בה'. ויראה לדבר על לבו ולהפיג צערו ושלא ירך לבבו וידע כי ה' אלהינו עמנו תמיד וכמו שכתוב ואף גם זאת בהיותם וגו' וכ"ש בעת צר כזה בודאי הוא מתהלך לפנינו להצילנו ולתת אויבינו לפנינו וההתחזקות והבטחון הזה יהיה סיבה להציל נפש חבירו מן המות וכנ"ל ועבור זה יהיה שכרו כפול מן השמים

ר ואם הקב"ה עזרו שיצא מן המלחמה בשלום או שאר פת צרה כיוצא בזה כמה יש לו לאדם להלל ולהודות להקב"ה עבור זה ולהיות מכיר טובה להקב"ה בכל ימי חייו עבור זה. וגם צריך לברך ברכת הגומל לחייבים טובות כיון שהיה מתחלה בסכנת מות והצילהו ה' בחסדו

תפלה נאה לומר ביום צאתו למלחמה אך אם העת קצר יאמר מן מודה אני לפניך וכו'. (מלוקט מהוידוי של עי"כ קודם כל נדרי ומחכ"א הלכות בק"ח)

יעשה תשובה דהיינו שיפשפש במעשיו ויגמור בלבו שלא לשוב עוד לעשות מכל מה שעשה ויכול ידיו ויאמר. רבון העולמים אב הרחמים והסליחות אשר ימינך פשוטה לקבל שבים ואתה בראת האדם להיטיב לו באחריתו ובראת לו שני יצרים יצר טוב ויצר רע כדי שיהיה הבחירה בידו לבחור בטוב או ברע כדי ליתן לו שכר טוב על טוב בחירתו כי כן גזרה חכמתך כמו שכתוב ראה נתתי לפניך את הטיב ואת הרע את החיים ואת המות ובחרת בחיים ועתה אלהי לא שמעתי לקולך והלכתי בעצת יצה"ר ובדרכי לבי ובחרתי ברע ומאסתי בטוב. ולא די לי שלא קדשתי את אברי אלא טמאתי אותם. בראת בי מוח ולב ובהם חוש המחשבה לחשוב מחשבות טובות הרהורים טובים ולב להבין דברי קדשך ולהתפלל ולברך כל הברכות במחשבה טהורה ואני