מחנה ישראל קיז

האדם שאין בו תורה ולא מעש"ט אעפ"כ אל יחשה מלהתפלל לה' שכח התפלה והתחנה הוא גדול מאוד וכדאיתא בתנא דבי אליהו אמר הקב"ה הרי אני מודיעך מקצת דרכי כשאני רואה בני אדם שאין בהם שבח תורה ומעש"ט לא במעשה ידיהם ולא במעשה אבותיהם ורק שהם עומדים ומברכים ומרבים בתחנונים לפני אני נזקק להם שנאמר פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וכן איתא במדרש תנחומא שאפילו אין אדם כדאי ליענות בתפלתו ולעשות עמו חסד כיון שמתפלל ומרבה בתחנונים עושה חסד עמו ואחז"ל על הפסוק כי מי גוי גדול וגו' כה' אלהינו בכל קראינו אליו ר' יודן אמר בשר ודם יש לו פטרון אם באת לו צרה אין נכנס אצלו פתאום אלא הולך ועומד בפני חצירו של פטרונו וקורא לבן ביתו ואומר איש פלוני בחוץ אבל הקב"ה אינו כן אם באת לך צרה לא יקרא למיכאל ולא לגבריאל אלא צווח והוא עונה הדא הוא דכתיב כל אשר יקרא בשם ה' ימלט. ואפילו אם העתיר לה' והרבה להתפלל ולא נענה אעפ"כ יאמץ לבו לחזור ולהתפלל ובודאי יבוא שעה שימלא בקשתו וכדאי' במדרש רבה ואתחנן על הפסוק הנ"ל אמרו רבנן יש תפלה שנענית לארבעים יום ויש תפלה שנענית לג' ויש ליום אחד ויש שנענה לעונה וכדכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון אמר ר' חייא רבה כתיב קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' הוי מתפלל וחוזר ומתפלל ויש שעה שיתנו לך והתפלה שיתפלל על ענין זה לה' איננו דוקא בתפלת י"ח אלא בכל עת שירצה יוכל להעתיר לה'. וגם תפלה זו איננו דוקא בלשה"ק אלא אפילו בלשון שמורגל בה מנעוריו אך העיקר צריך שלא יחסר בה שני דברים א) שתהיה מעמק הלב ולא משפה ולחוץ ואם יוכל לעורר לבו לבכי מה טוב וכמאמרם ז"ל כל השערים ננעלו חוץ משערי דמעה שלא ננעלו. ב) שיכוין שילך תפלה זו דרך ארץ ישראל ומשם עד ירושלים ומשם לבית קדשי הקדשים וכמו שנאמר במקרא הנ"ל שהבאתי והתפללו אליך דרך ארצם שנתת לאבותם והבית אשר בנית לשמך וע"ז מסיים הכתוב ושמעת השמים מכון שבתך את תפלתם ועשית משפטם וכמו שאמרו בברכות כ"ט לענין תפלת י"ח וכשיעשה כן בודאי לא ישוב תפלתו ריקם: