מחנה אפרים - ב ריג

הב"י שם משמע דס"ל דלא סגי בקבלת אחריות וצריך שימכרנו ללוקח בקנין הראוי לאותו דבר

ונראה דשורש מחלוקתם תלוי באותה שאמרו בפ' הרבי' פרדיסא רב אסר וכו' ובהא מילתא איכא תרי פי' דהתוס' פ' א"נ דף ס"ד פי' דאיירי דוקא בדא"ל כך וכך הינין דאחריותו על המוכר ואיירי נמי כשלא יצא הפרי כלל יע"ש אשר נראה לפ"ז דאם מכר לו סתם בין רב למעט דאחריותו על הלוקח ולא קיבל המוכר אחריות כלל שרי ואפי' אם לא קנאו הלוקח שהרי איירי בדלא יצא הפרי כלל ואיכא מאן דמפרש לה דמיירי אפי' במכר סתם כל מה שיצא בפרדס בכך וכך ואע"ג דזמנין דאי' ביה תיואה ומפסיד הלוקח הכל אסור יע"ש הרי מבואר מזה דאפי' בדבר דליכא קנין איכא מאן דס"ל דשרי כל שאחריותו על הלוקח ואיכא מאן דס"ל דאסור אף שאחריותו על הלוקח ולכאורה נראה דאפי' בדקנאו הלוקח וגם אחריותו עליו ס"ל לבעלי הסבר' הזאת דאסור שהרי רש"י ז"ל ורבים עמו פי' גבי ההיא דפרדיסא דאיירי שלוקחין הפירות אחר שהם בוסר או סמדר אלא שעדין לא הגיעו לביכור יע"ש ורש"י ז"ל ס"ל דכל שחנטו הפירות מיקרי דבר שבא לעולם כמבואר בדבריו בפ' א"נ דף ס"ו ע"ב יע"ש וכיון שכן בנתינת המעות קנה דכל המחובר לקרקע נקנה בכסף ולפ"ז נמצא דבההיא דפרדיסא אסר רב אפי' דקנאו הלוקח וגם אחריותו עליו שהרי פי' רש"י ז"ל שם וז"ל כיון דאיכא תיואה פעמים שיש קילקול בכרם כגון ברד או קרח ומפסיד הלוקח הכל עכ"ל הרי למדנו מההיא דפרדיסא דאיכא מאן דס"ל דאף דקנאו הלוקח ואחריותו עליו אסור אך קשה דגבי חובות של אשראי נראה דכ"ע מודו דכל שקנאו הלוקח ואחריותו ג"כ עליו דשרי ואין לומר דגבי פרדיסא תיואה לא שכיח ולא הוי קרוב לזה ולזה לא כן גבי אשראי דכיון דאשראי ספק אתי ספק לא אתי נמצא דהוי קרוב לזה ולזה דהלא במשכנתא דסורא שרי לכ"ע ומה שכתבו התוס' בדף ס"ד ע"א ליישב דשאני משכנתא שקונה קרקע מעכשיו במעות וכו' אינו עולה יפה לפירוש רש"י ושאר המפרשי' שפירשו גבי פרדיסא דנותן לו הדמים לקנות כל פירות הכרם אחר שהוא בוסר ועיין בחי' רב בצלאל גבי ההיא דפרדיסא שנראה משם שתירוץ התוס' רצו לאומרו גם לפי' רש"י יע"ש ויותר נכון לע"ד ליישב זה מ"ש ה"ה בפ"ט דשאני פרדיסא שצריך לעובדו והרי המוכר חסר בכך יע"ש וכן כתב הראב"ד ז"ל באו דבריו בחי' רב בצלאל ואיך שיהיה מהא דפרדיסא למדנו נמי דאיכא מאן דס"ל דכל שקיבל אחריות הלוקח שרי ואף דליכא קנין וכן נראה דס"ל לריטב"א ז"ל שכתב גבי ההיא דפרדיסא על דברי התוס' ז"ל הצ"ל ועדין אין הפירוש מחוור מאי אגר נטר ליה יש במי שלא לוה ואינו חייב באחריות המעות כלל עד ורבינו פי' דפלוגת' דרב ושמואל בשקבל עליו המוכר שאם יאבדו פירות הקרקע לגמרי שיחזיר לו מעותיו דרב אסר כיון דאיכא תורת הלואה וכו' עכ"ל ולע"ד הכי נראה להוכיח מסוגיין דפ' כל הגט דף ל' גבי מתני' דהמלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני וכו' דאמרינן התם אמר מר פוסק עמהם כשער הזול ואין בו משום רבות מ"ט כיון דכי לית ליה לא יהיב ליה כי אית ליה נמי אין בו משום רבית ופירש רש"י ז"ל כגון נשתדפו שדותיו יע"ש הרי מבואר מהכא דכל שאחריותו על הלוקח שרי וע"כ צ"ל דההיא דפרדיסא שאני דאחריותו על המוכר או אף שאחריותו על הלוקח מ"מ על המוכר לעבדו כמ"ש הראב"ד וה"ה ז"ל והתוספות ז"ל שם הוצרכו לידחק דמשום תקנת כהן התירו יע"ש משום דס"ל דאף דאחריות על הלוקח כיון דליכא קנין אסור וכן נראה להוכיח מההיא דאמרינן דהמוכר פירות דקל לחברו דאף דקנין ליכא דהוי דבר שלא בא לעולם מכל מקום ליכא איסור רבית כן נראה מדברי המפרשים שם וכן כתב בהגהת אשירי דף קמ"ה ז"ל הצ"ל הכא זביני וליכא שום איסור הלכך הוי מחילה יע"ש וכן כתב הנ"י שם הן אמת כי דברי הגהת אשירי צ"ע דבדף קמ"ג ע"ד כתוב בהגהת אשירי וז"ל הצ"ל ולאידך לישנא שרי אפי' כך וכך וכו' עד מ"ש וכן מוכר פירות דקל צריך להחזיק בגוף הדקל לקנות יע"ש ועיין בהגהות מרדכי דף קנ"ב ע"ג ועדין צריך תבלין

העולה מהאמור בנ"ד דאם אחריותו על הלוקח שרי וליכא משום רבית ומה שכתב ר"ת גבי משכון דצריך שימכור לו כל כח וזכות ושעבוד כו' היינו משום דאם לא כן נמצא דאחריותו על המשכון שהוא של ישראל מחמת השעבוד וגבי חובות של אשראי דהוצרכו לומר אתה תפטור וכו' היינו כדי שלא יוכל לחזור בו המוכר דכיון דהמוכר יכול לחזור בו הוי בסתמא האחריות עליו ואף שמדברי מהר"ם ז"ל נראה קצת דאף בדבר דליכא קנין אם מכרו בסתמא האחריות על הלוקח ממ"ש ז"ל הצ"ל נראה לי דליכא איסור רבית דהא ליכא הלואה דלאו אגר נטר לי הוא שהרי לא קיבל אחריות עליו יע"ש דאם איתא דאיירי בדפירש שאחריות יהיה על הלוקח לא הוה ליה לו' שהרי לא קיבל אחריות עליו כי אם שהרי קיבל הלוקח אחריות ועל פי האמור אפשר שמ"ש בהגה' אשירי שהביא הב"י בסי' קע"ג שהצריך שיהיה קנין במלוה ע"פ מעמד ג' ובמלוה בשטר כדינו היינו משום דאי ליכא קנין האחריות על המוכר ואותן שאסרו גבי פרדיס' כנז"ל אפילו כשאחריות על הלוקח שאני התם דצריך לעבוד המוכר או התם שאני משום דלא הוי קרוב לזה ולזה אבל אשראי ספק אתי ספק לא אתי ומה גם בחובות העובדי כוכבים דאינו אלא כמציל מידם. (א"ה כל הכתוב לעיל סדרתי לפי ע"ד כי בדברי א"א הרב ז"ל לא מצאתי כי אם רמז דברים)

סימן לד ישראל שנתן משכון לעובד כוכבים כדי שילוה ברבית והלך העובד כוכבים ומשכנו אצל ישראל כתב ר"י דמותר ליקח הרבית מיד הישראל משום דמסתמא אקנייה ליה ישראל לעובד כוכבים משכונו ללות עליו ברבית והרמב"ן ז"ל חולק עליו דכיון דאחריותיה דישראל המלוה אההוא משכון אסור עכ"ד עיין בטור י"ד סימן קס"ט ונראה מדברי הרמב"ן ז"ל דכה"ג אסור מדינא ואפילו כי אין שליחות לעובדי כוכבים לחומרא שכן כתב אבל אם השאיל משכונו לעובד כוכבים כדי ללות לעצמו שרי משום דאקנויי אקני ליה משכונו עכ"ל הרי דאפי' כי לוה העובד כוכבים לצורך עצמו דאין שלוחו של ישראל אפ"ה איצטריך לומר דטעמא דשרי משום דאקנויי אקני ליה לעובד כוכבים המשכון הא לאו הכי הוה אסור משום דאחריותי' דישראל המלוה לעובד כוכבים על משכונו של ישראל קאי אבל מדברי התוס' ז"ל בפרק א"נ דף ע"ב נראה דליכא למיחש לזה משום דמשכון דין ערב יש לו ומותר לישראל להיות ערב בשביל עובד כוכבים דישראל המלוה לאו בתר ערבא קא אזיל והלוה ג"כ הוא מסולק מן המשכון שהרי אם אבד אין לו דין ודברים עם המלוה שהרי לא קיבלו אלא מיד העובד כוכבים וכן כתבו תלמידי הרשב"א ז"ל

ונראה דר"י והרמב"ן ז"ל ס"ל דכיון דעובד כוכבים בתר ערבא אזיל ה"נ כי הלוה ישראל לעובד כוכבים בתר ערבא קא אזיל ונמצא דישראל המלוה אינו אלא אמשכון דישראל ואסור וכן נראה מדברי הסמ"ג שהביא הטור שכתב עובד כוכבים שמשכן לישראל בחובו ומשכן המשכון לישראל ברבית אסור ע"כ וכן הוא דעת בעל העיטור ז"ל שהביא הטור לקמן ואע"פ שהרא"ש בפרק כל שעה חולק עליו וכתב וכי אסור להלוות לעובד כוכבים על משכונו של ישראל ואע"פ שאין העובד כוכבים קונה משכון מישראל ואפי' כי משכנו מדעתו ודלא כמו שרצה להבין הב"י יע"ש מכל מקום מתוך דברי ר"י ז"ל שהביא הנ"י דף ק"ד והמרדכי דף קמ"ה נראה בהדיא דלא ס"ל הכי שהרי איהו ז"ל התיר בישראל ששלח לעובד כוכבים שילוה לו מישראל משום דמסתמא לא עביד איסורא ודעתו הי' שילוה העובד כוכבים מישראל ואח' כך יחזור וילוה לו ואפי הכי כי מסר משכון בידו של העובד כוכבים איצטריך לומר משום דסתמא אקנויי אקני לי' לעובד כוכבים המשכון וע"כ צ"ל דאע"ג דהעובד כוכבים אינו לוה כי אם לעצמו אפי הכי אסור משום דאחריותיה דישראל המלוה על המשכון הוא וחשיב כאלו הלוה לישראל עצמו שהוא בעל המשכון ולפי זה נראה דהיכא דיהיב ליה משכון לעובד כוכבים ללות עליו מעובד כוכבים והלך ולוה מישראל אם נתברר הדבר בעדים אסור ליטול ממנו רבית דע"כ לא אמר ר"י דמסתמא אקנייה