מחנה ישראל לז

עמה לעוה"ב וכמה תגדל כלמתו עי"ז אין לשער ואין להעריך השם ישמרנו). ד"א הדרה אל תקרי הדרה אלא חזרה שחוזרין על העבירות ועושין אותן כמה פעמיים לכך נאמר הדרה. מאי המונה אלו שהולכין המונים המונים חמשה חמשה ועשרה עשרה וגונבים וגוזלים ומזנים זה בפני זה ואין להם בושה לא מפמליא של מעלה ולא מפמליא של מטה וכו' לכך נאמר המונה (ר"ל ההדרה קאי על אלו שעושין העבירה ביחידי בסתר כסבורין שעי"ז לא ירד הדרן מעליהן ובא הכתוב והודיע שלבסוף ירד הדרן והמונה קאי על אלו שעושין העבירה זה בפני זה בהמון ואין להם בושה כלל כל אלו ירדו לשאול עבור זה) ועונשן לבסוף הוא ג"כ כעין זה ששורפין כ"א בפני חבירו וע"י סיועת חבירו כמו העבירה שמסתמא עשה כ"א ע"י הסתת חבירו שהחזיק את ידו לזה וכדאיתא בתנא דבי אליהו זוטא פי"ז א"ר יוחנן בן זכאי פ"א הייתי מהלך בדרך ומצאתי אדם אחד שהוא היה מלקט עצים ודברתי עמו ולא החזיר לי דבר ואח"כ היה בא אלי וא"ל רבי מת אני ולא חי ואמרתי לו אם מת אתה עצים הללו למה לך אמר לי רבי האזין מה שאומר לך דבר אחד כשהייתי חי אני וחבירי היינו עוסקין בעבירה בפלטרין שלי וכשבאנו לכאן גזרו עלינו גזר דין של שרפה כשאני מלקט עצים שורפין את חבירי וכשהוא מלקט עצים אז שורפין אותי וא"ל דינכם עד מתי וא"ל כשבאתי לכאן הנחתי את אשתי מעוברת ויודע אנכי שזכר היא מעוברת לכן בבקשה ממך הוי זהיר בו משעה שיהיה נולד עד שיהיה בן חמש שנים תוליך אותו לבית רבו למקרא כי בשעה שיהיה אומר ברכו את ה' המבורך אז יהיו מעלין אותי מדינה של גיהנם עכ"ל. ואחז"ל המחטיא לאדם קשה מן ההורגו שההורגו הורגו בעוה"ז והמחטיאו הורגו בעוה"ז ובעוה"ב לכך מצרים אע"פ שהשליכו זכוריהם ליאור נאמר עליהם לא תתעב מצרי כי גר וגו' אבל עמון ומואב על ששכרו עלינו את בלעם בן בעור והוא סיבב ע"י עצותיו הרעות לזנות ולכמה עונות לכך נזהרנו עליהם לא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך לעולם וצא ולמד מנחש הקדמוני שהחטיא את חיה ונתקלל עמה. ע"כ השומר נפשו ישמור א"ע לעולם שלא לסבב לחבירו שום חטא ועון ואדרבה יזרזהו להשמר מכל חטא ויהיה טוב לו בזה ובבא:

וכמה מחנות מלאכי השרת ובפרט אותם שהוא בראם במעשה ידיו ע"י התורה והמצות ובאים לקראתו בקול מצהלים בקול ששון וקול שמחה בשירים ותשבחות ומרקדים לפניו ומוליכים אותו לג"ע בקולי קולות של הלול ושמחה ומכריזים לפניו פנו מקום לצדיק פלוני בן פלוני שבא עתה כך וכך מעשיו אשר עשה כך וכך תורתו ותפלתו שסיגל בעודו בחיים ועושין לו כבוד גדול שאין לבאר ע"כ אמר אצל צדיק לשון מקדמתו כי הם אינם צריכים לאחזו בידיו הוליכו בחזקה כי בטוחים הם שלא יברח מהם כי מי לא ירצה לרוץ למקום גדול כזה עין לא ראתה ע"כ הם מקדימים והולכים לפניו רק להראותו הדרך שילך בה אחריהם. אבל אם האדם אינו זכאי ועשה עבירות כל ימיו אזי כשנפטר באים כמה מלאכי חבלה ובפרט אותם שבראם בעונותיו המרים שדים לילין והם לבושים שחורים ומתעטפים שחורים ובאים עליו בקול יללה ובכי וצעקה ומכריזים עליו אוי לפלוני בן פלוני שיצא מן העולם ריקם מזכיות ריקם ממעש"ט ומפרסמים מעשיו הרעים בעולמות העליונים וחשך משחור תארו וכו' ומוליכין אותו לגיהנם בחרפות ובזיונות וא"כ לא יחמוד כלל למקום כזה כי יודע בבירור שלא יאכל שם בשר ודגים וא"כ אילי יברח מהם ולזה אמר מלפפתו שאוחזים אותו בחזקה ומוליכים אותו לגיהנם רחמנא ליצלן מזה ויזכני לישב בג"ע העליון בין הצדיקים: