מבי"ט חלק ג קצא

תשובה לפי מה שכתוב בשאלה ששמעון יצא ערב בעד רחל שבתו' ב' שנים תגבה כתובתה ותתן לו הק"ק פרחים אם על אלו המעות נטל הערב קנין הוי קנין דברים בעלמא ולאו כלום הוא ואם הקנין שנטל הוא מעכשיו שהוא ערב על רחל שתתן הר' פרחים לראובן כשתגבה כתובתה שאם תגבה הכתובה ולא תרצה לפרוע לראובן או שתאכל ותפסיד או תאבד המעות הוא ערב לפרוע חל עליו הערבות לכשתגבה שאם לא תגבה אינו חייב כלל וכיון שבאו בעלי חובו' קודמין ונפרעו בב"ד הוא פטור מן הערבות ופשיטא שלא נעשה ערב לפרוע לראו' הק"ק פרחי' אפילו שלא תגבה היא הכתובה שהיא לא כתב' שטר המתנ' אלא ממעות כתובתה ואם היא לא נתנה אלא ממה שתגבה בכתובתה איך יכנס ערב על מה שאינה חייבת היא כי שם ערב הוא שמתער' בחוב הלוה. נאם המבי"ט. שאלה קע ילמדינו רבינו ראובן היה פאטור שמעון בחלב והי' שולח לו שמעון סחורותיו למכור והיה לוק' הפאטוריא' כך למאה ובאותו זמן שהיה מוכר ראובן הסחורות היה שוה הפר' לערך מ"א והגרו"ש לערך כ"ח והחתיכות לערך ט"ל בפרח ומלבד הסחורות שהיה שולח שמעון לראובן הנז' שלח לו גם כן כל כך גרושו"ש מפה ופרחים זהב וחתיכות כסף הגרו"ש לערך כ"ח והפרחים לערך מ"א והחתיכו' לערך ט"ל וחשבן ראובן עליו לערך זה שהיו שוים וגם כן מאנגור"ה שלח פאטור משמעון הנז' סכום פרחים זהב וגרושוש לחשבון שמעון הנז' ביד ראובן כדי שיקנה בהם כ"כ סחורה לשמעון והנה ראובן שלח לומר לשמעון הנז' שלא מוצא אותה סחורה לקנות באופן שנשארו ביד ראובן הנז' המעות ששלח לו שמעון וגם מה ששלחו לו מאנגורה לא מצא לקנות הסחורה ויהי לימים הלך שמעון לחלב לעמוד בחשבון עם ראובן הנזכר וליקח מעותיו מידו ובאותו זמן היה שוה הפרח בין הסוחרי' לערך מ"ג והגרוש לערך ל' והחתיכות לערך ל"ח והנה כשהלך שמעון לעמו' בחשבון עם ראובן הוליך בנו עמו כי הוא הוה יודע החשבונות כלם מראשן ועד סופן כי פנקס החשבונות בידו ועשו חשבון והיה חייב ראו' לשמעון סך מעות ובעמדם לחשבון בא שמועה לשמעון שמת לו פאטור א' במצרי' ורוב נכסיו היה בידו באופן שהוכרח ללכת למצרים בנו של שמעון הנזכר ובהיותו טרוד שמעון על השמועה הנז' וגם על בנו שהיה הולך יחידי נטרדו מחשבותיו ונשאר שמעון בחלב ליקח מראובן מה שנשאר חייב על פי החשבון אך לא ירדו לחשבון לראות ההפרש שהיה בין הזמן ששלח שמעון המעות והסחורות שהיה שוי' הגרוש לערך כ"ח והפרחים לערך מ"א והחתיכות לערך ט"ל כי שמעון שלח גרושוש ופרחים זהב ביד ראובן והוא הוציא אותם בסחורותיו לערך הנז' ועתה בעת עשיית החשבון פרע לו כל מה שקיבל לערך ששוה (עתה) [אז] ובהיות שמעון טרוד בטרדות הנז' לא נתן לב לדעת ההפרש וגם לא שאל מהסוחרים ולא נתן לבו כ"א ליקח סכום המעות שהיה חייב על פי החשבון שעש' בנו עמו הסכו' לבד אח"כ חזר שמעון לביתו והניח ביד ראובן כל הסחורות וקצת חובו' כדי שיגב' אות' וגם היה שולח לו סחורותיו כמו שהיה עושה מקודם והיה לוקח כך למאה כבראשונה וכשמכר ראובן אלו הסחורו' השניות היה שוה הפרח לערך מ"ג חתיכות והחתיכות לערך ל"ח בפרח והשאיש לערך י"ז שהיש בשני פרחים אחר זמן שבאו לחשבון היה שוה הפרח לערך מ"ו חתיכות והחתיכות לערך לה חתיכות הפרח והשאי"ש טו"ש בב' פרחי' והנה ראובן היה רוצה לפרוע לשמעון סחורותיו שמכר לערך ששוים עכשו אמר לו שמעון הנה אלף חתיכות דרך משל היו לי בידך שמכרת סחורתי למה תשוב לי עתה תת"נ חתיכות חסר מעותי ק"נ חתיכות וכמו כן בפרחים ובשהיש ועתה בתביעה זאת השנייה נתעורר שמעון לשאול מראובן מהמעות הראשונים שפרע לו ההפרש שהיה בין הזמן ששלח סחורותיו ומכרם וגם מעותיו ששלח בידו וגם המעות ששלחו לו מאנגורה ממעותיו של שמעון שהיו שוי' אז הגרושוש לערך כ"ח והפרחים לערך מ"א והחתיכות לערך ט"ל ובעת שעשו החשבון היו שוים הגרושוש לערך ל' והפרחים לערך מ"ג הפרח והחתיכות לערך ל"ח השיב לו ראובן כבד עמדנו בחשבון ופרעתי לך ונתרצית בפרעון ההוא כמו שהיו שוים אז בעת החשבון ואין לך שום תביעה עלי השיב לו שמעון אתה ידעת טרידתי ולא נתתי אל לבי לדעת ההפרש כי אם מה שאמר בני סכום הפרחי' שאלתי ממך אמנם הפרש המטבעות ממה שהיו שוים קודם ומה שהיו שוים אז בעשיית החשבון לא שאלתי ואין טעות חשבון יותר מזה שחוזר לעולם וגם ידעת שעיקר החשבון היה יודע בני שהיו הדפטריש בידו והוא הלך לו כנז' וגם שלא חתכתי החשבון עמך כי עדיין השארתי כל כך סחורות וקצת חובות לגבות ואחר כך שלחתי סחורתי בידך באופן שנמשך החשבון כאמור והנה הוא טעות חשבון שלקחת ממני מאה גרושוש ואתה משיב לו צ' וכדומה לזה בשאר מטבעו' וטעות חשבון חוזר לעולם: גם על דבר ששלח פאטור אחד של שמעון הנז' כל כך לוחות גמילוטיש ביד ראובן הפאטור בחלב ולראובן היו לו משלו כל כך לוחות גמילותיש ומכרם ראובן כל הלוחות בשער אחד בחליפין ונתן כל כך מעות עליהם כמנהג וכשבאו לחשבון נתן לו ראובן חצי הבזר לשמעון כל מה שעלו הג' מילוטיש שלו ושמעון חשב שהגמילוטיש של ראובן היו כמו אותם שלו ולכן לא דבר מאומה אמנם אחר כך ידע שמעון בברור מהפאטור אשר באנגורה שהוא נאמן על כל הסוחרים והוא קנה אותם של ראובן הפאטור ואותם של שמעון בזמן אחד והיו שוים אותם של שמעון יותר שהיו יפים מאותם של ראובן וקנאם ביותר מאותם של ראובן הפאטור והנה ראובן מכר אותם שלו ואותם של שמעון כלם ביחד בשער אחד ואם היה מוכר אותם של שמעון לבדם הי' שוים ביותר והיה מוכרם ביותר ולפי שמכר כולם יחד נמכרו אותם של שמעון בפחות משווים וראובן השיב כבר עשינו חשבון ונתרצית ושמעון משיב טעות חשבון חוזר לעולם על הכל יורינו מורינו ורבינו הדין עם מי: תשובה המטבעות ששלח שמעון מצפת תוב"ב לראובן לחלב שהיו שוים כל אחד הסך הכתוב למעלה וכן היו שוים אז בעיר חלב וכן מה ששלחו לו מאנגורה בשם שמעון היו שוים אותו הערך כדי לקנות מהם סחורה ידועה ואמ' ראובן שלא מצא לקנות מאותה סחורה ונשארו כל המטבעות בידו וקנה מהם סחורות לעצמו ובין כך וכך עלו המטבעות ההם יותר וכשבא שמעון לקבל מעותיו עשה חשבון עם ראובן מן המעות ששלח לידו וששלחו לו מאנגורה בשמו ופרע לו המטבעות ששלחו לו בסך שהיו שוים בזמן ששלחם ושמעון היה טרוד בענין אחר כמו שכתוב בשאלה ולא שת אל לבו לחשוב המטבעות על הסך שעלו אחר כך ועתה תובע שמעון שטעו בחשבון הדין עמו שחייב ראובן לחשוב לשמעון המטבעות ששלח לו לערך שעלו אחר כך כי אם לא היה ראובן מוציא אותם בסחורותיו היו שוים יותר הסך של עלייתם ואין צריך לומר אם העלייה היתה קודם שהוציאם בסחורותיו דפשיטא שחייב לחזור לו סך המטבעות ששלח לו כמו אותם ששלח לו או חתיכות לכל מטבע ומטבע כמו שהיו שוים בשעת העלייה אלא אפילו שהוציאם בסחורותיו קודם שעלו ואחר כך עלו חייב לפרוע לו כסך העלייה כי כמו ששלח מטבעו' היה שולח ד"מ בגדים שהיו שוים בשעה שהגיעו עשרים כל אמה ולא מכרם אז ועלה סך כל אמה לכ"ב חתיכות (כל אמה) היה חייב לפרוע לו בסך שמכרם כן הוא הדין במטבעות כי גם שהבגדים אם מכרם כבר בעשרי' לא היה חייב לפרוע לשמעון אלא בעשרי' אע"פ שעלו אחר כך לכ"ב היינו משום ששלחם בידו שימכרם ולא ידע ראובן שיעלו אחר כך אבל במטבעות כיון שלא מצא הסחורה שכתבו לו שיקנה אותה מן המטבעות היה חייב להניח המטבעות בקופסא להחזירם לשמעון ועליית' ברשות שמעון וכיון שהוציאם לצורכו חייב לפרוע לו כמו שעלו אחר כך אף על פי שלא ידע שיעלו אחר כך ואפילו שיהיה דרך הפאטוריש להשתמש במעות של בעלי הסחורות היינו במעות של הסוחורות שמכרו לא במעות שישלחו להם לקנות סחורה ידועה ולא נמצאת כי עדין הם ברשות הבעלים ואפי' היה דרכם להשתמש באלו ליקח הריוח שירויח בעת שיקנו בהם אבל בריוח הבא במעות מאליו כמו עלית המטבעות היא לבעלים ומה שלא תבע קודם תביעה זו הוי טעות חשבון ולעולם חוזר: וגם על דבר הגאמילוטי"ש של שמעון שהיו טובי' ושוי' יותר מן הגאמילוטיש של ראובן הוא החליפם בבת א' בסך א' שוה אם יתברר בפני הסוחרים שהיו שוי' אותם של שמעון יותר ויודעים כי מי שלקחם לא היה לוקח אותם של ראובן בערך שלקחם אלא מפני שלקח אותם של שמעון שהיו טובים יעריכו כמה היו שוים אותם של ראובן וכמה היו שוים אותם של שמעון וכל א' יקח מן החליפין כפי ערך הגאמילוטיש שלו לפי ראות הסוחרים הבקיאים נאם המבי"ט: שאלה קעא ילמדינו רבינו ראובן היה פאטור של שמעון בחלב שהיה מוכר סחורותיו והיה לוקח הפאטור כך למאה והיה שולח לו שמעון סחורותיו לראובן הנז' ובאותו זמן כשנמכרו סחורותיו היו שוים החתיכות לערך ל"ח הפרח והפרחי' לערך מג' חתיכו' והשאיש י"ז בשני פרחי' עתה בא שמעון לתבוע מעותיו מראובן הנז' דמי סחורותיו ורוצה לפרוע לו לערך ששוי' עכשיו ששוים החתיכו' ל"ה בפרח והפרח לערך מ"ו והשאיש טו"ש בשני פרחים א"ל שמעון תן לי מעותי כי מי נתן לך רשות ליגע בהם כ"א היית מניח מעותי בקופסא היו מעותי דרך משל אלף חתיכות ולמה תתן לי עתה שמנה מאות (חסר) מעותי מאתים וראובן משיב הנה פרחים לקחתי ופרחי' אני פורע ולא הרוחתי כלל כי מיד כשמכרתי סחורות לקחתי במעותיך לעצמי כל כך סחורות לערך שהיו שוים אז ועת' כשאני פורע אפרע כמו ששוה עכשיו ואיני מרויח כלל כי מה שלקחתי אני פורע א"ל שמעון הנה עליית המטבעות אינו מאת המלך וראייה לזה כשהאד' פורע הקומיג"ו פורע חתיכות לערך מ' חתיכות הפרח והפרח זהב לערך מ' חתיכות הפרח וגם כשהאדם הולך להחליף פרח א' אינם נותנים לו כי אם ארבעים חתיכות ועל הרוב מ"א חתיכות באופן שעליית המטבעות הנז' אינו מאת המלך כי אם המצאת הסוחרים כדי שלא יוציאו המעות ממקומם וכמו כן עלו הסחורות יותר מעליית המטבעות כי הסוחר, מעריך עליית המעות כדעתו ולפי ערך המעות עלה השער ויותר מודעת זאת בכל הארץ נמצא כשמוכר סחורות אם בזמן שהיו שוים חתיכות לערך ל"ח חתיכות הפרח וכמו כן לפי ערך זה שאר המטבעות נמכרו בזול לערך המעות ועתה למה תתן לי חתי' לערך ל"ה חתי' בפרח כי העלייה אינה במטבע כי אם בסחורות כנז' כי כפי ערך עליית המעות כך עלו מכירת הסחורות ואם אתה לקחת מעותי הרוחת בקניית הסחורות לערך שהיו שוים אז המטבעות באופן שאם תתן לי אלף חתיכות אינך מפסיד כלום כי מה שהוא חסר עכשיו הרוחת בקניית הסחורות כאמור ויותר כי עליית המטבעות אינו כי אם המצאת הסוחרי' שבאותו מקום ובמקום אחר אינם עוברים באותו הערך וכמו שאם היו מורדים המטבעות ולא היו עוברים כי אם חתיכות לערך מ' חתיכות הפרח (והפרח) זהב לערך מ' לא היית נותן כי אם אלף חתיכות שלקחת ולא היית מוסיף על האלף כמו כן עתה תן לי סכום מעותי שהיו בידך מסחורותי כאמו' ועוד כי כן פרעו כל הפאטוריש בין הערלים לאדוניהם בין היהודים כלם לבעלי הסחורות