מחנה ישראל טז

ה ודע עוד דאם עבר ולא קרא ק"ש קודם המשמר והמשמר נמשך עד אחר זמן ק"ש יקראנה בלחש בעת שהולך על המשמר ויכוין עכ"פ בפסוק שמע ישראל ובשכמל"ו ואם יכול יעמוד על מקומו בעת אמירת הפסוק הזה. וכן אם עבר ולא קרא ק"ש קודם העבודה והעבודה נמשך עד אחר זמן ק"ש אם יש לו פנאי לקרותה באמצע העבודה קודם שיעבור זמנה כגון לפי מה שידוע לו שרגילין להניח להרגיע באמצע על איזה זמן יקראנה אז בלחש אם יכול כל ק"ש ועכ"פ פרשה ראשונה ולכל הפחות פסוק ראשון ובשכמל"ו. ואין לו לחוש למה שהוא קורא אז הק"ש בלי תפלין כיון שהוא אינו יכול לקיים אז המצות תפלין וגם בלא"ה בעת העבודה אין דעתו או מיושבת עליו דקיי"ל בסימן ל"ח דפטור מתפלין

וכן ביודע שימשך העבודה והלמודיות עד חצות דקי"ל דאחר כך מפסיד הברכות קריאת שמע כנ"ל, אם יש לו פנאי לברך ברכות ק"ש באמצע העבודה מותר לו אז לברך הברכות ק"ש אף בלי תפלין ואף אם אין יכול לברך כולם יברך אחת או שתים דקי"ל דאין הברכות מעכבות זו את זו אבל ביודע שיגמר העבודה והלימודיות קודם חצות מוטב להניח כלל עתה מלברך הברכות עד אחר הגמר כי אז דעתו מיושבת עליו ויכול להניח תפלין מתחלה ג"כ

ו ודע דק"ש של שחרית נמשך זמנה עד ג' שעות זמניות שהוא רביע היום לפי ערך השעות כגון אם היום ארוך ט"ז שעות נמשך זמנה עד סוף ארבע שעות שהוא שלש שעות זמניות ואעפ"כ אם עבר שעה ג' ולא קראה קורא אותה עם ברכותיה עד שעה ד' שהוא על שליש היום ואין לו שכר על הק"ש רק כקורא בתורה. ומשעה ד' ואילך הפסיד גם הברכות אך אם היה אנוס י"א שלא הפסיד הברכות עד חצות וכן מצאתי בספר מהרי"ל ופשוט דאיש הצבא אפילו בזמן שאין עבודה לפניו אם יש לו פנאי צריך להקדים בבוקר לקרוא ק"ש ולהתפלל מכיון שהוא יכול להכיר את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ד' אמות ולא ימתין עד שעה ג' כי פן לא יהיה לו שהות אח"כ מאיזה סיבה ויעבור הזמן וגם אפילו בשאר כל אדם כבר הביא בשנות אליהו בשם הירושלמי דלא אמרו עד שלש שעות רק בשוכח אבל לכתחלה אסור לשהות עד סוף הזמן

ח ודע עוד דברכות פסוקי דזמרה דהיינו ב"ש וישתבח לא נתקן רק אם אומר הפסוקי דזמרה במקומן דהיינו קודם יוצר אור ולכן אם יש לו שעת הדחק כגון שהוא קרוב לזמן העבודה בבוקר או שהוא בא מהעבודה קודם חצות ועדיין לא התפלל והוא אץ כדי שיוכל לגמור השמ"ע קודם חצות ומחמת זה מוכרח להתחיל מברכת יוצר אור אף שמהראוי להשלים הפסוקי דזמרה אחר התפלה אם יש לו פנאי מ"מ ב"ש וישתבח לא יאמר וכן ברכת אלהי נשמה אם לא אמרו קודם התפלה לא יאמר אח"כ שכבר נפטר בברכת מחיה המתים וכן ברכת התורה לא יאמר אם לא אמרו קודם התפלה שכבר נפטר בברכת אהבה רבה שקודם ק"ש אם למד מעט תיכף אחר התפלה אפילו רק פסוק אחד כמבואר (בסימן מ"ז) באחרונים. אבל שאר ברכות השחר יש לו שהות לאומרן כל היום אם לא היה לו פנאי לאומרן בבוקר קודם התפלה (כ"כ בספר מעשה רב ואף דיש מהאחרונים שחולקין פ"ו עיין במ"א ובסידור דרך החיים בהלכות אונן מ"מ במקום הדחק כמו איש הצבא בודאי יש לסמוך ע"ז וגם הרב קסת הסופר הביא דברי המעשה רב להלכה)

פרק שביעי דין איסור האכילה קודם התפלה ופעמים שנשתנה זה הדין. (מסימן ה"ט) אסור לאכול או לשתות משעלה עמוד השחר וסמכו חכמים דבריהם על פסוק לא תאכלו על הדם ר"ל לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם ואפילו הסחיל לאכול קודם עלות השחר צריך להפסיק ודוקא כששותה בדרך גאוה ותאוה אבל מים או ט וקאוי או אוכלין ומשקין לרפואה וכל מה שהוא רק ליישב דעתו מותר וכתב הח"א ונ"ל