מחנה ישראל לח

פרק יח בו יבואר כמה צריך האדם להתגבר תמיד על יצרו שלא ליתן לו שום פתח ולברוח מחברת אנשי רשע. גם יבואר בו שבודאי הקב"ה יסייעהו להאדם ולא יתיאש האדם את עצמו

אמרו חז"ל (ברכות ה') אמר ר' לוי לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר שנאמר רגזו ואל תחטאו. והכונה שבאמת יש באדם מלחמה פנימית והם שני כחות המתהפכים אחד מושכו לטוב והוא היצ"ט ואחד לרע והוא היצה"ר והמלחמה הזאת היא תמידית בכל יום מימי חייו שבכל יום היצה"ר מתגבר על האדם בתחבולות שונות ומבקש להחטיאו בעונות החמורין כדי שיהיה יכול אח"כ לקטרגו וליטול נשמתו ואפילו למי שהוא בחזקת כשר וצדיק כמו שאחז"ל א"ר שמעון בן לקיש יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו שנאמר ה' לא יעזבנו בידו ואם הוא מתבונן שהאדם לא יציית לו בשום אופן לחטוא במזיד הוא מפיל על האדם עצלות מלהתבונן על דרכיו ועי"ז נלכד בשוגג בכמה עונות ועי"ז יש לו אח"כ פתח להחטיאו במזיד ג"כ כמו שאחז"ל (תנחומא פ' ויקרא) כל העושה עבירה בשוגג נפתח לו פתח שיחטא אפילו במזיד וכו' לפיכך אם חטא בשוגג אין סימן יפה לו עי"ש זהו שאמר הכתוב צופה רשע לצדיק כמו הצופה העומד בגובה העיר הוא צופה ומביט בכל רגע כן היצה"ר אין מעלים עין מן האדם בכל היום פן יהיה יוכל להחטיאו באיזה אופן אם בשוגג ואם במזיד אם בקום ועשה עבירה או להעלים עין מקיום מצות התורה ומלמודה ע"כ צריך האדם לעשות בהפכו להרגיז בתמידות היצ"ט עליו וזהו שאמר ר' לוי לעולם ירגיז אדם יצ"ט וכו' שנאמר רגזו ואל תחטאו ר"ל שבזה שבתמידות ירגיזו עליו ממילא יהיה נשמר אפילו מעבירה בשוגג שנקרא קרא חטא וכ"ש שלא יבוא למזיד וכשיהיה האדם רק משים עין עי"ז ממילא לא יוכל היצה"ר להחטיאו. ולא יפחד האדם מריבוי כחות היצה"ר אפילו אם עצמו חייליו כי מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך כי באמת כאשר יתבונן האדם רק מעט בגודל שכר המצוה שאין לה ערך ותכלית כמו שאחז"ל יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז ולהיפך גודל היסורין והכלמות שיסבול זמן רב בעולם העליון עבור הנאת העבירה של שעה קלה בעוה"ז וכבר כתב הרמב"ן ששעה אחת בגיהנם קשה מיסורי איוב כל ימיו כשיתבונן רק מעט באלו הענינים ממילא יברח מן העבירה כבורח מן האש וגם כבר אחז"ל הבא לטהר מסייעין אותו וכמו שאמר הכתוב צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ה' לא יעזבנו בידו וכבר אמר לנו הכתוב ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע ובחרת בחיים מזה נשמע שרשות נתונה ביד כל אחד להיטיב מעלליו ולישר פעולותיו ולבחור דרך החיים והטוב. ואיתא בספרי פרשת האזינו אל אמונה ואין עול שלא ברא בני אדם להיות רשעים אלא צדיקים (פי' אפילו אם מראה אדם שהוטבע בו כחות רעות תדע שהוטבע בו ג"כ בנפשו כח טוב כנגדו שיהיה יוכל להתגבר על יצרו דאל"ה יש ח"ו עול בחוקו יתברך על העונש שמענישם אח"כ) וכן הוא אומר אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים (ר"ל הקב"ה שנקרא צדיק וישר ברא את האדם בצלמו להיות ג"כ ישר מאד אך המה בקשו חשבונות רבים שנשתעבדו ליצה"ר שבלבם ויצאו מדרך הישר ואם ירצה האדם להתגבר על יצרו בודאי יש ביכלתו כי הקב"ה נתן כח להאדם שיהיה הוא המושל על יצה"ר והיצה"ר יהיה לו בבחינת עבד אף לסייע לו באיזה ענינים לצורך התכלית ככתוב ואתה תמשל בו וכתיב מפנק מנוער עבדו והדברים ארוכים). היוצא מדברינו שצריך האדם להתחזק תמיד בכל יום מימי חייו שלא לחטוא אפילו בחטא קל מכ"ש שיזהר מאד שלא יבוא ח"ו לעונות החמורין כמו עריות וכדומה כי נפשו הוא משחית בזה כמו שאמר הכתוב