מחנה ישראל סד

טוב שישתדל בכל היכולת לטלטלם ע"י אינו יהודי או על העגלה שנותנין להם

ג ואם יש לו מעות וירא להניחם שם ולתתנם ליד אחר שלא יגזלוהו ממנו יתפרם בבגדו בערב שבת דשוב אין זה רק הוצאה כלאחר יד ובמקום פסידא יש להתיר. וכן לענין תפלין שלו יש לו לעשות כן אם אין לו עצה אחרת ובדיעבד אם לא תפרם בע"ש בבגדיו נראה דיש לסמוך במקום הדחק כזה על ההיתר הזה שכתבנו שיניחם בתוך יתר החפצים שמוכרח לישא אותם מצד הצווי וישאם ביחד ולא ישא החפצים הנוספים ביד בפני עצמו. ויש עוד עצה לענין מעות במקום הדחק שיתנם בסנדלו או בין בגדו לחלוקו או בין חלוקו לבשרו דאין זה ג"כ רק הוצאה כלאחר יד ושרי ב קום פסידא (רמב"ם והט"ז שם)

ד ודע עוד דאם מניח חפציו על העגלה כדי שלא ישא בעצמו בשבת צריך ליזהר מאד שלא יהיה מחמר אחר הבהמה ואפילו לגעור עליה בקול לבד ואם אינם יהודים מכריחין אותו שיהיה מנהיג הבהמה אחרי שגם חפציו מונחין שם יותר טוב במקומות שלנו שהרבה פוסקים סוברין שאין לנו ר"ה מדאורייתא שישא המשא על כתפיו משיהיה מחמר אחר הבהמה כי הוא עובר ע"ז (היינו לדעת הרשב"א המובא במ"א סי' רמ"ו סקי"ב) בלא תעשה אפילו הבהמה היא של אינו יהודי ומטעם מחמר יש ליזהר ג"כ מאד שלא לישב על העגלה אם באפשרו לילך ברגליו אף בטורח רב ומוטב לילך ברגליו אף יותר מי"ב מיל דהוא ג' פרסאות משיבוא לידי מחמר. אך אם הוא מוכרח להיות מחמר מצד הצווי מותר ואעפ"כ כל מה שיכול להקטין את הענין מחויב להקטין כי ידוע דעיקר איסור מחמר הוא המנהיגה בעת תחלת הילוכה שעוקרת ידיה ורליה להילוך על כן אם יושבים בעגלה הוא וחבירו אינו יהודי יראה לצמצם בכל זמן שהיא עומדת שיהיה האינו יהודי המנהיגה והוא ינהיגה אח"כ בעת שהיא הולכת ואפילו לא היה יכול לצמצם ליזהר בזה בכל פעם ופעם אעפ"כ אותן פעמים שהוא מתחכם *) ומשתדל בנפשו להוציא את עצמו מאיסור מחמר מצוה רבה הוא עושה בזה. וכן אם יכול לצמצם שתהיה העגלה שלו נוסעת באחרונה אחרי העגלות ההולכות לפניה ג"כ טוב יותר כי אז לא יצטרך לחמר אחריה כ"כ כי תלך ממילא אחרי העגלות הקודמות וכל זה הוא רק כדי למעט את האיסור שלא יעבור כל כך פעמים על איסור זה אבל להנצל לגמרי מאיסור מחמר כמעט אי אפשר כי אפילו אם רק הוא מנהיג בקול שעי"ז היא מתחלת לילך הוא ג"כ בכלל מחמר ע"כ אם יכול לעשות איזה השתדלות דהיינו לבקש מאיש צבא א"י שיהיה הוא מנהיג תחתיו מצוה גדולה עושה בזה

ה ואמנם באמת כדי להיות זהיר עכ"פ במקצת בדיני איסור משא ודיני איסור מחמר ראוי מאד להאדם להיות בקי במקצת בדינים אלו ואי אפשר להעתיק פה כל הדינים הנצרכים לזה ע"כ כל איש ובפרט איש הצבא שאצלו מזדמן כל פרט למעשה יראה ללמוד ההלכות אלו מספר חיי אדם ועכ"פ מספר זכרו **(להסתפק ג"כ לענין אם בישל בשר וחלב בבת אחת והתראה אחת בכל יד בקדירה בפני עצמה אם חייב שתי מלקיות או דנחשב לבישול אחד וצ"ע. ואין להביא ראיה לזה מהא דאמרינן בביצה (דף י"ז) ממלאה אשה קדירה בשר אע"פ שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת דודאי שם אסור לה למלאות שני קדירות ביחד וליתן אח"כ בבת אחת אצל האש דאפשר זהו רק משום אפושי דטרחא ומדרבנן בעלמא ותדע דהא אפילו ביד אחד אסור לעשות דבר זה. סוף דבר לע"ע לא מצאתי בירור דין וה ע"כ מהנכון שישא אלו החפצים הנוספים בצירוף אלו החפצים שמוכרח עליהם לא ביד בפני

עצמו:)** **( כלל הדבר בכל מקום שכתבנו בז בור הזה לבקש איזה עצה או השתדלות לא יהיה כונתו ח"ו למרוד כנגד הממשלה בזה כי היא עולה גדולה מצד עצמו וגם כבר אנו מצווים מחכמינו ז"ל ומושבעים ע"ז שלא נמרוד ח"ו במלכות אלא הכל יהיה ברצון הממשלה יר"ה:)**