מחנה ישראל נה

קרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' אלהיכם כי חנון ורחום הוא ובתשובה יהיה האדם אהוב לבוראו תחת אשר היה הקב"ה שונאו בלכתו אחר תאות לבו ומראה עיניו ואחר יצרו הרע שכן מצינו שהרשעים הם שנואי המקום כענין שנאמר ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו. גדולה תשובה שמתוך חשיבותה קדמה לבריאת העולם שנא' בטרם הרים יולדו וגו' וכתיב בתריה תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם, ולא עוד אלא שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך ואחז"ל באגדה גדול כחה של תשובה שכיון שאדם מהרהר בלבו לעשות תשובה מיד היא עולה למעלה ולא תאמר עד י' מילין או עד כ' מילין או ק' מילי אלא עד מהלך ת"ק שנה ולא עד הרקיע הראשון ולא עד השני אלא עד שהיא עולה ועומדת לפני כסא הכבוד שנאמר עד ה' אלהיך. ולא עוד אלא שהתשובה מקרבת הגאולה שכן אחז"ל מתוך ה' דברים ישראל נגאלין מתוך צרה ומתוך קץ ומתוך תשובה ומתוך רחמים ומתוך זכות אבות. מתוך צרה דכתיב בצר לך ומצאוך ומתוך קץ דכתיב באחרית הימים ומתוך תשובה דכתיב ושבת עד ה' אלהיך ומתוך רחמים דכתיב כי אל רחום ה' אלהיך וגו' ובזכות האבות דכתיב ולא ישכח את ברית אבותיך והתשובה גורמת לרחמים ולזכות האבות שנאמר ושבת עד ה' אלהיך ומיד כי אל רחום ה' אלהיך וגו':

בא וראה כמה חביבה התשובה לפני המקום שאם יעשה האדם תשובה הקב"ה מקבלו ומבטל דבריו בשבילו צא ולמד ממה שכתוב בתורה כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות וגו' לא יוכל בעלה וגו' אבל הקב"ה אינו כן אע"פ שעזבו או ו ועבדו לאחר ובודאי היטמאו מ"מ אמר להן הקב"ה ע"י ירמיהו הנביא עשו תשובה ובאו אלי ואני אקבל אתכם שכן כתיב בירמיה לאמר הן ישלח איש את אשתו וגו' הישוב אליה עוד הלא תנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם ה' בואו ואני אקבל אתכם בתשובה ולא עוד אלא שהקב"ה נשבע לקבל שבים שנאמר חי אני נאם ה' אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה. גדולה היא התשובה שאפי' היה רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה שלמה בסוף ימיו אין הקב"ה מזכיר לו כלום מעונותיו שעשה בתחלה שנאמר לא תזכרנה הראשונות ולא תעלינה על לב. ולא עוד אלא שהתשובה גדולה יותר מן הקרבנות שנאמר הנה שמוע מזבח טוב. אוי להם לרשעים שמתים בלי תשובה שמאבדים שכרם ותקותם מחיי העוה"ב שהמלאכים המסורים לו לאדם בעוה"ז כותבים לו לאדם בכל יום ויום את מעשיו והכל צפוי לפני המקום והכל חתום אם יצדיק האדם כותבין צדקתו ואם ירשיע כותבין לו רשעתו לפיכך כשבא הצדיק ליפטר מן העולם המלאכים מקדימין ומקלסין לפניו יבוא שלום ינוח על משכבו ואם מת אדם רשע שלא עשה תשובה הקב"ה אומר לו תפח רוחך כמה קראתי לך שתעשה תשובה ולא עשית ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם וגו' אמרו הפקחין הואיל וכך הוא תיקון לשבים לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו. אחז"ל היכי דמי תשובה כגון שבא דבר עבירה לידו פעם ראשונה ושניה באותו הפרק ובאותה אשה שנכשל בה כבר ובאותו מקום והיה יכול לעבור עבירה שמה ופירש ולא עבר הרי זה בעל תשובה גמורה וכן אם גנב או אנס מאחרים והחזירו שלא מחמת יראת האדם אלא מיראת השם הרי זה בעל תשובה גמור וכן אם הכה את חבירו ואונהו בדברים ישתדל לפייסו עד שירצה ואם אינו מתרצה לו ירבה עליו רעים כענין שנאמר עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעך. כללו של דבר בכל ענין שקלקל עד עתה יראה לתקנם בכל כחו וישתדל האדם לעשות התשובה קודם ביאת הצרות והפגעים רעים כי אם ישוב האדם לבוראו אחר ביאת הצרות והפגעים רעים אינה תשובה שלמה ושמא לא יקבל הש"י תשובתו אע"פ שהוא ארך אפים ומלא רחמים אמנם התשובה שלמה הוא כשאדם יודע בעצמו שחטא לבוראו יתחרט חרטה גמורה ויעזוב דרכי חטאיו ולא ישנה עליהן ויבקש עליהן מחילה לפני בוראו ולא ימתין