מבי"ט חלק ג קיט

חמשים חתיכות לכל אחד לעשותם מאויש וחמשים חתיכות צביעת פושטיקיש ולכן נתרצה לחשוב עליהם ג"כ מאה חתיכות לכל אחד כמו בשאר הבגדים אדומים ועכ"ז אם ישארו הבקיאים עשייתם מאויש בפחות מחמשים חתיכו' לא יחשוב לו ראובן כי אם כפי מה שישומו שהיו צריכין לעשותם מאויש כי יוכל שמעון לומר שכשנתרצה והעלם בחשבון לערך מאה היא בטעות שחשב שהיו צריכין לעשותם מאויש נ' חתיכות: שאלה ה ילמדנו רבינו ראובן מכר לשמעון סך צמר בס' פרחים לזמן ששה חדשים ובהגעת הזמן אמר שמעון לראובן אין לי כמה לפרוע ואתה תבקש אי זה מצואות שאמצא מעות לפרוע לך אז הלך ראובן וקנה מלוי שהיה ערב שמעון סך בגדים וקאריזיאש שירגע וקצת צמר טווי בסך הנז' והעריכם לערך הס' פרחים אחר גמר עשותם ולא נמדדו ולא נעשה משיכה שום דבר כי לא היו נגמרות עדיין ולקחם על החוב שלו על מנת שימצא מי שיקנם ממנו בסך הששי' פרחי' שלו ועל מנת ששמעון לא יקנם ממי שיקנם ממני ואז הלך ראובן לבנימין ואמר זה שקניתי מלוי תקנה אותם ממנו בכך שלקחתי' ותמכר' לשמעון בעל חובי לזמן שנה אחת בסך ס"ט פרחים לשנה אחת שכך עולה ריוח ס' פרחים לט"ו במאה לשנה אחת וקנאם בנימין מראובן בס' על מנת שיקנה אותם שמעון בס"ט וקנאם ושום אחד מהם לא משך ולא ראה מדת הבגדים לפי שלא נגמרה מלאכתן עדיין ונשארו עד היום ביד לוי ולבטחון שיפרע שמעון לבנימין בזמן הנז' הס"ט פרחי' נתנו ראובן ושמעון משכון ביד בנימין לבטחון הס"ט פרחים ותובע בנימין משמעון שיפרע לו ומשיב לו שמעון אני אינו חייב לראובן רק ס' פרחים וקנוניא עשית' ליקח ממנו רבית לערך ט"ו כי לא ראיתי ולא משכתי ולא מדדתי ובנימין או' שכבר כתב עליו שם סתם על הס"ט פרחי' יורינו רבינו עם מי הדין: תשובה כפי הנראה מן השאלה קניות ומכירות אלו לא יצאו לפועל ונשארו הבגדים ביד לוי כוונת הכל היה שיתן בנימין לראובן השתים פרחים שהיה חייב לו שמעון ושיפרע שמעון ס"ט לבנימין על הס' שפרע לראובן בעדו והרי זה רבית קצוצה אפי' שלא היה מחשבון זה הריוח כל ט"ו למאה אלא שנתן בנימין ששים לראובן בעד חוב שמעון ונתחייב לשמעון לפרוע לו יותר מן הששים הוא רבית ואם היו אלו הקניות ומכירו' בפועל שראובן קנה מלוי בס' ולקחם. ומכרם לבנימין לס' כמו שקנאם כמו שכתו' בשאלה וקבל המעות מבנימין ובנימין מכרן לשמעון בס"ט ומסר' לידו לזמן שנה הרי ביד שמעון ס' מן הצמר הראשון וכ"ט מן הבגדי' שקנה מבנימין שהם קכ"ט ויפרע לבנימין כ"ט ולראובן הס' של הצמר שלקח ממנו שעדיין לא קבל ראובן דמי הצמר אלא דמי הבגדים שנתן לבנימין א"כ מה שהלך ראובן לטרוח ליקח מלוי כדי שיפרע לו שמעון לתהו והבל כחו כלה כי עדיין לא נפרע מהם ומה הרויח ליקח בס' ולמכור בס' זבין וזבין תגרא איקרי ולמה נתן הוא גם משכון ליד בנימין אם מכר לו מכירה גמורה אלא נראה בודאי כי אלו המכירו' וקניות לא היו בפועל אלא סיבובים להראות כי בנימין קנה בס' ומכר בס"ט שלא היה בו רבית ובגדים אין כאן ומכירה אין כאן אלא רבית קצוצה כי הבגדים נשארו ביד לוי המוכר הראשון ואפי' שלקח קנין ראובן שקנה מלוי ולוי שמכר לו וראובן לקח קנין שמכר לבנימין ובנימין שמכר לשמעון כל אלו הקניינים הם בכדי ואפילו היו הבגדים עשויי' והיו עושים כל אחד משיכה בהם כיון שנשארים ביד לוי המוכר הראשון שהיה ערב איגלאי מלתא שהכל קנוניא ואין כאן מכירה וקניה כלל ואפילו שהיתה קניה בפועל מה שאינו כן היה ראובן קונה על מנת שיקנה ממנו בנימין ובנימין על מנת שיקנה ממנו שמעון ואין בהם קיום כלל כי כוונת הכל היה שיתן בנימין ס' לראובן על חוב שמעון ויקח ס"ט משמעון ואם יכחיש בנימין כל זה וימציאו שטרי חוב סתם שחייב לו שמעון ס"ט בנאמנו' גמורה ומבלי לחייב שבוע' ולא חרם כלל אז צריך שיברר שמעון מה שטען ויטילו ב"ד חרם שלא יטענו טענות שקר ולא ישיב אחד לחברו אלא תשובה אמיתית ואם לא יתברר הענין יתחייב לפרוע לבנימין מכח השט' חוב שבידו אם הוא כתוב בשלימו' בנאמנו' גמור' ע"י ואחר הפרעון יוכל לטעון עליו שלקח ממנו רבית על הדרך הנזכ' ואז יפרע ויוציא הרבית קצוצה בדיינם או ישבע שלא עברו הדברים כך אלא באופן אחר ויראו אז הדיינים אם יש שום רבית במה שיודה הוא אחר השבועה שאלה ו על דבר תקנת רבינו גרשון ז"ל מ"ה שלא ישא אדם אשה על אשתו אפי' שנודה שנתפשט' גזרתו עד אחר אלף הה' ולעול' וגם בכל הארצו' שילכו בנים ובני בנים של אותם הגלילות שקבלו תקנת רבי' גרשון ז"ל יש חכמים כמה וכמה ראשונים ואחרונים שהורו כי לא תיקן הגאון במקום שיש בו ביטול מצות עשה ועליהם יש לסמוך הלכה למעש' כמו נ"ד הרין ברליו שמתו בני' בחיותו קרוב לזקנ' ושיבה ואשתו עמד' מלדת זה כמה שנים וידוע כי זיווגו נאה לא משום איבה ח"ו רוצ' לישא עליה וגם היא והוא קשה עליהם הגירושין ואינו נושא אשה כי אלא לשם שמים למצות פריה ורביה האל יתי ישלים כוונתו הטובה נאם המבי"ט: שאלה ז ראובן ושמעון עשו שותפות באנדירנופל באופן שילך ראובן דרך ים למצרי' ויבי' סחור' לאנדירנופל והריוח יחלוקו כידוע ביניהם ובא לוי ונתן לראובן גם כן מעות להבי' סחורה בתורת פאטוריאה והלך ראובן לדרכו וקנה הסחורו' ובחזרתו נטבע בים בתוך הנמל של אסכנדרי' ועלו מן הים קצת סחורות ובא יורש ראובן מצידון לאסכנדרי' ותפש כל הסחורו' כי חשב שהם שלו בתור' ירושה ושמעון ולוי נתפשרו באנדירונופל עם אלמנת ראובן בפחות מכתובתה שהיתה כתובה י"ב אלפים לבנים ונתפשרו על שמנת אלפים לבנים ולקחו ממנה הרשאה על נכיית כתובתה ושלחו מורשה מצדה ומצד האלמנה לאסכנדריה אצל היורש ועמד המורשה לדין עם היורש וטען טענותיו היורש הנזכ' בבית דין באופן שמכח דין זכה היורש לעכב אצלו הסחורות והמורשה נתפשר עם היורש באופן שיסלק ידו מן הסחורות ונתן לו מתורת מתנה חמשים פרחי' ועשו שטר ביניהם ולקח המורש' כל הסחורות והלך לו לאנדירנופלא אצל שמעון ולוי והאלמנה ועתה שמעון ולוי רוצים לנכות מן האלמנה החמשי' פרחי' שלקח היורש באמר' שתלך לגבוי מהיורש אף היא תשיב אמריה כי אין לה עסק דברי' עם היורש אחר שבכח הרשאתה והרשאתם עשה המורשה מה שעשה ויש בידה שטר חוב עשוי על שמעון ולוי בשבוע' הפשרה שנתפשרה עמהם בזה האופן שנתחייבו שמעון ולוי לתת לאלמנה שמנת אלפים לבנים תוך שלשים יום להגעת הסחורות לאנדירנופלא בין אם יבא מעט או הרב' וטוענת האלמנה שיקיימו שבועת' או אחר שהם רוצי' לנכות מהסך שנתפשרו בטל' הפשר' מעיקרא ותובע כל כתובת' משל' והם רוצים להעמיד הפשרה ולנכות לה הנ' פרחים ועתה יורנו רבינו מורה צדק הדין עם מי ואם יהיו עבריינים על השבוע' ואם יש לאלמנה צד תביעה עם היורש ומאת ה' תהיה משכורתו: תשובה אם הסחורו' שיצאו קצתם מן הנמל היו ידועות שהיו של שמעון ולוי איך זיכו ב"ד ליורש ראובן שיעכב בידו הסחורות עד שהוצרך המורשה לתת חמשי' פרחים ליורש כדי שיסלק ידו מעל הסחורו' ואחר שזכה היורש בסחורות מכח הדין כמו שכתוב בשאלה איך נתרצה לתת כל הסחורו' על חמשים פרחים שנתנו לו כי מסתמא הסחור' שיצאו מן הנמל ונתנם למורשה היו שוות הרבה שהרי שמעון ולוי הם רוצים לנכות לאשה כחמשים פרחים וליתן לה תשלום השמנת אלפים והיא אינה רוצה אלא שיתנו לה כל השמנה אלפים כמו שהתנו עמה ונשבעו לה נראה שיש בסחורה שהביא המורשה די לח' אלפים והות' לשמעון ולוי לקצ' הסחורות שלהם וכי תימא במה שכתוב שמכח הדין נתנו זכות ליורש ראובן והב"ד שדנו צריכים ליתן טעם לדבריהם: ענין תביעת האלמנה כתובת' מסחורות אלו אם היו ידועות לשמעון ולוי לא היה לה דין לנכות כתובתה מהן כי אין שעבו' לאשה על עסקא או על שותפות שביד בעלה כשמת אלא מחלקו ואם טעו בזה שמעון ולוי שחשבו שהיה לה שעבוד על סחורותם הפשרה היא בטעות ואינם חייבים לתת לה אלא מה שהיה לבעלה בו זכות בסחור' שלו בשותפו' עם הסחורות שלהם ומצד השכירות שהלך בשליחותם במה שהיה זוכה בעלה היא לה זכות ולא ביותר ואפשר להליץ בעד ב"ד כי לא נתברר אצלם שאלו הסחורות שעלו מן הים ותפשם היורש היו הסחורות שקנה ראובן ממעו' שמעון ולוי וטעו היורש שהכל היה לאביו או שהיו אות' הסחורו' שעלו מן הים של אחרים כי כמה סוחרים היו באים בסחורתם באותה ספינה ושאר ספינות שנשברו עמה או שהיה כבר אבודו' הסחורות ביאוש בעלים וזכה היורש אות' מן ההפקר אעפ"י כי כל זה היה צריך דקדוק הרבה ועכ"ז היורש היה יודע שמה שזכה ממה שעלה מן הים היה מכח הסחורות של השותפות וידע שהאלמנה נתפשר' כבר עם שמעון ולוי ורצה לתת למורשה כל הסחורות מכח ההרשאה של האלמנה ושמעון ולוי ואם כן הדין הוא שכיון שהם נתחייבו ונשבעו לתת לה ח' אלפים לכתובתה בין יבוא מעט או הרבה כמו שכתוב בשאלה חייבים לשלם לה כל הח' אלפים מכח הקנין והשבועה כי החמשי' פרחים שנתן המורשה ליורש היה לתועלתם שמסר בידו כל הסחורות: שאלה ח ילמדנו רבינו מורנו מאור הגולה ראובן שהשי' את בנו ולא נתן לו אלא מאה פרחים של תכשיטי זהב לאשתו ומה שהיה נושא ונותן הכל היה של אביו ולא היה עושה מאומה כי אם ברשותו ולא היה לו קרן כלל ואביו היה מפרנסו ואוכל בשלחנו עתה נפטר בן ראובן ובתוך שלשים יום נפטרה אשתו ובא חמיו לתבוע מראובן הכתוב' של בתו יורנו מורנו אם יש לו דין לתבוע מראובן: תשובה אם בן ראובן היה דר עם אשתו בבית אביו סמוך על שלחנו אינה יכולה לתבוע מראובן חמיה או אביה בעדה כי אם כל מה שהוא יודע שהביאה מבית אביה בנדוניי' ומה שהוא מן התכשיטי' של מאה פרחים שנתן ראובן לבנו ובכל זה לא היתה צריכה שבוע' אלמנ' בפרט בנכסי נדוניית' וגם בתכשיטין הנזכרים אם נמצאו בחדר שהוא מיוחד לה לישן אע"פי שהיו סמוכים על שלחן ראובן או בארגז המיוחדת לתכשיטי' ולבושי' אפילו בבית חמיה וראובן יקבל חרם סתם כי לא היה לבנו שום דבר אחר ולא נתן לו שום מתנה אחר כך חוץ מן המאה פרחים ואם השביעוה על כתובתה קודם שמתה יש לה לגבות מכל מלבושי בעלה ודברים הידועי' לו אפילו הם בבית חמיה ואם היתה מוחזקת בהם קודם שתמות אפי' שלא נשבעה אין מוציאין מיד אביה או יורשיה ולפי קיצור השאלה באה התשובה ואם יש ביניהם טענות על זה נאם המבי"ט: שאלה ט נשאלתי על דבר ראובן שהשי' בתו לשמעון ונתן לה מלבושי' ותכשיטי' בנדונייא ונתחייב עוד לתת לו מאה פרחים במעות בעין ונכתבו בכתוב' ואחר זמן מתה בתו קודם שיפרע לחתנו המאה פרחי' ויש תקנ' בעיר כשמת אשה בלא ולד שתחזור לאביה חצי נכסיו או שלשיתה יורינו רבי' אם יזכה שמעון בחלק המגיע לו ממה שנתחייב לו חמיו או לא: תשובה על ההיא כהתא דפ' נערה כתב לה פירות כסות וכלים שיבאו עמה מבית אביה לבית בעלה ומתה לא זכה הבעל בדברים הללו וכו' וחלקו המפרשים ז"ל שרש"י ז"ל כתב דמיירי דמתה מן