מחנה ישראל לו

מה הקדרה זו כיון שנותנין בתוכה ציר או מורייס מיד היא נחה אף הגיהנם כיון שנותנין בה פושעי ישראל מיד היא נחה כיצד כשהיא מתרגשת אומר לה הקב"ה למה ועל מה את מתרגשת אומרת לפניו רבש"ע תן לי אלו המכירין בה (ר"ל אלו רשעי ישראל שמכירין את התורה) ועוברין עליה והקב"ה משיא לגיהנם בדברים ואומר לה שמא אין לך מקום לפושעי ישראל באותה שעה אמרה גיהנם לפניו רבש"ע והלא נשבעת לי להרחיב אותי שנאמר לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וגו' ואין לכן אלא שבועה שנאמר לכן נשבעתי לבית עלי ומה ת"ל (ישעיה ה') וירד הדרה והמונה בה אלו שעוברין עבירה בחדרי חדרים במקום הטמון ואומרים מי רואנו ומי יודענו שנאמר (ישעיה כ"ט) והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי רואנו ומי יודענו ואומר (תהלים צ"ד) ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב ואומר (יחזקאל י"ח) הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עושים בחושך וגו' כי אומרים אין ה' רואה אותנו עזב ה' את הארץ. ברוך המקום ברוך הוא שאין לפניו משוא פנים כשם שהם עוברים עבירות בחדרי חדרים ובמסתרים ובמקום חושך וטמון כך הקב"ה יחפש עונותיהם מתוך אורות ונרות שנאמר (צפניה א') בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ופקדתי על כל האנשים הקופאים על שמריהם האומרים בלבבם לא ייטיב ה' ולא ירע לכך נאמר הדרה (ר"ל שהנפש החוטאת עושה העבירה במקום סתר כדי שתשאר לעיני הבריות הדרה עליה כמקדם אבל הקב"ה שהוא גדול העצה ורב העליליה מסבב שיתפרסם חטאה לבסוף לעיני הכל כמו דבר המתחפש באישון לילה ע"י נרות ועי"ז ירד הדרה מעליה וזהו שכתוב וירד הדרה וכעין זה אחז"ל על הפסוק אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה' אל תקרא אראנו אלא אראנו כיצד וכו' נאף אדם אשה בסתר הקב"ה מצייר צורת הולד בצורת הנואף כדי שידעו הכל את הנואף וכן כה"ג כמה סיבובים עד שיתפרסם לבסוף עונו לעין הכל ובפרט בעוה"ב שם בודאי מתפרסם רעתו לעין הכל כידוע שמן העברה שעשה בעוה"ז נבראת כח הטומאה בתמונה זו ממש וקשורה בו ואינה נפרדת ממנו בכל מקום שהנפש הולך שם בעוה"ב עד עת יקבל עונשו כמו שאחז"ל שכל העובר עבירה בעוה"ז מלפפתו והולכת לפניו וכו' **) ר"א אומר אף קשורה בו ככלב שנ' ולא שמע אליה וגו' לשכב אצלה בעוה"ז להיות **(שם בגמרא איתא א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל העושה מצוה אחת בעוה"ז מקדמתו והולכת לפניו לעוה"ב שנאמר והלך לפניך צדקך וכל העובר עבירה בעוה"ז מלפפתו והולכת לפניו וכו' ר' אלעזר אומר קשורה בו ככלב וכו'. וכתב שם רבינו המהרש"א ענין נפלא ויקר ותוכן דבריו דיש לדקדק מה שאמרו אצל מצוה מקדמתו וכו' ואצל עבירה מלפפתו. אמנם הנה נודע כי מכל מעשה מצוה נברא מלאך רוחני קדוש והמלאכים הללו הם תמיד מליצי יושר עבורו והם כבנים אל אביהם כי הוא בראם בפועל כפיו או במאמר פיו בתורה ובתפלה וכן רחמנא ליצלן בעבירה נולדו מלאכים מקטרגים מחבלים והם נוקמים ממנו לעתיד בכל מיני צער ויגון ע"ד מהרסיך ומחריביך ממך יצאו וכו'. והנה נראה דנהוג העולם כשמוליכין את איש אחד לחתונה או לסעודה אין צריך המוליכו לאחוז בידו בחזקה ולתפשו דבטוח הוא דבודאי ילך אחריו ולא ישמט כלל ממנו כי מי פתי לא ירצה לילך למקום סעודה לאכול ולשתות ולשמוח אבל אם מוליכין את אחד לגרדום להורגו שם צריך המוליכו לאחזו בידו בחזקה וללפפתו שלא ישמט מלילך אחריו כי ירא פן יברח ממנו. כן הוא במעשה המצות כשהאדם הוא זכאי והולך בדרך הישר לפני ה' יתברך כל ימי חייו ומה שפגם וקלקל תיקן ושב ובתשובה בעודו בחייו אזי כשנפטר ובא לעוה"ב באים לקראתו כמה כתות נשמות צדיקים)**