מבי"ט חלק ג קכז

ממנו ומהררי"ק ז"ל ארכיב דין זה אתרי ריכשי זה נגד זה כל דאלי' והמע"ה: ועוד שאינו דומה ביאת בר מתא אבר מתא למציאה ופאה וכל דאלי' גבר דאיתמר גבי ספינה וכיוצא בה דהתם שניהם משתדלי' ומתאבקי' לזכות ולתפוש בחפץ א' ידוע ומי שיקח ויזכה בו זכה אבל בר מתא הבא למתא אחריתי לפתוח חנות וכיוצא בו הם מתאבקי' על דבר שאינו בעין והוא עתיד לבא ואין בו ממש שהוא ריוח ההלואה או הסחורה ההתגברות יהיה כשיבא א' לקנות או ללוות מא' מהם יתגבר א' על חברו למכור או ללוות ומשיגבר בכל פעם יזכה אבל להתגב' על ידי המלכות קוד' שיגיע הדבר שחולקים עליו והוא הריוח של הלואה או מכירת סחור' מבר מתא לבר מתא אחריתי אין שום סברא שיגזר כן כיון שאין יכול לעכב על ידי ב"ד ומפלפולו חדש סברא זו שלא הוזכרה בשום פוסק אפי' ברמז סברא זו הפשוטה למהררי"ק ז"ל והחכם הפוסק בענין הבטאן ראה גוזמת הפשיטות שכת' הרב מהרי"ק ז"ל וכתב הוא גם כן בנדון של הבטאן דפשיטא ופשיטא שאעפ"י שאין ראובן יכול לעכב על לוי בדין שיוכל לבטלו על ידי המלכות וסמך על סברא זו: ואפילו מהרי"ק ז"ל לא כתב סברא זו אלא על מי שבא לדור בישוב חברו על כרחו והחכם יצ"ו למד ממנה ללוי גם כן שהוא דר בעיר של ראובן שיש לו כח ממה שיש למי שבא מעיר אחרת וכיון שבדין כת' שאינו יכול לעכבו מלעשות בטאן אחר מטעם דפסיק חיותיה פשיטא שאין יכול למונעו על ידי המלכות שיבואו שניה' לידי מסירה ומלשינות זה על זה ולידי הפסד מעות ואני אומר כי על שמעון שהוא בן עיר אחרת אפילו שפורע כסף גולגלתא למלך ולא הוי כבר מתא אחריתי כמו שכתבתי למעלה יוכל לעכב מלעשו' בטאן אחר ממה שכתב בח"מ סי' קנ"ו וזה לשונו ואפי' בן עיר אחרת אם הוא פורע מס עמהם בעיר הזאת הרי זה כבני העיר ואין יכולי' לעכב עליו בני העיר ובלבד שלא יכנס במבוי שיש שם בני אומנותו ע"כ שנראה שאפילו שכשנותן מנת המלך שם כיון שאינו דר באותה עיר יכול ליכנס אפי' במבוי שיש שם בני אומנותו כמו שכתב למעלה שאם הוא מזאת העיר אינו יכול לעכב עליו אף על פי שאינו דר עמו במבוי ואין צריך לומ' שאם א' מבני מבוי יכול לקבוע חנות כו' שאינו יכול למחות בידו וכיון שיכול למנוע את בן עיר אחר' שלא יכנס במבוי לפתוח כו' גם בנדון דידן בענין הבטאן יכול ראובן למנוע את שמעון שלא יעשה בטאן בכל אי רודאש כי לענין זה הרי הוא כמבוי א' כיון שאין אלא שני בטאניש כמו אם היה בטאן אחת תוך העיר אפילו שיעשה אחר רחוק ממנו במבוי אחר הוא כמבוי אחד שהו' ידוע שבעשיות בטאן אחר ימעיט את הבאים והרגילים לכטש בבטאן האחד שאינו זה כשני מבואות שיש חנויות בשתיהן והפותחים חנות במבוי זה אינו פוסק חיות מן המבוי האחר כי בני המבוי האח' יקנו מחנויות שבמבוי שלהם אבל בבטאן אינו כן כי לא היה שם אלא בטאן א': ומה שכתבתי למעלה שכל מי שדר במלכות המלך יר"ה ופורע גלגלתא למלך הוא כפורע מס בעיר ההיא שרוצה לפתוח בה ושאינם יכולי' לעכבו היינו שאינו כבר מתא אחריתי אבל אין דינו כבר מתא ממש שבר מתא יכול לפתוח למבוי שאינו שלו לעשות אומנות שבאותו מבוי ובר מתא אחריתי אינו יכול אלא במבוי אחד כשפורע מס המלך ההוא שאם אינו פורע שם ואינו דר שם אינו יכול לפתוח בשום מבוי ומה שכת' אם הוא פורע מס עמהם בעיר הזאת אינו יכול לעכב עליו ובלבד וכו' ה"ה נמי אם פורע כסף גולגלתא למלך כמו שפורעי' בני מתא זו כי היותם שוים בכסף גולגלת' למלך א' הוי כמי שפורע שם מס באותה עיר וכמו שבפרעון מס באות' עיר כתב ובלבד שלא יכנס במבוי שיש שם בני אומנותו כן כשהם שותפים בפרעון כסף גולגלתא למלך א' כמו המלכות שלנו לא יכנס במבוי של בני אומנותו אבל יכנס במבוי אחר ולפ"ז הם שלש דינים מי שאינו דר באותה העיר ואינו פורע שם מס ולא כסף גולגלתא למלך של אותה עיר יכול לדור בעיר ואינו יכול לפתוח שום חנות באותה עיר ואם פורע שם כסף גולגלתא ואינו דר שם יכול לפתוח חנות במבוי שאין שם בני אומנותו ואם פורע ודר יכול לפתוח אפי' במבוי שיש שם בני אומנותו אפילו הוא דר במבוי אחר זהו למה שכתב בח"מ ולתוס' ומ"מ הביא גם כן ענין זה בשם המפרשים ז"ל ואם כן יוכל ראובן שהוא מוחזק בעיר למחות בשמעון שאינו מוחזק עדיין ויוכל לומר קים לי כהני מפרשים ז"ל כיון שהוא מוחזק בבטאן שלו לעשות בו כל הבגדים בעיר ההיא כיון שאין לבעלי הבגדי' בית מנוס לעשו' בגדיה' הרי הוא כאלו הם ברשותו ובחזקתו וזה שמעון בא מחדש במבוי שלו לפסוק חיותו ולכטוש הבגדים שהם בחזקתו שהיה הוא רגיל לכתוש דהוי כמבו' א' כמ"ש: החלק השני מצד החזקה אינו יכול לא לוי ולא שמעון לערער על הבטאן של ראובן כמו שהם מגזמים עליו שיפרעו למלכות מה שהיה הוא פורע על הבטאן שלו כדי שיסגרו אותו מה לי שיקחו אותו הם חזקתו של הבטאן לעשות בו או סגרו אותו בין כך וכך מבטלים חזקתו ואם הם רוצים לעשות אחר שאינם נוגעים בחזקתו כבר כתבתי למעלה כי שמעון אין לו רשות לפתוח בטאן אחר לא מפני חזקת הנהיגה אלא שפוסק חיותו אשר הוא מוחזק בה אבל אם התנה עם גזברי המלך יר"ה שלא יוכל שום אחד לפתוח בטאן אחר גם לוי שהוא מבני העיר אין לו רשות לפתוח בטאן אחר כל שכן שמעון שאינו דר שם ונראה לי שצריך שיהיה תנאי זה מדעת הקהל ומרצונם שאם לא כן יוכלו לומר לו ולמה תסתור הפתח לפנינו כמו שאתה רוצה לעשות בטאן לתועלתך גם אנחנו רוצים ואם עשה שלא מדעתם יש להם רשות אם יוכלו לבטל תנאו וליקח גם הם רשות לעשו' בטאן אחר ואם התנה תנאי זה מדעתם ומרצונם אינם יכולי' עתה לבטל התנאי וליקח מן המלך בטאן אחר וכמו שנראה מתשובת מהרי"ק ז"ל שהביא החכם הפוסק משורש קל"ב שכת' על ראובן שפזר מעותיו לעשו' תנאים עם הצבור ועם אדוני הארץ להחזיק שם חנות ולהלוות והלך גם שמעון ולקח רשות מהם שיכול לעכב עליו והביא מההגהות גדולות מסמ"ק בשם התוספות פרק האומר שכתבו מכאן מדקדק ר"ת שאם קנה אדם עיר אחת מן השר על מנת שלא יבא שם שום יהודי לדור עמו בעיר שיוכל לעכב עליו שהרי יורד עמו לחייו ועל זה כתב מהרי"ק הרי לך בהדיא שאם קנה אדם הישוב מן השר שיכול לעכב עליו והכריח גם שם בראיו' וכת' החכם הפוסק יצ"ו אם כן בנדון דידן שאם על מנת כן השכירו יכול לעכב על כל הבא לבטל זכותו אפי' שיעשה ברשות המלך ואני אומר שאינו יכול לעכב אלא א"כ היה התנאי בדעת הקהל ואעפ"י שר"ת לא הזכיר צבור היינו מפני שלא היה שם עדיין שום ציבור אבל כשיש שם ציבור דרים בעיר שיכולים גם הם או אחד מהם ליקח מה שהוא לוקח לא יוכל הוא להתנות עליהם כ"א ברצונ' ובנדון דידן כתוב בשאלה שאחר שהתוגרמי' היו רוצי' לבטל הטראפירו' נתפשרו עמו שיקח הוא הבטאן כמו שכתוב בשאלה שנראה כי הטראפירוש לבד נתחייבו ואם יתברר שהקהל נתרצו ונעשה התנאי מדעתם גם כן הוא יכול לעכב על כלם: החלק השלישי כתב החכם שהוא מכח השטר שיש לו עם הטראפירוש שנתחייבו שלא לעשו' בטאן צריך לבאר אם מחמת קנין שנטלו אם מכח השבועה אם מכח ההסכמה ואם מכח הקנין כתב שנראה שהוא קנין דברים וכן הוא אבל מכח השבועה כל אותם החתומי' שנשבעו חייבים לקיים שבועתם כמו שכתבו בשטר ואינ' רשאי' לחייב את אחרי' בשבועת': אמנ' מצד ההסכמ' שהסכימו כל הטראפירוש כמו שכתו' בהסכמה איך כל בעלי אומנויו הבגדים קבלו עליה' לקיים כל מה שיצוו עליהם או יתקנו הממוני' בחומרות ואלות ויש פוסקי' שסוברי' כי הסכמת הרבי' אפילו בלא קנין קיימת אבל אחר שכתוב כי כל הטראפירוש קבלו חומרות גדולות לקיי' וט"ו מהם נשבעו וחתמו פשי' כי אליבא דכולי עלמא הדבר קיים כמו שכתוב בהסכמה: ובענין המנטירוש אם הם נכללי' בשאר הטראפירוש בהסכמה זו או לאו נראה לי כי אם באותו זמן הטראפירוש היו ידועי' וניכרי' שלא היו עושים מאנטי"ש והמאנטירו"ש היו ידועי' וניכרי' שלא היו עושי' בגדי' אם המנטירוש אינם חתומי' ואונס נזכרי' בהסכמה אינ' חייבי' הם לקיימה אבל אם הטראפירוש הם רבי' מהמאנטירוש וגם כן היו עושי' מאנטא"ש אפילו שעיקר מלאכת' היה בגדי' והמנטירוש שהיו מועטי' היו גם כן עושי' בגדי' אלא שעיקר מלאכת' היה מאנטאש כמו שהוא רגילות פה צפת תו"בב וגם המנטירוש היו מיעוט בערך הטראפירוש שהמאנטירוש הם נגררי' בכלל הטראפירוש כי גם הטראפירוש הם מחוייבי' לקיי' ההסכמה אפילו במיעוט המאנטאש שלה' וגם המנטירוש היו מחוייבי' לקיי' ההסכמה אפילו במיעוט הבגדי' שלה' ואם כן כל' נגררין ונאחזין בהסכמה וכיון שהרוב היו טראפירוש כל' מחוייבי' לקיי' ההסכמה כמו שהיא כתובה: ולענין אם חל חיוב על אותם שנעשו אחר כך טראפירוש כיון שהי' בימיהם אדם חשוב שבעיר והוא ב"ד העיר שכתוב בהסכמה בהיות שענין זה נעשה בפנינו ב"ד ח"מ יקויי' זה בכל הזמני' הבאים לפני ב"ד בין מן הטראפירוש בין הנמצאי' אתנו פה היו' הן מהטראפירוש שעתידין להיות בארץ הזאת לא ישתנ' זה כלל ע"כ נמצא שכל הטראפירוש אפי' אותם שלא היו אז טראפירוש הם בכלל ההסכמה וגם המנטירוש כפי מה שכתוב למעלה: ולענין אם אחרים שאינם נכללים בכלל ההסכמה יעשו בטאן אחר אם יוכל אח' מאלו הנכללי' בהסכמה לכטש בגדיהם בבטאן ההוא נראה דבר פשוט שאינם יכולים כל עוד שבטאן זה קיים כי גם שאינו כתוב בפירוש בהסכמה שלא יוכלו לכטש בבטאן אחר כיון שבעלי הבגדים הצריכום לבטאן והיו רוצים לעשותו נשבעו שלא לעשות נראה להם כי לא יקום שום אחר לעשות בטאן ולכן לא כתבו תנאי זה בפירוש כי כל כוונת ההסכמה שלא יעשו בטאן אחר היה כדי שלא יתבטל בטאן זה מלעשות בו מלאכתם והולכים אחר כוונת ההסכמה כמו שכתב החכם הפוסק יצ"ו ממה שהביאו מתשובת הרי"בש ז"ל והרי כתוב בהסכמה שלא יוכלו לעשות בטאן אחר באי ההוא ולא פרשו לעשות בטאן אחר לכטש בו כי עשיית הבטאן ולא יכטשו בו אינו מעלה ומוריד לראובן שיעש' אלא הכוונה היתה שלא יכטשו בבטאן שיעשו אף על בי שלא נכתב בפירוש וכן היתה הכוונה שלא יכטשו בשום בטאן שיעשה שום אדם אף על פי שלא נכתב בפירוש: גם מה שכתבו בשאלה הארוכה מטענותיהם על ראובן אם יסתלק מן הבטאן שלו לגזם על המלכות שיבטלו בנין בטאן חדש אם יוכלו שמעון ולוי לקבל עליהם שכירות הבטאן ההוא למלך כדי שלא יפסיד מה שהיה נותן ראובן כתב החכם הפוסק יצ"ו שאם שמעון ולוי אינם עושים דבר שלא כדת ושלא כדין מן הטענות שכתב למעלה שיכולים הם לקבל עליהם כל ההפסד דאיהו אפסיד אנפשיה: ואני אומר כי אפילו לדעתו אינם שוים בזה שמעון ולוי כי לוי הוא מתושבי העיר ואינו יכול למונעו שלא יעשה בטאן ואפילו הכי כתב החכם יצ"ו שיוכל ראובן למונעו ולבטלו על ידי המלכות כמו שהאריך למעלה והביא תשובת מהר"יק ז"ל ראיה לדבריו ואם יכול למונעו ולבטלו לדעתו בקום ועשה כ"ש בשב ואל תעשה שמסתלק מהפרעון הבטאן כדי לגזם למלכות שיבטל הבנין החדש ואם כן איך כתב החכם יצ"ו שראובן איהו הוא דאפסיד אנפשי' ויכולין שמעון ולוי לקבל עליהם כל הנזק ואם לדעתו הוא יכול לבטל הבטאן ע"י המלכות איך כ' באיהו אפסיד אנפשי' ושהם יכולים לקבל עליה' כל הנזק והרי נותן להם מקו' שיבטל חזקתו כי הנהוג בחזקות הוא כי אפי' שיניח בעל החזק' את חזקתו על אי זה סבה שרוצה כגון להעלות השכירות או לאי זו סבה כיוצא בה שאין שום אדם יוכל לקחת אותה מן הגוי וזה ראובן שמסתלק מחזקת בטאן שלו לא מרצונו הוא מסתלק אלא מפני שמחדשים בטאן אחר והוא סיבת ביטול הריוח שהיה לו וגם לא יוכלו לומ' כי אינם לוקחים חזקתו כיון שאין עושים בו מלאכה אלא שיהיה סגור כי סוף הם מבטלים