מחנה ישראל טו

לבד ואם הש"ר מברך עליה להניח וגם על מצות (כן פסק הרמ"א בסימן כ"ו) וכשיזדמן לו אח"כ באותו היום ממי לשאל תפלין מחוייב לשאל ולקיים המצוה בשלמותה ויברך עליהן עוד הפעם דתפלין כל זמן שמניחן מברך עליהן אם הסיח דעתו מהנחה הראשונה

גם יהיה זהיר בקיום מצות ציצית שהיא שקולה כנגד כל המצות כמו שאחז"ל. גם ראיית הציצית מביאה לידי זכירת כל המצות כדאיתא במנחות (מ"ג) וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם ראיה מביאה לידי זכירה וזכירה מביאה לידי מעשה. גם מייתי בגמרא שם עובדא שמצוה זו הצילה לאדם מן איסור עריות כי בפרשה זו כתיב שני פעמים אני ה' אלהיכם אחד להורות שהוא נאמן להפרע מהעוברים על התורה והשני שהוא נאמן לשלם שכר למקיימי התורה. גם ע"י מצוה זו ניתוסף קדושה על האדם כדאיתא בספרי למען תזכרו וגו' והייתם קדושים רבי אומר זו קדושת ציצית מגיד שהציצית מוספת קדושה לישראל ואיתא במנחות ר' שמעון בן יוחאי אומר כל הזהיר במצוה זו זוכה ומקבל פני שכינה כתיב הכא וראיתם אותו וכתיב התם את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד. ואחז"ל גדול עונש המבטל מצות ציצית ועליו נאמר לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה. ע"כ יזהר בזה מאד. ומ"מ לענין ברכה נכון ליזהר שלא לברך עליו אם לא שיהיה ארוך עכ"פ ג' רבעי אמה ויהיה פתוח רובו. גם אם ישן בו בלילה אין צריך לברך עליו בבוקר כי יש דעות בין הפוסקים

פרק ששי בו יבואר ענין ההגהנה בק"ש ותפלה של שחרית. (מסימן מ"ו נ"ב נ"ח ס"ג פ"ט ק"ח בשו"ע או"ח). א ועתה נדבר איך שיתנהג איש הצבא בענין תפלת שחרית. הנה זה פשוט כיון שהמנהג הוא בקיץ לילך אל העבודה אחר שעה שביעית לערך ומקודם צריך ג"כ איזה זמן על צחצוח כליו ומנעליו שיהיו נקיים וגם צחצוח הכלי זיין וכדומה צריך להקדים לקום בבוקר וילבש תפלין ויתפלל כל התפלה כמנהג כל ישראל ואח"כ יעשה את כל הענינים הנ"ל וילך להעבודה. ואם נתאחר בקימתו ואין לו זמן לה להתפלל כל התפלה ילבש תפלין ויתפלל עכ"פ מברכת יוצר אור עד אחר שמונה עשרה

ב ואם גם לזה אין לו פנאי כגון שנתאחר בקימתו מאוד או שהקיצוהו משנתו בבקר השכם לעמוד על המשמר וכדומה לזה ואין לו פנאי בכל זה והמשמר או העבודה נמשך עד אחר זמן ק"ש יקרא לפחות ק"ש לבדה עכ"פ פרשה ראשונה אם אין לו פנאי לכל השלשה פרשיות וכשיבוא מהעבודה או מהמשמר אם הוא עדיין קודם חצות יכול להתפלל הכל כסדר ואין מפסיד ברכות ק"ש ואף דבעלמא קי"ל דלאחר ד' שעות על היום מפסיד ברכות ק"ש שאני הכא שהיה אונס (וכמבואר בסימן נ"ח במשנה ברורה בשם מהרי"ל) וכ"ש שתפלת שמ"ע בודאי לא הפסיד אם הוא יכול לגומרה קודם חצות

ואם נמשך העבודה עד חצות הפסיד הכל התפלה וגם ק"ש וברכותיה ומכ"ש הפסוקי דזמרה לבד ברכות השחר לא הפסיד וגם מצות תפלין לא הפסיד שזמנה הוא כל היום ואסור לאכול קודם שהוא מקיים מצות תפלין ע"כ ילבש תפילין ויקרא בהן כל השלשה פרשיות ואחר כלות חצי שעה שאחר חצות יתפלל שמ"ע של תפלת המנחה ואח"כ יתפלל עוד תפלת שמ"ע להשלמה עבור תפלת שחרית. וראוי ונכון להתפלל אלו התפלות בתפלין כיון שלא זכה להתפלל שחרית בתפלין עכ"פ יתפלל תפלת המנחה בתפלין (ועיין בשו"ע סימן ל"ז במ"א סק"ב בשם תיקון הרמ"ע)

ד ובחורף במקום שהמנהג לילך להעבודה תיכף בתחלת היום יקדים עצמו לקום קודם היום ולהכין את עצמו בכל ההכנות המצטרכות להעבודה כדי שתיכף כשיאיר היום אף אם אין לו פנאי להתפלל כל התפלה יקיים עכ"פ מצות ק"ש ודי בפרשה ראשונה אם אין הזמן מספיק לכל השלשה פרשיות וכשיגמור העבודה דינו הכל כנ"ל: