מבי"ט חלק ג קכח

מלאכתו וחזקתו שלא יעשה מלאכה אם הם יקבלו עליו ההפסד ושמעון שהוא גר במדינה ולדעת החכם הנז' יכולים למחות בו שלא יעשה בטאן אחר כ"ש שאין שמעון יכול לקבל עליו הבטאן וכל הנזק ואין שום מקום לשמעון לדעת החכם שלא יעשה שלא כדין שכיון שיכול ראובן למחו' בו שלא יעשה בטאן בשום אופן הרי הוא עושה שלא כדין לקח' בטאן חדש כ"ש הבטאן שהוחזק בו ראובן מכמה שנים אפי' שמסתלק ממנו ראובן כיון שאינו מסתלק אלא מפני שרוצים לבטל חזקתו בעשות בטאן אחר מחדש: ולמה שכתבתי אני כי שמעון אפילו שאינו דר בעיר רודאש כיון שהוא פורע כסף גולגלתא למלך יר"ה כמו שפורעים בעיר רודיש ובכל מקומות מלכותו דלא הוי כבר מתא אחריתי ואפילו הכי אינו כבר מתא זו כמו לוי שהוא דר שם כדרך שכתבתי למעלה ויכול ראובן למחות בו שלא יעשה בטאן אחר שם שהוא כמו מבוי אחר כמו שכתבתי למעלה פשיטא שאם יסתלק ראובן מן הבטאן יש לו מפני שיבטלו הבטאן החדש שרוצים לעשות הרשות בידו בדין ולא יוכל שמעון לקבל עליו כל הנזק כמו שכתב הוא כי ראובן יכול למחו' בשמעון שלא יעשה שום בטאן חדש כ"ש שלא יקח שלו וגם לוי שדר בעיר אפי' שיוכל לעשות בטאן מחדש אינו יכול לקבל עליו הבטאן של ראובן כמו שכתבתי למעלה כי גם שלדעתי אין ראובן יכול לגרום היזק ללוי ע"י הערכאות כמו שכתבתי למעלה מה שהוא מסתלק מן הבטאן הוא בשב ואל תעשה ואין יכול לוי לקבל עליו הבטאן כמו שהארכתי: ועל הטענות שטענו זה על זה טענו שמעון ולוי שלא היה ראובן בטוח בחזקתו דשמא יוציאנו המלך וכת' החכם כי אפילו שיוציאנו המלך לא הפסיד חזקתו וכדין כתב ועל מה שנשאל אם עובר הבונה הבטאן משום ולפני עור לא תתן מכשול כשיבואו המושבעים עם הבטאן הראשון לעשות מלאכתם בבטאן החדש כתב החכם כנז' שאין כאן משום ולפני עור שאינו דבר ידוע שיעברו המושבעים על שבועתם כ"ש שאין כאן הושטת יין לנזיר בבנין הבטאן שהרי אינו קורא למושבעים שיבואו לכטש בבטאן שלהם ע"כ: ואני אומר כי מה שאינו דבר ידוע שיעברו הוא קודם שיבאו לכטש ובענין הבטאן אין משום ולפני עור לא תתן מכשול אבל אחר שיהיה עשוי אעפ"י שהוא לא יקראם כיון שהוא מקבל עליו לעשות מלאכתם ועושה אותה כ"ש אם יקרא אותם לא לבד נותן מכשול אלא ג"כ הוא בכלל מחטיא את הרבים שאם הוא לא היה מקבלם לא היו עוברים כלל כי לא היו מוציאים מי שיכטש להם ולא היו עוברים על שבועתם משא"כ בהושטת יין לנזיר כי אפילו שיהיה בתרי עברי נהרא היה יכול הנזיר ללכת שם ולשתות ואפ"ה אם הושיטו הוא עובר ובנדון דידן אין למושבע דרך לעבור על שבועתו אם בעל הבטאן החדש לא יעשה מלאכתו אם לא שילך מעבר לים לכטש בגדיו מה שהוא דבר רחוק: ועל מה שטענו שמעון ולוי כי התנאי שלא יעשו בטאן אחר היה מן המלך שנפטר ובנו שמלך תחתיו יחדש גזרותיו השיב החכם יצ"ו כי אינה טענה כל זמן שלא חדש חקי אביו גזרותיו קיימים וכו' הכל כמו שכתב הוא: ומה שטענו שהוא תועלת רבים ובשביל יחיד לא נדחה תועלת הרבים הרי אלו הרבים הסכימו וקבלו עונש על הסכמתם והחזיק ראובן כמה שנים ואינם יכולים לבטל חזקתו. שאלה לב קהל שהסכימו הסכמה וכתבו וחתמו וקבלו שבועות וחרמות וכל אלות להסיר את ראובן אשר מקדמת דנא היה שייך בעל העלילות ושלא ישתרר שום אדם עוד עד שלש שנים רצופות לא באונס ולא ברצון לא בחלויי' ופתויים וערמות או ביד רמה בכח האומות ותחבולות כי אם שמעון הטוב בעיניהם לצאת ולבא ישגיח בכל פרטי זוטי זוטרתי ימים ולילות כי אותו ראו צדיק לפניה' לא נמצא עולה בשפתיו אשם גזלות אשם מעילות ואם גם הוא יטה לדרך לא טוב ירדפוהו ייסרוהו יעבירוהו משררתו יורידוהו מגדולו' וישימו אחר תחתיו מי שלא היה שייך מימיו אך את ראובן לא ישימו בשום אופן כי ידעוהו בחנוהו כרום זולות ואם יקום שום איש לעשות ביד רמה בכח המלכות להיות שייך מלבד שלא יכנסו הקהילו' להתפלל עמהם יהיה פתו פת כותי ויינו יין נסך ולא ימנה לכל דבר שבקדוש' במנין הקהילו' עוד הסכימו שלא תהי' התר' להסכמה זאת כ"א ברשות כל החתומים ופירשו עוד שאם א' מן החתומי' יהרהר על ההתרה לא תחול ההתרה כלל ובהמשך זמן מועט בא ראובן במפעליו הרעי' ומעלליו לא טובים ואיים וגזם ונעשה שייך וברוב פתוייו נטו מטו קצת מהחתומים או מרצונם או מפחד ואיומים התירו והנשארים החתומים צועקים בשוקים הנאנחי' והנאנקים לאמר מדוע לא תקימו את דברתכם והנה קמתם הסכמתכם שלא תופר ותנתק קשר ההסכמה כי אם בהסכמת כלנו וכאשר אסרנו במנין כך התרתנו במנין ועוד שלא נמצא שום חטא ואשמה בשמעון ועוד אפילו אם המצא ימצא שום פשע ועון בשמעון הסכמנו לשום אחר תחתיו מי שלא היה שייך מימיו שהכונה שראובן לא ישתרר עלינו עוד ואיך לא מחיתם את ראובן העושה ביד רמה ילמדנו רבינו נר ישראל עמוד הימיני אליך תלויות עינינו להורו' וללמד בני יהוד' דרך ישכן אור ואל יכשלו בעונם כי ההסכמה הזאת היא קיימת אחרי שלא הודו בה כל החתומים וגם לא נמצא עולה בשמעון כלל. עוד הוסיף ראובן לעשו' בכח איומיו והשביע את שמעון נזירו' שמשון שלא יהיה שייך בחלב וכל באי שער עירנו הכרנו באונסו בגופו ובממונו בממונו שהלשין והוציא יותר מת"ק פרחים ובגופו מה שאין הלבלר יוכל לכתוב וכבוד אלהי' הסתר דבר יודיענו אם חל הנזירות באונס הזה ועוד שאינו מנפש וחפץ הנשבע ופיו דבר ולבו רחוק ממנו ועוד שהרי מושבע ועומד הוא בהסכמת שתי הקהילו' לשרת ולעבוד שלש שני' רצופות על הכל יאיר עינינו ויוציאנו ממחשכי הזמן ושלום רב על כל ישראל ועל רבנן: תשובה כיון שכתו' בהסכמה שקבלו החתומי' עליהם גזרת נח"ש להסיר את ראובן ולקבל את שמעון לג' שנים אם לא ימצא כל פסול במלאכתו השייכות שאם ימצאנו יעמידו אחר שלא היה שייך מעולם וכל מה שיקום תוך הזמן הנז' להיות שייך יבדלו ממנו והיה פתו פת כותיים ולא יהיה התרה לחומרא כי אם מדעת כל החתומים ועבר ראובן ופתה קצת מן החתומים ונעשה שייך שלא מדעת כל החתומי' הוא בכלל חומר הנז' פתו פת כותים וכו' ואם לא יוכלו להעבירו שתהיה ידו תקפה במלכות לא יכנסו בבית הכנסת כל זמן שהוא שייך ואינם יכולים להתיר כל זמן שא' יעכב בהתרה אפילו היה אחר מי שנתמנה שייך שלא מדעת כלם כ"ש ראובן עצמו שהעבירו כבר אותו ופרשו בהסכמה שאפילו שיסכימו כלם להתיר לאחר שיהיה שייך לא יתירו לראובן ונמצא עונשו כפליים עד שיסכימו כל החתומים אין גם אחד שיעכב בהתרה דרך כלל לשייך אחר ואח"כ יתירו לו אם ירצו בהסכמת כלם ובעוד שלא נעשה כך זה ראובן שהעמיד עצמו לשייך שלא בהתרת כלם כמו שכתבתי הוא בעונש הנזכר ואם עצמה ידו במלכות על כרחם לא יוכלו להתפלל עמו בבית הכנסת כמו שקבלו בהסכמה אלא שיכולים כלם להתיר גם זה שקבלו עליהם: וקודם כל זה צריכים לעשות התרה על גזרת נח"ש שקבלו עליהם שיהיה שמעון שייך עליהם שלש שנים ולא אחר כיון שלא נמצא בו שום סבה להעבירו אלא שראובן הוא שהסירו לאונס עדיין בחומרא תוך הג' שנים ואם יעלה בידם להעביר את ראובן וירצו לעשות התרה להעמיד אחר הרשות בידם כמו שכתוב למעלה ונזירות שמשון שקבל שמעון שלא להיות שייך לא חל כלל כיון שהוא מפורסם לכל שהיה אנוס כמ"ש בהסכמה: נאם המבי"ט: שאלה לג על דבר שובר שהיה כתוב שמחל שמעון בן יוסף לראובן החוב שהיה חייב לו וערער שמעון בן יוסף כי לעולם לא עשה מחילה וגם העדים אמרו לו לשמעון בן יוסף מעולם לא ראינוך אבל יהודי אחד גר בארץ אמר לנו ששמו כשמך וכתבנו מחילה לראובן ממנו ואנחנו מכירים את האיש בצורתו ולא היינו מכירים אותך קודם לכן לשנחשוד אותו לרמאי ואנחנו יודעים בבירור שאין אתה האיש שכתב המחילה נשאלתי על זה וראיתי על זה פסק לחכם הר' שלמה א' והביא מפרק גט פשוט מההיא תברא דהוה חתים בה רבה בר רב חנן ומההיא דהוה חתים בה רב יהודה והוכיח מהם שהיו יכולים העדים לומר על זה חתמנו ועל זה שמעון שבפנינו לא חתמנו והאריך בהוכחה זו: ולדידי אין משם הוכחה דדוקא בצורבא מרבנן אמרו שאעפ"י שאמר קודם שלא היתה אותה אשה שכתבה השובר שהיה יכול אחר כך לומר שהיא הית' דצורבא מרבנן לא דייק באתתא אבל באיש אחר לא ואפי' צורבא מרבנן בעדות איש או עם הארץ או אפילו בעדות אשה אינם יכולים אחר שאמרו ע"ז שבפנינו חתמנו לחזור ולומר על אחר חתמנו וכן נמצא בספר התרומות בשם הראב"ד שדקדק מההיא עובדא דלצורבא מרבנן מקבלינן לגברא אחרא דאורחיה למידק לא מקבלינן דודאי מידק דייק והשתא הדר וקמשקר ע"כ: אבל בנ"ד דמעיקרא אמרו העדים כי מעולם לא ראו את זה שמעון בן יוסף ולא כתבו עליו שטר מחילה כ"א על אחר שהעלה שמו שמעון בן יוסף הם נאמנים בין ת"ח בין עם הארץ כי אין בכאן שום חזרה במה שהגידו כי על שמעון בן יוסף אחר חתמו ולא על זה והם נאמנים וכמו שכתוב בטור ח"מ סי' מ"ט על שני יוסף בן שמעון בעיר אחת שאין שום אחד מהם יכול להוציא שטר על חבירו ולא אחר יכול להוציא שטר עליהם שכ"א יאמר לא עלי נכתב שטר זה אלא על חברי אלא א"כ באו עידי השטר בעצמם ואמרו זהו שהעדנו עליו וכו' ע"כ ובנדון דידן ג"כ אומרי' לא העדנו ע"ז אלא על אחר שאנחנו מכירים אותו בצורת פניו וגם הרשב"א כתב סי' אלף ס"ד בשעדי השטר מעידים על אחד מאלו השנים יוסף בן שמעון איזה מהם הוא שלוה שאפשר שאינו גובה ממשעבדי כיון שאינו מוכיח מתוך השטר אלא מפי העדים אבל רש"י ור"ת חולקים נראה דלכולא עלמא כשאמרו העדים ע"ז העדנו אם גובים ממנו אי ממשעבדי אי מבני חרי: ונ"ל כי אפי' בשני יוסף בן שמעון בעיר אחת לכתחילה יכולים לכתוב ולחתום שט"ח על א' מהם כשניכר להם וכשאין כתב ידם יוצא ממקום אחר שאין השטר יכול להתקיים אלא על פיהם והם יאמרו על מי מהם חתמו כיון שמכירי' אותו ואפי' בשכתב ידם יוצא ממקום אחר שלא יצטרך שהם יעידו על חתימת ידם יכולים לכתוב שט"ח על א' מהם הניכר להם כי המלוה אינו יכול לגבות משום א' מהם שכ"א יאמר לא עלי נכתב שט"ח זה כ"א על חברי כמ"ש הפוסקים ואין לו דרך למלוה לגבות מא' מהם כי אם ע"פ העדים החתומים שמכירים מי מהם הוא שנכתב עליו השט"ח ועליו חתמו וליכא חשש קנוני' אלא כשאין מכירין שם זה הכותב עליו שט"ח שמא יעלה לו שם של אחרים ויכתוב עליו שחייב לפלוני אבל כשיודעי' העדי' כי שם זה הוא פלוני בן פלוני אפי' יש אחר בעיר ששמו כשמו אין שם חשש קנוני' כיון שמכירי' העדים על מי משניהם חתמו אפי' כשאין מכירין שם זה שכותב עליו הש"ח אלא שמכירים אותו בצורת פניו נר' שיוכלו לכתוב עליו שט"ח כשאין כתב ידם יוצא ממקו' אחר שאם העלה שמו בשם אחר כשיוציאו השט"ח על האחר לא יוכלו לגבות בו כ"א ע"פ החתומים בו שיקיימו חתימתם והם יכירו אז כי לא ע"ז חתמו ואעפ"י שיכולי' להעיד על כתיבת ידם שלא בפני הלוה אלו שיודעים שחתמו ע"ז שלא הכירו שמו כ"א על פיו לא יעידו על חת"י עד שיודיעו על מי חתמו שהם מכירי' אותו בצורת פניו ואם הוציאו שט"ח זה על א' יאמרו הם לא ע"ז חתמנו אלא שאין ראוי לעשות כן לכתחילה כי שמא ישכחו בשעת הקיום לומר כי לא הכירו שמו כ"א על פיו ויתקיים השטר או שמא חתמו שטרו' אחרי' אח"כ ויתקיים שטר זה על חתימתם היוצא ממקו' אחר: