מבי"ט חלק ג קסח

עצמו ואפי' בחרטה דהשתא סגי ע"כ וכ"ש אי איכא פתח שפיר בלשווי כעין טעות ועוד אוסיף לקח על נ"ש זה בע"ה נאם המבי"ט: שאלה קיז הראו לי העתק מכתיבת יד מהר"ר יחיאל אשכנזי ז"ל וז"ל נשאלתי בשאלוניקי על מי שקבל עליו נ"ש אם יכנס עוד בב"ה פלוני' אם יש לו התרת חכם בחרטה והותר ל' על פי החכ' מהר"ר יוסף טאייטצק ז"ל ושאר החכמים ועיקר ראייותיו מהגהות מרדכי שלהי ב"מ והן הנה דברי תוספות שאנץ מפ' זה בורר וז"ל ואותם בני אדם שנודרים כך וכך לצדקה אם יצחקו ועברו על נדרם פטורים וכו' דהוי אסמכתא כו' ע"כ והכי מוכח בסמוך ההיא דר' יהודה משום רבי טרפון דאין א' מהם נזיר וכו' עכ"ל ואעפ"י שבפי' נ"ש בנזי' משמע דטעמיהו לא הוי משום אסמכת' כבר הקשו זה בתוספות פ' זה בורר ותרצו ע"ש בגמרא ובתוספת וא"ת היכי מייתי ראיה מר' טרפון דלית הלכתא כותיהו אלא כב"ה כדפסק הרמב"ם ז"ל ע"כ לא פליגי ב"ה על ר' טרפון (לא) [אלא] כשנודר נדר בלשון השנוי במשנה שם ששה שהיו מהלכי' בדרך וכו' ואמר הריני נזיר שזה פלוני וכו' פי' שהוא מכירו ע"כ נודר בנזיר שאין משמע אסמכתא אלא הפלא' כדפי' רש"י והתוספו' בנזי' אבל בנודר בלשון אסמכת' גמור' פשיט' שאפי' ב"ה מודו שאינו נזיר ואפי' בנזירות דלא שנא כיון דאסמכתא אינה קבלה והפלאה ואיפשר דאפילו למהר"ם שפסק דאסמכת' קניא בצדק' והקדש דמצינו דאסמכת' קניא בהקדש אם נתון תתן את העם הזה בידי כו' דגמ' (ישר) ומקני בכל לבב וכן אם יהיה אלהים עמדי כו' עשר אעשרנו לך דגמ' ומקני אפי' בספק רק שיבואו נקמותיו אבל הנודר בחרי אף נזירות כנזכר לעיל כמאן דגזים דמי ע"כ מצאתי עכ"ל זה. ויש רוצים לדמות הנזירות הנזכר למעלה לזה לומר דהוי אסמכתא אם יעשה פלוני דבר ויש לי לדון על מה שכתב הרב מהר"י טאייטסאק ז"ל דעל כרחין לא פליגי ב"ה על רבי טרפון וכו' אבל בלשון אסמכתא גמורה פשיטא דאפי' ב"ה מודו שאינו נזיר כו' כיון דאסמכתא אינה קבלה והפלאה ע"כ ואני תמי' היכי פשיטא ליה למר דאם יכנס עוד בב"ה פלו' הוי לשון אסמכתא גמורה דהא איכא כמה סברות בפוסקים כדיני אסמכתא דהניחא לדעת רש"י ז"ל ור"י ז"ל דטפי הוי אסמכתא מה שהוא (בידו (ממה שאינו בידו כמו משחק בקוביא דלא סמיך אמידי דהא לא ידע אי נצח אי לא נצח ומספיקא גמר ואקני וכמו שכתבו התוספות פ' זה בורר ובנדון זה הוי בידו שלא ליכנס באותו ב"ה וסומך שסובר שלא יבא לידי כך והוי אסמכתא אבל לר"ת הוי איפכא דדבר דהוי בידו לא הוי אסמכת' וכשאינו בידו הוי אסמכתא וכמה חלוקים יש בדיני אסמכתא אשר נראה כי זה שנדר נ"ש אם יכנס אינו אסמכתא ומה שכתב במרדכי בההי' הגהה והכי מוכח בסמוך ההיא דרבי יהודה משום רבי טרפון דאין א' מהם נזיר וכו' אע"ג דטעמא דרבי טרפון הויא משום הפלאה ולא משום אסמכתא דכי יפליא כתי' וכשאמר הריני נזיר שזה פלו' וכו' דקאמר רבי טרפון אין א' מהם נזיר היינו משום דעל הספק אמר דבריו תחילה ואין זו הפלא' דכי יפליא איש יפרש משמע אפי' הכי כיון דלא הוי הפלאה כי האי גוונא אם כן הוי אסמכת' וכמו שכתבו התוספו' שם פ' זה בור' ולהכי כתב בהגהו' דמרדכי דהכי מוכח בההיא דרבי יהודה משום ר"ט כיון דלא הפלאה היא משמע דהוי אסמכתא הכ' נמי אותם בני אדם דנדרו אם יצחקו ועברו פטורים דהוי אסמכת' ולב"ה דהלכת' כותייהו דפליגי אדר"ט וסברי דמי שנתקיימו דבריו הוי נזיר כשנודע להם דברי מי נתקיימו ולא חשיבא אסמכת' אפי' הכי מייתי הוכחה בעל הגהה דהתם הוא דפליגי ב"ה גבי נזיר דלא מחית נפשיה אספקא למהוי נזיר אלא בגמר דעתו אתנאה ולא חשיבא אסמכתא גבי נזירות אבל הנודר צדקה אם יצחק הוי אסמכתא ואפי' הכי אם נודר נזירות אם יצחק לא להוי אסמכתא אפילו לדעת ההגהות וכ"ש מי שקבל נ"ש אם יכנס עוד בב"ה פלו' דחל עליו נזירות אם יכנס. ולא כיון יפה הרב רי"ט ז"ל לכתוב דב"ה מודו שאינו נזיר כיון דאסמכת' אינה קבלה והפלא' שהרי רוב הנזירו' והנדרי' הם בדרך זה אם אעש' או אם יהיה כך וכך או לא יהיה כמו הריני נזיר אם יהיה זה ראובן הריני נזיר אם יש בכרי זה כו' וקונ' פירו' פלוני עלי אם אעש' דבר פלו' כמו שהבי' בטור י"ד סי' רל"ב או אסר כל פירו' חוץ מפת אם יגרש אשתו שלא ברשות פלו' ופלו' שהבי' הר"ן ז"ל תשוב' ט' ואני מקבל נ"ש אם יהיה פלו' דיין שנתחבטו הרבנים בדורות אלו על קבלתו אם לא הזכיר כל תנאיו ולא עלה בשום דעת מהם להקל בו משום אסמכתא גם זה הרב הרי"ט ז"ל כתב בכמו אלו ולא הזכיר ענין אסמכתא ולכן אני אומ' דלאו מר חתים על האי תשוב' שהועתקה בשמו ובכל הפוסקים בפרט בבית יוסף סימן ר"ז שהאריך בדיני האסמכתו' לדעת כל הפוסקים לא הוזכרה אסמכתא כי אם בדיני ממונות ומשום עגונא הזכירו אסמכתא בגיטין וקדושין אבל בנזירו' לא הוזכרה אסמכתא כי אם לרבי יהודה בשם ר"ט דלית הלכתא כוותיה אלא כב"ה פי' ב"ש וטעמא דלא מקדיש איניש נפשיה בנזירות אלא דסמך אתנאה הויא תנאי דבעלמא אית ביה אסמכתא הכא לא חשיב' ליה אסמכתא וגמר עליה נזירות לכשיתקיים תנאו אפי' הוא תנאי דאסמכתא: שאלה קיח עוד שלחו לי על הנזירות של מעל' כי קצת' לא קבלו הנזירות אלא על תנאי שיחתמו פלו' ופלו' עמהם ולא חתם פלו' אם בטל הנדר מעקרו גם אותם שלא הטילו תנאי זה כמו ד' או ה' בני אדם שקבלו נזירות שלא יהנו לחכם זה לא על ידם ולא על יד אחרי' והם שנותני' חמשית בצרכי הקהל אם יחול הנזירו' עליהם כשנותן הגבאי התנאי לחכם מקופת הצדקה אם יחול הנזירו' עליהם ואם יחול אם יוכלו לתת הקופה והצדקה שלהם בידיעת הגבאי לשאר משרתי הקהל לעוברי' ושבים שגם הם צרכי צבור: תשובה אותם שקבלו הנזירות על תנאי כיון שלא חתמו פלו' ופלו' אע"פ שחתם פלו' לא נתקיי' הנזירו' כיון שלא חתמו שניה' אלא שצריך לדעת אם קצבו זמן לחתימתם ועבר הזמן שאם לא קצבו זמן אולי יחתום אחר כך ויחול הנזירות ועל כן צריך להזהירו שלא יחתו' ולחתוך הנייר שחתמו בו האחרים כדי שלא יהיה מקום לחתום במה שחתמו הם וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל ריש פ' ה' דהלכות שבועות על מי שנשבע על אחרי' שיעשו כך או שלא יעשו שאינו חייב עליו בשבוע' ביטוי שאפשר לאותם אחרי' שישמעו ממנו ותתקיי' שבועתו ובנ"ד נמי מי שלא חתם לאחרי' ולא יחתום ולענין אותם שלא הטילו התנאי ופורעים חמישית בצרכי הקהל ונותנים לגבאי והוא נותן לחכ' אין חשש כיון שכל הקהל נותנין ביד הגבאי לכל צרכי הקהל ד' חומשין ומכל החמשה חומשין נותן הגבאי לכל צרכי הקהל אשר בכללם הוא התנאי של החכם ואותם שנדרו נותנין בסתם ליד הגבאי אע"פ שאפשר שנותן הגבאי לחכם קצת מן המעות של הנודרים הנ"ש כתבתי למעלה דעדיף מההוא דנותן לאחר לשם מתנה וכו' דאעפ"י שפירשו בנזירות שלא יהנה לו לא על ידם ולא על יד אחרים היינו שלא יתנו לאחרים שיתנו לו בפי' אבל ליד גבאי שרובא דרובא ממה שנכנס בידו מכל הקהל נותן לכל צרכי הקהל מותר ואינם צריכים אלו שנדרו ליתן נדבותם לשאר משרתי הקהל שסוף סוף הוא תועלת לחכם שאם הם לא היו נותנים לשאר מסרתי הקהל אולי שהגבאי לא היה יכול להספיק למשרתי הקהל ולחכם התנאי שלו ועל כן אפילו שיתנו בסתם ליד הגבאי אין חשש ויכול לתת התנאי לחכם כמו שכתבתי למעלה המבי"ט: שאלה קיט ראובן קדש את בת שמעון קטנה ע"י אביה ונשבע שלא לשדך ולא לקדש אשה אחרת עד כניסתו לחופה ועוד לחזק הענין הוסיף שיקבל הארוס נ"ש ב"מ וכו' וזה נוסחו בפנינו ח"מ נתרצ' ראובן הארוס ברצון כו' ובלב שלם וכו' וקבל עליו בשבועה חמורה בלי מרמה וכו' שלא לשדך ושלא לקדש שום אשה לא לשם אשה ולא וכו' מהיום עד הכנסתו לחופה עם רחל כו' לא הוא ולא שלוחו ולא וכו' ואם ח"ו יעבור מלבד שיעבו' על השבועה קבל ראובן הארוס הנז' להיו' נזיר כשמשון ב"מ כבעל דלילה בכל תנאיו וכך אמר ראובן הנזכ' בפנינו בפיו אחר שהודיעוהו מהות וחומר הנזירות ואחר שידע והבין אמ' בפנינו אם אשדך או אקדש שום אשה בעול' בין על ידי בין וכו' מהיום עד הכנסי לחופה וכו' הריני נזיר כשמשון ב"מ כב"ד שד"ע וכו' בכל חומרות נ"ש ובכל חזוקי סופר וכו' ובביטול כל מיני מודעות וכו' ועתה טוען ראובן כי רואה שהגיע פרקו לנישואין כי הוא כבן י"ח שנים וארוסתו קטנה בת ח' שנים וכשקבל הנ"ש סבור היה שיוכל לסבול ולהמתין עד שתגדל ועוד טוען שחשב שיתרצה אביו בדבר ואביו אינו רוצה וכו' יורינו רבינו: תשובה נזירות זה קבלו כהלכתו ואם עובר וישדך או יקדש אחרת קודם שיכנס עם זו לחופה יהיה נ"ש ואין לו התרה וטענ' שהיה סבור שיוכל לסבול וגם שאביו אינו רוצה אינה טענה כלל אבל אינו יכול שמעון לכוף אותו שיכנס לחופה כי לא קבל הנ"ש ליכנס לחופה כי אם שלא לשדך וכו' קודם כניסה ואם קצבו זמן לכניסתו לחופה מה שלא נזכר בשאלה חייב לכונסה לזמן שקצבו לא מצד הנזירות אלא על החיוב שנתחייב. אך יש דרך ליפטר מן הנזירות אם שמעון או' לו איני רוצה לתת לך בתי הוא פטור מן הנזירות כי לא קבל הנ"ש כי אם כשירצה שמעון לתתה לו שיכנס עמה לחופה לא יוכל לשדך כו' ולא נדר אלא במה שהוא בידו וברשותו כשירצה לתתה לו שיכנס לחופה עמה הגע עצמך שנשבע או נדר אפי' נ"ש לתת מתנה לחבירו ולא רצה חבירו לקבלה פשיטא שאינו עובר שהרי הוא עושה מה שבידו לעשות ולא נשבע ולא נדר אלא על מה שבידו לעשות עוד אני אומר כי אפילו שלא אמר שמעון איני רוצה לתת לך את בתי אלא שאומר אם תרצה ליכנס לחופה תכנוס ואם לא תרצה אני נותן לך רשות שתשדך או תקדש אחרת יהיה פטור מן הנזירות כי לא קבל הנזירות אלא לדעת שמעון ולהפיק רצונו שיהיה בטוח שלא ישדך וכו' אבל אם שמעון מרוצה שישדך אינו עובר כי לא נדר אלא לדעתו של שמעון להבטיחו שלא ישדך כו' וכמו שכתוב בשאלה שאחר שנשבע שלא לשדך וכו' הוסיף עוד לחזק הענין לקבל נ"ש על זה כנראה כי להבטיח את לב שמעון שלא ישדך אחרת וכו' הוא שנדר ולדעתו נדר אעפ"י שלא אמר בפירוש שלדעתו נדר הרי מפורש בענין כיון שהיה נ"ש לחיזוק הענין והדבר פשיטא שהוא לדעת שמעון אם ירצה שלא נוכל לומר שנדר נ"ש לחזק הענין מצדו שלא יוכל לחזור בו לעולם שלא לשדך או לקדש אחרת כי כמו כששמעון יאמר איני רוצה לתת לך בתי היא פטור מן הנזירות כי לדעתו נדר כן גם כן כשנותן לו רשות שישדך כו' לדעתו נדר שלא ישדך שלא לרצונו וכיון שהוא נותן לו רשות הוא פטור מן הנזירו' והרי הוא כמי שפירש בשעת הנזירו' כי לדעתו נזר והריב"ש ז"ל כתב בתשובה על מי שנשבע שלא יצחוק לדעת המקום ולדעת רבו ובא לשאול מרבו שיתיר לו לצחוק בח"ה שיכול להתיר לו שלא על פי חכם ממה שנתנה תורה רשות לבעלה להפר נדרי אשתו כדרב פנחס כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת וכתב שכן הביא הרמב"ן ז"ל במשפטי החרם וגם כי כתב הוא שאין סברא זו נכונה הרי כתב אחר כך ומכל מקום נראה שאם