מחנה אפרים - א קמד

קנין שפחות. ומה שהביא הרב בפ"מ מההיא דפרק החולץ דהוי מצריכי להו גיטא דחירותא ואע"פ דנפקי בעודם עובדי כוכבים כדי לאפקועי איסורא לע"ד אין נראה כן דלפי מה שהבין הרב דאבעיא איירי דלאחר שנפקו מידי שעבודם קא בעי ליה אי צריכי גיטא לאחר שיתגיירו א"כ קשה קצת בלישנא דהרא"ש דכתב ונ"מ שאם יתגיירו שיהיו מותרים בנות ישראל ע"כ דהאי לישנא דקאמר ונ"מ וכו' לא נתיישב כיון דעיקר הבעיא להכי הוא לאישתרויי בבת ישראל ועוד דלישנא דתלמודא דקאמר כי נפקי צריכי גיטא וכו' משמע דמיד כי הוו נפקי הוו יהבי להו גיטא אשר על כן נראה לע"ד הדברים כפשטן דבעודם עדיין עובדי כוכבים הוו יהבי להו גיטא כדי שאם יתגיירו אח"כ יהיו מותרים בבת ישראל. ומ"ש הרב בפ"מ דבעודם עובדי כוכבים לא שייכי בגט לע"ד איכא למימר דגיטא דקאמר היינו שטר שחרור דקי"ל דעובד כוכבים קונה ומקנה בשטר כמ"ש הר"מ ז"ל בפ"א מהלכות זכייה והטור בי"ד סי' רס"ז דהקונה עבד בין שקנאו בעודו עובד כוכבים וכו' נקנה בכסף ובשטר וכ"ת עדיין אם כפי' דמיירי דהוו יהבי להו גיטא מיד כי נפקי בעודם עובדי כוכבים א"כ ל"ל שטרא בהפקר סגי אפי' להפקיע קנין הגוף ואיסור שפחות ועבדות ליכא כיון דהוו עדיין עובדי כוכבים ולא חל עלייהו איסור קנין עבדות איכא למימר דאין הכי נמי וחדא מינייהו נקט ע"ד שכתבו התוספות בפרק קמא דקדושין דף ט"ו

ומ"ש הרב מהרשד"ם בחי' סי' קצ"ד שדעת הר"מ דהלוקח עבד שנשבה במלחמה בדינא דמלכותא מיד כשנכנס ברשות ישראל חל עליה שם עבד כנעני ואין לו תקנה בבת ישראל כי אם בכסף או בשטר ע"כ וזה נראה כסברת הרב בעפ"מ ז"ל. אבל לע"ד דברי הרשד"ם אלו אינם נראין אצלי דהוא ז"ל דקדק בדברי הרמב"ם דאף כשנשבה במלחמה בדינא דמלכותא דקנה ליה קנין הגוף אפ"ה כל עוד שהוא תחת השבאי לא חל עליו שם עבד כנעני לענין אם בא לאתגיורי כל זמן שלא בא ליד ישראל דאז חל עליה מיד שם עבדות ע"כ ודברים אלו ליתנהו כלל דבהדיא כתב הר"ן ז"ל בפרק השולח דכל היכא דקנה ליה העובד כוכבים קנין הגוף אם ברח ממנו ונתגייר צריך גט שחרור. ועוד קשה על פי' שסובר דמ"ש הרמב"ם ז"ל ועבד הנלקח מכל אלו הרי הוא כעבד כנעני לכל דבר איירי מיד שנכנס לרשות ישראל אפי' בלא טבילה משום דמיד חל עליה שם עבדות ודברים אלו אי אפשר לאומרם דבהדיא כתב הטור בהלכות עבדים ז"ל ובאינך כולהו הגוף קנוי לו מיד ובכולם כל זמן שלא הוטבלו לשם עבדות דינו כעובד כוכבים לכל דבר ואלו הרמב"ם שכתב הרי הוא כעבד כנעני לכל דבר ע"כ צריך לפרש ולומר דאיירי לאחר שהוטבלו לשם עבדות דכל זמן שלא הוטבלו אין דינו כעבד כנעני וכמ"ש ה"ה בהלכות איסורי ביאה דעבד כותי שבא על הכותית או כותי שבא על השפחה הכותית דהולד הולך אחר הזכר ואינו עבד משום דבעודם בגיותן לא שייך דין עבדות ושפחות ואין לדחות ולומר דההיא מיירי בעבד שלא נלקח בדינא דמלכותא שאינו קנוי לרבו קנין הגוף דא"כ לא הוה ליה להרמב"ם ז"ל למיסתם דבריו ועוד דמדברי ה"ה שכתב דאין קפידא בעבדות ושפחות בעודן בגיותן משמע דמיירי בעבד גמור שהוא קנוי לרבו קנין הגוף ועל זה קאמר דאע"פ שהוא עבד גמור או שפחה מכל מקום בעודן בגיותן לא חל עליה שם עבדות אבל אי מיירי בעבדים שאינם קנוים לרבם קנין הגוף דאינם עבדים כמו שפי' רש"י ז"ל בפרק נושאין על האנוסה דף צ"ט הכי הוה לי' להרב המגיד לומר דבעודן בגיותן ליכא עבדות ושפחות וכ"ת אי הרמב"ם מיירי בשהטבילם לשם עבדות מאי אתא לאשמועינן בנלקח בדינא דמלכותא דהוי ע"כ הלא אפי' הנלקח שלא בדינא דמלכותא ג"כ כתב כבר שאם הטבילו לשם עבדות הוי עבד גמור איכא למימר דאתא לאשמועינן דדינא דמלכותא דינא ולא תימא נשבה במלחמה גזל הוא בידו ואי קאי גביה בדינא ובדיינא נפיק מתחת ידו קמ"ל דקניינו קניין גמור הוי למעשה ידיו וכ"נ מדברי הרמ"ה שהביא הטור שכתב דישראל הנשבה במלחמה קנאו שבאי למעשה ידיו מדינא דמלכותא ולע"ד נראה שכן הוא כונת הנ"י ומ"ש גופו קנוי ר"ל למעשה ידיו לאפוקי בלוקח עבד מן העובד כוכבים דס"ל שאין גופו קנוי אלא לשעבוד בלבד כשאר משכון. והנ"י בפרק החולץ כתב דעבדים הישמעאלים הרי הם קנויים קנין הגוף וצריכים שיביאו ראיה שנתגיירו מדעת רבם משמע דאע"פ שקנויים קנין הגוף אי טבלו מדעת רבם יצאו לחירות וא"צ גט שחרור דאי בשיש בידם גט שחרור תו לא בעי טבילה מדעת רבם

סימן ג וישראל שנשבה במלחמה אי קנה ליה השבאי אי לא דהטור בסי' רס"ז כתב משם הרמ"ה דאי קנאו במלחמה קנה ליה מדינא דמלכותא. אבל מדברי הרמב"ן שהביא הרשב"א בחי' לפרק השולח נראה דאין עובד כוכבים קונה לישראל כי אם ברצונו ובדעתו והלכך הפודה ממנו לא ישתעבד בו שהרי גופיה לא קנוי ליה וכתב הרשב"א ז"ל ע"ז דלפי פי' זה קרא דוישב ממנו שבי לאו בישראל גמור משתעי אלא בעבד כנעני וכן פירש הרמב"ן ז"ל בפ"ק דקדושין ע"כ. ולכאורה נראה דמסתייע האי סברא ממתני' דקתני שם דף מ"ה אין מבריחין את השבויים מפני תיקון העולם יע"ש ולפי סברת הרשב"א שפירש דשבאי קני ליה לישראל בחזקת מלחמה שהתורה זיכתה לו א"כ מדינא. נמי אינם יכולים להבריח השבויים דקי"ל גזל העובד כוכבים אסור וגבי ע"ע הנמכר לעובד כוכבים מתנייא כדאיתא בפרק הגוזל דף קי"ג דאסור להפקיעו מיד העובד כוכבים משום דע"ע גופו קנוי. ובשלמא לדעת הרמב"ן ז"ל ודוקא גבי עבדו של ישראל הוא דקני ליה שבאי משום דקני ליה ביאוש בעלים אתי שפיר מתני' דקתני אין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם דמדינא לא קני ליה שבאי שהרי לגבי עצמו לא שייך יאוש שאין אדם מתייאש מגופו. ומיהו עדיין איכא למימר דמתני' דקתני אין מבריחין מפני ת"ה דמשמע דמדינא הוה שרי איירי כשנשבה שלא בדינא דמלכותא דאז עובד כוכבים שבאי לא קני ליה וגזל הוא בידו ומ"ש הרמב"ן ג"כ בהכי מיירי וכמו שנראה מתוך דבריו שהביא משם הראב"ד שהקשה שם בשמעתין דהיכי קני ליה שבאי לעבד והלא גזל הוא בידו והוצרך הרמב"ן ליישב ולומר דהכא מדין יאוש בעלים קני ליה אבל כשנשבה במלחמה בדינא דמלכותא הא ודאי לא מיקריית גזילה ונראה שמה שהוכרח הרמב"ן לומר דמתני' איירי כשנשבה שלא בדינא דמלכותא ולא פירש לה כמו שפירש לה הרשב"א ז"ל משום דאי מיירי כשנשבה במלחמה בדינא דמלכותא הוה קני ליה השבאי קנין הגוף כמו שכתבו התוספות והרא"ש והנ"י בפרק החולץ ומסוגיין דפ' השולח משמע דלא קני ליה אלא למעשה ידיו. ומה שהקשה הרשב"א על הרמב"ן דאי משום יאוש נגעו בה היכי טיהרו עמון ומואב בסיחון והלא אין קרקע נקנה ביאוש יע"ש לע"ד לק"מ דהתם הוה חזקת מלחמה וליכא בה משום גזילה. והא דמייתי משם ראיה למתני' דעבדי' ואע"ג דמתני' איירי בשבאי גזלן ולא קני ליה אלא משום יאוש לא מייתי משם אלא למילף דעובד כוכבים יש לו קנין בחזקה דהוה ס"ד לומר נהי דנתייאשו הבעלים והוי הפקר מ"מ שבאי גופיה באיזה קנין קנאו ולזה מייתי דאשכחן דעובד כוכבים קונה בחזקה מדאמרינן עמון ומואב טיהרו בסיחון. ומאי דמוקי הרמב"ן ז"ל קרא דוישב ממנו שבי דמיירי בשפחה כנענית דוקא ואע"ג דהתם בחזקת מלחמה איירי התם שאני משום דשעת שלום היה שלא היה לישראל מלחמה עם עמלק ולא ה"ל רשות לעמלק להלחם עם ישראל וההיא דעמון ומואב טיהרו בסיחון היינו מפני שהיה ביניהם מלחמה מקודם והביאני לזה ההיא דאמרינן בסנהדרין דף נ"ט דיפת תואר אסורה לעובד כוכבים משום דלאו בני כיבוש נינהו ולא אמרי' דינא דמלכותא דינא. אבל במלך שעשה מלחמה והביא שביה שלו דכתב הר"מ ז"ל דדינא דמלכותא דינא נראה דליכא לפלוגי בהאי בין שבוים עובדי כוכבים לשבוי' ישראל ובכל גוונא קנאו השבאי וכיון שכן ישראל הקונה מן השבאי קנאו ג"כ לאישתעבודי ביה וכמ"ש הרמ"ה והטור

איברא דעדיין צריך להבין דלכאורה נראה בפ"ק דקדושין דישראל הפודה את חבירו מיד העובד כוכבים אינו יכול לאישתעבודי אלא יוצא לחירות דהכי איתא שם בברייתא דרבי ס"ל דבין גאולת אחרים ובין גאולת הקרובים לחירות וקי"ל הלכה כרבי ואין לומר דהתם על עיקר המצוה קאמר שצוה לנו לפדותו