מחנה ישראל סא

גם לרחיצה ירחוץ במים פושרין ואם במים חמין עכ"פ שלא באלונטית רק בידיו וגם ביתר הדברים שכתבנו למעלה יזהר בכל כחו אבל אותן אנשי הצבא שאין מקפידין על עצמן בזה עלולין לעבור על ששה אבות מלאכות. א) בורר כי הוא בור הבדין הרעים מן הטובים. ב) מכה בפטיש משום עשיית המכבדת ותיקונו ג, ד) מכבה ומבשל ל על ידי נתינת המים על התנור. ה) תולש משום סריקת השער. ו) מכבס משום הכביסה באלונטית וכ"ש שצריך ליזהר מאד ומאד בנפשו שלא לכבס בשבת כתנותיו ואפילו אם אין מניחין לו ביום אחר ליכנס למרחץ והוא מוכרח לכבס כתנתו כדי שיהיה לו בכל שבוע חלוק לבן כידוע אעפ"כ אסור כי יכול לעשות זה בימי החול בביתו או שישכור אינו יהודי לכבסם. ואפילו אם קביעת דירתו הוא בהבית המקובץ לכל אנשי צבא (קאזארמע) והאינם יהודים אין מניחין לו לכבס שם וגם הוא עני שאין לו במה לשכור אעפ"כ לא יצוייר התר כיבוס בשבת אם הוא עומד באיזה מקום שיש שם ישראלים כי הוא מחייב לילך ולכבס כתנותיו אצלם או להשתטח ולספר לפניהם את גודל עניו ודחקו ובודאי יעזרוהו באיזה גרגרי כסף כדי שיהיה יכול ליתן לאחר לכבס ולא יצטרך לחלל את השבת. כללו של דבר כל דבר שאין ע"ז צווי מצד הממשלה הר ממה רק מצד חסרון כסף אסור לו להתעצל בזה ומחויב לשלוח ולבקש כסף מביתו ולעשות כל טצדקי שיוכל כדי שלא יצטרך לחלל שבת ובענינים אלו וכיוצא בהם אסור לו לאדם להיות ביישן כי מחויב לילך כמה פעמים לפני האנשים יודעי תורה שבעיר שיסייעוהו בענינים אלו שלא יבוא לעבור על התורה ברצון ואפילו אם ע"י ההגה זו יחזיקיהו אנשים חסרי דעת לשוטה ופתי כבר אחז"ל מוטב לו לאדם להקרא שוטה כל ימיו ואל יהי רשע שעה אחת לפני המקום. ויקח מוסר ממה שאנו רואין בחוש שאם חסר לאיש הצבא איזה דבר הכרח שצריך לקנות לעבודה שלו אינו מתבייש כלל והולך ומבקש כמה פעמים לכל אחד מישראל שיעזרהו בזה והכל מצד שהוא מתבונן שהוא דבר הכרחי לו וכ"ש במה שהוא הכרחי לו לפני יוצר הכל שלא יחשב לרשע לפניו שלא יתעצל בזה וכבר אחז"ל כל המנבל עצמו על דברי תורה בעוה"ז סופו להתנשא לעוה"ב וגם זהו בכלל הזה: פרק ל עור בענין זה

ועתה נבאר מה שכתבנו למעלה אם יכול להקטין את הענין והוא מוסיף בה מרצון עצמו הוא נקרא מחלל שבת. לא מבעיא דבר שלא יצא מזה תועלת לאחריני אלא אפילו הוא מתכוין לעשות בזה טובה לישראל אחר שלא יחלל שבת כלל כגון שהוטל מהממשלה על שני אנשי הצבא ישראלים שיעשו איזה דבר כגון חפירה בקרקע וכל כה"ג לא יוכל אחד לומר לחבירו שעשה כבר חלקו למה נחלל שבת שנינו עשה גם בשבילי ואגמול לך פעם אחרת עבור זה משום דעל חלקו שעשה כבר לא יקרא ע"ז בשם מחלל שבת אחרי שהיה מוכרח לזה משא"כ אם יעשה עתה ברצונו עבור חבירו וכבר אמרו חז"ל שאין אומרים לו לאדם חטא בשביל שיזכה חברך וכ"ש אם הפעולה ההיא שמוסיף הוא מכוין לטובת עצמו כגון שביקשו השר המושל שיעשה לו איזה פעולה (כגון רחיצה בשבת באלונטית וכה"ג דבר שיש בו חילול שבת גמור) לא יטעה לחשוב בנפשו כשיגמור הפעולה בלא"ה חללתי שבת אלך וארחץ באלונטית או שאר מלאכה דלא כן הדבר, חדא וכי משום שחילל שבת פעם אחד יחלל עוד ועוד דזה מה שעשה בשביל צווי השר אינו נקרא בשם מחלל שבת כיון שהיה אנוס בזה אבל עתה כשהוא עושה הוא ברצונו. ובאמת לענין הזה צריך מאד שיהיה בקי בהלכות שבת וכמו שנעתיק לקמן מעט עיקרים מהלכות שבת מספר זכרו תורת משה כדי שידע איך להקטין את החילול. וראה אחי דורות הראשונים