מחנה אפרים - ב רעא

החמץ כיון שכבר ביערו אותו אבל לפי מ"ש דלא ביערו אותו אלא מבתיהם דוקא א"ש

פ"י דין ו' כתב הל"מ באמצע לשונו ז"ל ואי אית לי' לר' דזריעה וכו' א"כ אמאי לא לקי וכו' נ"ב עיין בתוס' שם בקידושין וליתנהו לדברי הרב המחבר

שם דין י"א כתב מרן בכ"מ ז"ל באמצע לשונו וכתב הר"ן שהרמ"ך השיגו כו' עד נראה מדבריו שמפרש וכו' נ"ב לא ידעתי היכן נראה כן דאדרבה הר"ן כתב דרבינו השוה את הרואה ללוקט כלומר כמו שאינו יכול ללקוט ביד כן הוא הרואה ואם מפני מה שכתב הר"ן ז"ל בסוף דבריו דכיון דקי"ל כמר ברי' דרבינא נקטינן כותי' הבין כן גם זה אינו דכונת הר"ן לומר דנקטינן כמר בריה דרבינא כל דמשו' ערל' לכלאים דהא נקטינן כותי' והכי סיים הר"ן אבל לא במה דשני לקולא

שם דין י"ד כתב הר"מ ז"ל ישמעאל וישראל שהיו שותפין בנטיעה וכו' עד ואם לא התנו מתחלה אסור ע"כ. נ"ב נראה דהיינו דוקא לכתחלה אבל בדיעבד מותר דהו"ל חליפי ערלה כמבואר פ"ח: שם דין כ"ב הקשה הל"מ באמצע לשונו על הרמב"ם ז"ל דבכלאים אי מפרש וכו' נ"ב ול"נ דרבי' סובר דכלהו ילפי מתרומה וחד מהנך דהיינו חלב וע"כ אפי' שאר משקין דהא חדש וחלב לאו זתים וענבי' נינהו והא דנתמעטו בתרומה זתים וענבים היינו מדין מלקות והא דלא לקי בזתים וענבים אלא גבי ערל' וכלאי הכרם ולא באינך היינו משום דלא כתיב בהו זתים וענבים

פי"א דין ט"ו כתב הר"מ ז"ל נודות הישמעאלים וכו' עד ואם נתן לתוכם יין קודם שיטהר אותם הרי זה אסור בשתיה: פסק זה הוא מבן הרב המחבר הוא החכם השלם כמה"ר יהודה נבון נר"ו שייך לדין הנז'

מעשה שהיה שלקחו החביות של עץ מן הישמעאלים ואחר שעשו להם עירוי שני פעמים הכניסו בהם יין ושהה כמה ימים ואח"כ הוציאו אותו יין ונתנו בהם יין אחר עתה לשאול הגיעו אם מותר בשתי'

תשובה אף שידעתי שעדין לא הגעתי לעונת הפעוטות מ"מ תורה היא וללמוד אני צריך וקודם כל דבר ראיתי לעמוד במ"ש מרן ב"י בסי' קל"ה על מ"ש הטור ואם רצה לעשות עירוי ביין אינו כלום דבא"ח כתוב דיש מי שאומר על פי הירושלמי שאם יעשה מילוי ועירוי ג' פעמים ביין כשר בדיעבד הקנקנין והרמב"ן כתב על הירושלמי זה דבר חדש לא מצינו לו רגלים בגמרא שלנו ולפיכך אין להקל ולהורות כן עכ"ל. ולכאורה נראה דהיינו טעמו של הרמב"ן ז"ל משום דס"ל דשאר משקין מבלעין ולא מפליטין דמטעם זה נמי ס"ל דאין להגעיל בשאר משקין כאשר כתב מרן הב"י בא"ח סי' תנ"ב ז"ל כתב הרשב"א ז"ל בתשו' שהרמב"ן היה אומר שאין מגעילין אלא במים ולא בשאר משקין והוא ז"ל חולק עליו וכתוב בא"ח שכל זה לכתחלה אבל בדיעבד מותר עכ"ל:

וטעמו של הרמב"ן ז"ל מפורש בתשו' הרשב"א סי' תק"ג כמו שכתבתי והרשב"א חולק עליו וס"ל דשאר משקין מפליטין יע"ש ולפי זה נראה דהרשב"א ס"ל דיש לעשות עירוי ביין דאין לומר דע"כ לא אמר הרשב"א ז"ל דשאר משקין מפליטין אלא בהגעל' אבל לא ע"י עירוי שהרי כתב הרשב"א ז"ל גם על שאר משקין אמרתי שהם מפליטין על כרחנו שהרי קנקני' של עובד כוכבים שנינו קנקנים של עובד כוכבים ויין ישראל כנוס בתוכם אסור בשתי' יע"ש וגם אין לומר דגבי עירוי ס"ל להרשב"א ז"ל דמפליטין אך אין מפליטין כמו המים שהמים מפליטין יותר דחוש הדעת נוטה דהיין שהוא חזק אם אמרי' דמפליט ודאי דמפליט יותר מהמים ותדע דהכי הוא מדהבי' ראי' הרשב"א לשאר משקין דמפליטין מההיא דקנקנים ומאי ראי' אפשר דהרמב"ן ז"ל משקין דהיין מפליט כל שהוא וסתם יינם אוסר במשהו אלא ודאי דס"ל להרשב"א דאי אמרינן מפליט מפליט הכל ואי אמרי דאינו מפליט אינו מפליט כלל וכן כ' הרא"ש ז"ל בפסקיו בפ' אין מעמידין ז"ל שאלוני כמה ישהה היין בקנקנים ויאסר וכו' עד מ"ש דכל ששהה מעת לעת אסור אפי' לסבר' ר"ת דסתם יינם בטל בס' וקצת ראי' יש מעירוי ומה שהיין מפליטה הכל מע"ל לפי שהוא חזק ויש לו כח להפליט כל הבלוע בדופני הכלי מע"ל וכן אמר לי שכתב אבי העזרי עכ"ל ולפ"ז נתקשתי איך כתב הטור דאם עשה עירוי ביין אינו כלום ולא הזכיר סברת אביו דנראה דס"ל דאם עשה עירוי ביין אפילו פעם אחת די ואף אם תאמר דמלת כל אינו בדקדוק מ"מ מוכח מיהא דס"ל דמפליט יותר מהמים וכן נתקשתי במ"ש הש"ך בסי' הנז' דמשמע דס"ל למור"ם גבי עירוי דלא סגי ביין ואפי' בדיעבד יע"ש ואלו בא"ח בסי' הנז' כתב דבדיעבד מהני הגעל' בכל משקה וצ"ל ע"כ דמחלק כמו שחילקתי בין עירוי להגעל' ואף שאינו כ"כ נכון לע"ד עוד נתקשתי בעומדי בתשו' הרא"ש הנז' דאיך אסר את היין בכלי שאין מכניסו לקיום ואפי' אי איירי בכלי' מזופתין כשקולף הזפת ומשכשכן מותרי' כמ"ש הש"ע בסי' קל"ה וא"כ לסברת ר"ת דסתם יינם בטל בס' הא איכא ס' כנגד הקליפה וצ"ל דר"ת ס"ל דנודות של עור שהוא רך מבליע היין ע"י זפיתא יותר מכדי קליפה איך שיהיה לפי האמור נמצא דבמחלוקת שנוי דלפי דעת הרמב"ן ז"ל אם עשה עירוי ביין אין להורות להקל ולסברת הרשב"א והרא"ש ז"ל נראה דיכול לעשות עירוי ביין ואפי' לפי סברת הרמב"ן ז"ל לא אמר דאין להורות להקל אלא להכניס בהם יין אבל אם הכניס בו אחר שעשה עירוי ג' פעמים ביין אפשר דאף הרמב"ן ז"ל מודה להתיר ואי לא דמסתפינא הייתי אומר דבנ"ד ודאי מודה הרמב"ן אף להכניס לכתחלה והוא כשנבין מה יענה הרמב"ן ז"ל למתני' דקתני נודות העובדי כוכבי' וקנקניהם ויין ישראל כנוס בהם אסורים ואם איתא דאין מפליטין למה אסורין ואי משום יין הדבוק בדופני הכלי היה ראוי להתיר בניגוב ולמה אמרו דצריך עירוי ג' ימים ומה שנראה לע"ד הוא דס"ל להרמב"ן דשאר משקין תחלת פעולתם הוא דנבלעים, עד שהכלי שבע ואח"כ מפליטין ומשום הכי אסר מתניתין דאיירי דהכניס בהם יין לקיום כמו שפרש"י ז"ל ולפי זה בנ"ד דשהה היין הראשון זמן ארוך אפשר דאף הרמב"ן ז"ל יודה להתיר אך כד דייקינן עוד נראה דעדין אפשר לומר דאדרבה בנ"ד כ"ע מודו דאסור בשתיה דאין הכי נמי אם היה מוציא היין אחר כ"ד שעות היה מקום לומר דלפחות נ"ד במחלוקת שנוי אבל כיון ששהה זמן מה אפשר שאף שנפלט חזר ובלע הכלי ואף שמה שבלע לא היה אסור אלא בשתי' ואינו אוסר במשהו מ"מ להתירו בשתי' ס' בעינן דכיון דלא ידעינן כמה בלע צריך לשער בכל הכלי וכבר כתבו הפוסקים דאין מה שבתוך הכלי ס' כנגד הכלי ואף שלדברי מור"ם דבטל בס' אף היין הראשון מותר בשתי' דבסתמא אף הש"ך ז"ל מודה דאינו צריך אלא קליפה מ"מ לדידן דאוסר במשהו נאסר היין הראשון ואי אמרי' דחזר ונבלע בכלי צריך לשער בכל הכלי כיון דשהה היין הראשון זמן ארוך דהרי כתב הש"ך בסי' קל"ז סק"ט דהיכא דידוע דעמד בו מע"ל כ"ע מודו דצריך לשער בס' נגד כל הכרי יע"ש דע דלע"ד אחרי נשיקות עפרות רגליו נראה שאינו אמת דאף שהש"ך רצה לומר דאף ע"ג דחביות. וכלים שמכניסין לקיום דרך הוא לעמוד מע"ל מ"מ מידי ספקא לא נפקא וכו' לע"ד כה"ג כיון שדרך הוא לעמוד מע"ל אינו נכנס בסוג ספק גם מ"ש דילמא לא נתן בהם יין או נתן בהם יין מבושל וכו' הרואה יראה בתשו' הריב"ש סי' תל"ג דאף בנ"ד דאמר דהוי אתחזק איסורא דוודאי נשתמשו בקנקן יין והיו כלים שמכניסם לקיום ואפ"ה אמר דלא בלע אלא כדי קליפ' ועוד דלפי דבריו נמצא דלדברי האומרי' דעירוי אינו מפליט אלא כדי קליפה כמ"ש הרשב"א בשם גדולי המורים כל שידע שעמד מע"ל לא סגי בעירוי ולא מצינו מי שאמר כן ואף הש"ך הניחו בצ"ע בסי' קל"ה גם מ"ש דילמא נתן יין מבושל לא הבנתיו אם לא שנאמר שלקח יין מבושל של ישראל ונתנו בכליו והוא רחוק לע"ד ואין לעשות ספק מזה להתירו בשתי' וגם מדברי הרשב"א ז"ל בת"ה יש להוכיח דאפי' שהה מע"ל אינו בולע יותר מקליפה והילך לשונו בדף קמ"ט אבל לדידי קשה דהא קנקנים של עובד כוכבים ויין ישר' כנוס בהם לכ"ע אסור בשתי' כו' עד ורחוק הוא לו' שתהא פליטת הקנקן ביין שמכניסין בו עד כדי שיהא בו יתר מכדי אחד בס'