מחנה ישראל סה

תורת משה כי שם מבואר בקיצור כל הלכות שבת והלימוד יועיל עכ"פ להנצל במקצתו או שידע לעשות המלאכה באיזה שינו או להחליף מאיסור דאורייתא לא סור דרבנן

ו ודע עוד דמה שכתבנו בכמה מקומות דאם הוא מצד הצווי מותר לעבור על איסור שבת היינו דוקא אם הצווי הוא משר המושל עליו אבל אם לא היה הצווי ממנו רק חבריו אנשי הצבא יהודים או אינם יהודים עומדים עליו ומחרפים ומגדפים אותו עבור איזה פעולה שאינו רוצה לעשות והיא פעולה שיש בה חילול שבת לא ישמע לדבריהם. והעיקר מכל אלו אם הוא רוצה למצוא חן בעיני אלהים ואדם יראה שלא להתעצל בימות החול ויעשה כמה וכמה פעולות יותר מכפי הרצוי לחלקו ומזה ימצא חן בעיניהם ולא יטילו בשבת הפעולות דוקא עליו משא"כ אם בימות החול יהיה עצל ויטיל כל הפעולות על חבריו תהיה מריבה בניהם ובודאי יהיה נשמע הדברים להשר המושל ועבור מדתו הרעה אפשר שיהיה מוכרח לבסוף לעשות עבור זה דוקא בשבת

גם בשבת גופא לא יתעצל באיזה פעולה אף שהיא כבדה עליו מאד ובזה יהיה נקל לו להנצל מאיסורי שבת לדמיון אם הוטל עליו ועל חבירו איש הצבא שאינו יהודי לחמם את (הקאזארמען) לא יברור לעצמו המלאכה הקלה דהיינו הדלקת האש בתנור ופתיחת פי העשן וסתימתו וחבירו יהיה המביא העצים ומניחן בתנור אלא אדרבה יראה שהוא לבדו יהיה המביא עצים ומניחן בתנור וחבירו יהיה המדליק וכן כל כיוצא בזה

ולפי שאין הספר זכרו תורת משה מצוי ביד כל אדם לכן ראיתי להעתיק ממנו העיקרים בהלכות שבת אחר פרק ל"ג בחבור הזה: פרק לב בו יבואר דיני קידוש בשבת ודיני סעודות שבת (מסימן רע"ג ומח"א הלכות שבת כלל ו' וכלל ז')

א מ"ע מן התורה לקדש את השבת מדכתיב זכור את יום השבת לקדשו ר"ל זכרהו זכירת שבת שהוא יום קדוש ומ"מ בקידוש שאמר בתפלה יצא וקידוש על היין או על הפת ובמקום סעודה אינו אלא מדרבנן ועיקר הקידוש בלילה בכניסת השבת ואם לא קידש בלילה בין בשוגג בין במזיד מקדש והולך כל הלילה וכל היום מלבד ויכולו שאינו אומר אלא דוקא כשמקדש בלילה שאז היה תכלית מעשה שמים וארץ

ב על כן אם העמידוהו על המשמר בליל שבת קודם שקידש יראה לקדש תי בבואו מן המשמר ואפילו אם הוא סמוך לאור היום כל שלא עלה עמוד השחר. והקידוש הוא על היין או על הפת. ואפי' אם יש לו יין שרף או שכר והוא חמר מדינה באותו מקום אפ"ה יותר טוב לקדש בלילה על יין או פת כי י"א דאין לקדש על שום משקה חוץ מיין ע"כ בלילה דעיקר הקידוש מדאורייתא יש להחמיר בזה. ומותר לקדש אפילו על כזית פת אם אין לו יותר. ואפילו אם אין לו פת ישראל רק פת של א"י אפ"ה יכול לקדש עליו. ואם כשבא מי המשמר לבית אכסניא שלו כבר כבו הנרות יותר טוב שידחה הקידוש על מחר כי י"א שאין מקדשין אלא לאור הנר אם לא שהוא תאב לאכול דאז מותר לקדש אפילו בחשך כדאיתא בסימן רע"ג ס"ז. וכ"ש אם כבר עלה השחר בודאי צריך לדחות הקידוש עד אחר תפלת שחרית דבזה יראה לקיים אז ביום השבת גופא שלש סעודות כדי להשלים ג"כ עבור סעודה של לילה כדלקמן

ג הכוס של קידוש צריך להחזיק רביעית. וצריך לשתות ממנו כמלא לוגמיו דהיינו רוב רביעית. גם בשחרית צריך לקדש על כוס של רביעית ומצוה