מחנה ישראל יג

מהתפלה ממילא לא יקרא ק"ש ולא יניח תפילין וידוע עונש הגדול שמגיע להאדם שאינו מניח תפלין וכמו שנכתוב לקמן ע"כ השומר נפשו ישמור בזה מאד

ועתה נדבר קצת מענין המצות עשה דקריאת שמע. הנה ידוע הוא דק"ש הוא מ"ע של קבלת מלכות שמים וכמה גדולה היא המצוה הזאת שאנו מעידים על הקב"ה שהוא אחד וכדאיתא במדרש רבה פרשת ואתחנן על הפסוק מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ שכל הרקיעים פתח הקב"ה לישראל בעת קבלת התורה להודיען שאין אלוה אחר אלא הוא אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע מי לי בשמים חוץ מכבודך כשם שאין לי בשמים אלא אתה כך לא חפצתי אחר בארץ אלא נכנס אני בכל יום לבתי כנסיות ומעיד עליך ואומר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ואמרינן בברכות (ו') שבעבור מצוה זו הקב"ה משתבח בישראל ואומר להן אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם (ר"ל דבר חשוב שאין כמוהו) שנאמר שמע ישראל וגו' ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. וגם מקיים בק"ש המ"ע דוהגית בו יומם ולילה כדאיתא במנחות (צ"ט). ואיתא במדרש שכל הבריאה כולה כדאי משום ההיא מצוה בלבד. ואיתא בתנחומא פרשת לך אמר ר' מני לא תהא ק"ש קלה בעיניך מפני שיש בה רמ"ח תיבות כמנין אברים שבאדם אמר הקב"ה אם שמרת את שלי לקרות ק"ש כתקונה אני אשמור את שלך לכך דוד מקלס שמרני כאישון בת עין אמר לו הקב"ה לישראל שמור מצותי וחיה וכך אמר הקב"ה לישראל שמרו מצותי ק"ש ערבית ושחרית ואני משמר אתכם שנאמר ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך. וכשהיו ישראל יוצאין למלחמה על אויביהם מצוה זו הגינה עליהן שינצלו מידם כדאיתא בסוטה (דף מ"ב ע"א) על הפסוק ואמר להם שמע ישראל דאמר להן הקב"ה לישראל אפי' לא קיימתם אלא ק"ש שחרית וערבית אי אתם נמסרין בידם הא למדת הזכות הגדול שיש לישראל עבור מצות ק"ש שחרית וערבית ע"כ צריך מאד ליזהר שלא לבטלה ח"ו בשום פעם ברצונו ועבור זה יהיה ה' אתו ויצילהו מכל צרה ומצוקה, ולהיפך ח"ו כמה גדול העונש מי שאינו רוצה לקבל על עצמו עול מלכות שמים ויוכל לגרום העון שימסר ביד אויביו ח"ו בעת המלחמה. גם יקח מוסר מעצמו אם היה מבקשו אחד משרי המלך ואפילו מן הקטנים לאיזה שירות ואפילו אם היה כבד עליו השירות ההוא האם היה מתעצל ח"ו וכ"ש אם המבקש הוא אחד מן השרים הגדולים ועל אחת כמה וכמה אם המלך בעצמו היה מבקשו בודאי היה שמח וטוב לב שזכה לשרת לפניו ולעשות רצונו ואם מתעצל ואינו מקיים רצון המלך הוא מורד במלך וראוי למות ע"ז וא"כ מה נשיב למלך הכבוד הוא אלהי השמים אשר נשמותינו בידו וכל ארחותינו מסורות אליו כשאנו מסרבים לקבל עלינו עול מלכותו ולעשות רצונו וזה שאמר הכתוב שחת לו לא וגו' הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך וגו'. וה' ישים חלקנו מן הרצים לעשות רצונו כמו שכתוב נדעה נרדפה לדעת את ה' ויקויים בנו מקרא שכתוב את ה' האמרת היום להיות לך לאלהים וגו' וה' האמירך היום להיות לו לעם

פרק ה בו יבואר גודל מצות הפלין ומצות ציצית: ועתה נדבר קצת מענין מצות תפלין בגודל מעלתה וחיובה ושהיא מגינה על האדם. כמה גדולה היא מצות תפלין שיש בה ד' פרשיות בין בש"י ובין בשל ראש ועל כל פרשה יש בה צווי בפני עצמו ולכך אמרינן במנחות דכל מי שאינו מניח תפלין עובר בשמונה עשין. וגם היא לאות שאנחנו עבדי ה' אלהי השמים כי שם שדי שהוא שמו יתברך חקוק בתפלין כי שי"ן חקוק בשל ראש והדל"ת בהקשר של ראש והיו"ד בשל יד. וגם נקראת פאר כמו שנאמר ביחזקאל פארך חבוש עליך כי היא לאות