עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מחנה ישראל

מחנה ישראל קטז

Machaneh Yןsrael 116 · מחנה ישראל · free full Hebrew text

Open in the reader →

כי אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט וכן אנו רואין בעינינו שכל אדם שהשי"ת נותן לו הצלחה במעשיו הוא עולה מעלה מעלה אף מהתחלת איזה עסק קטן ולהיפך ח"ו כשמסיר השי"ת הצלחתו לא יועיל לו כל הון שיש לו, וע"כ צריך האדם להתחזק בטחונו בה' שהוא המפרנס לכל באי עולם בעתם ובזמנם וכדאיתא בתנא דבי אליהו שבכל יום בג' שעות ראשונות יושב הקב"ה וזן ומפרנס ומכלכל לכל מעשה ידיו שברא בעולמו [ואמרתי שנפקא ליה זה ממה שאמר הכתוב עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו ואיתא בשבת דף י' שעה ראשונה מאכל לודים שניה מאכל ליסטים וכו' שעה רביעית מאכל כל אדם נמצא שזמן אכילת כל אדם הוא ברביעית וממילא הקב"ה שהוא מכין מזון לברואיו שיהיה להם לכ"א כפי רצונו הוא מכין בג' שעות ראשונות כדי שכשיבוא השעה רביעית יהיה לו מה לאכול] ובודאי עבור בטחונו יהיה לו הקב"ה עבור זה מחסה בכל עניניו וכמאמרם ן במנחות כ"ט] כל התולה בטחונו בהקב"ה הרי הוא לו מחסה בעוה"ז ובעוה"ב שנאמר בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים

השמטה לפרק ל"ט המדבר בענין הבטחון בצאת האדם למלחמה

ואפילו אם אירע באיזה ענין שנפל ביד אויבים המציקים לו מ"מ אל יפול לבו עליו וידע כי הכל תלוי ביד השי"ת כי הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים והוא יכול להפוך לבם עליו לטוב וירחמו עליו וכדכתיב ונתן לך רחמים ורחמך וגו' והעיקר שיתבונן בנפשו כי הקב"ה לא עביד דינא בלא דינא וכדכתיב הצור תמים פעלו בי כל דרכיו משפט וגו' ובודאי נסבב לו זה ע"י עונותיו וכאשר ישפוך נפשו לפני ה' ויתודה לפניו עליהם יעורר לבם עליו לטוב ויושע מידם וכמו דכתיב בבקשת שלמה המלך ע"ה מלכים ח' פסוק מ"ו] כי יחטאו לך וגו' ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבו שוביהם אל ארץ האויב רחוקה או קרובה והשיבו אל לבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שוביהם לומר חטאנו והעוינו רשענו ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם בארץ אויביהם אשר שבו אותם והתפללו אליך וגו' ושמעת השמים מכון שבתך את תפלתם וגו' ונתתם לרחמים לפניהם שוביהם ורחמום וכתיב אח"כ ויאמר ה' אליו שמעתי את תפלתך ואת תחנתך אשר התחננת לפני וגו' והנה נראה מזה ברור שאפילו כי האדם במדרגה התחתונה שנפל בארץ רחוקה ביד המציקים לו מ"מ אל יתייאש נפשו מפני זה וידע שע"י תשובתו לה' יתעורר עליו רחמים מלמעלה ויושע מיד האויבים וכמו שאחז"ל אל יתייאש האדם מפני הפורעניות ופירשו המפרשים שהוא בשני אופנים אחד כשהוא בטובה אל יגבה לבו לחשוב כבר אני מסולק מן הפורעניות כי לא ידע מה יולד יום ולהיפך ג"כ אם הוא בפורעניות אל יתייאש האדם בנפשו לומר כבר אבד תקותי ותוחלתי כי רבים רחמיו וכנ"ל ויוכל להתהפך לבם עליו מרעה לטובה בכל עת וכדכתיב בערב ילין בכי ולבוקר רנה ואפילו אם יודע האדם שיפרנס אותו מידו הרחבה עוד שנה ושתים, וזהו שאמר הכתוב השלך על ה' יהבך המשא שלך] והוא יכלכלך היינו שלא ישייר על עצמו אף מקצת מן המקצת מן המשא כיון שבע"כ מוכרח האדם לבסוף לבוא לידי מדת הבטחון בכל עניניו ואז בודאי כשתבטח בו באמת הוא יכלכלך וכמו שאמר הכתוב ברוך הגבר אשר יבעת בה' והי' ה' מבטחו.