מבי"ט חלק ב פט

של גוים כי השטר של ערכאות העכו"ם אינו כשר אלא כשיתן המעות בפניהם ושיהי' ככתוב בפנינו מנה פלוני לפלו' כך וכך דמי מקח ומעות החוב וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פרק כ"ו ובנדון דידן כשנכתב החוג"י לא נמנה המעות ואח"כ כשנמנה המעות שהוא עיקר הקנין היה באונס גמור כמו שהעידו העדים וכיון שבנתינת המעות בפניהם היתה מתקיימת המכירה בכתיבת החוג"י וקבלת המעות היתה באונס אין כאן מכירה ואפי' שהלך אחר כך והחזיק בבתים אינה חזקה כיון שהיתה שלא בפניו ולא אמר לו לך חזק וקני כמו שאמר רבא פרק חזקת הבתים בפניו לא צריך למימר ליה לך חזק וקני כיון שנתרצה למוכרה בכך מעות והחזיק בפניו קנה ושלא בפניו צריך למימר ליה לך חזק וקני ואפילו שהיה שטר זה שכתב לו אח' שנתרצה כמו שטר קנין לא שטר ראייה לבד כמו שכתבו הרבה מהמפרשים ז"ל שכיון שכתוב ב' מכרתי או נתתי שקונה כמו שהביא בהגהה פרק ראשון מהלכות מכירה והרשב"א בתשובה אפ"ה אינו קונה אלא כשמוכר שדה מפני רעתה אפי' בשטר של קנין שדי מכירה לך אבל בשאר קרקעות לא קנה בשטר עד שיתן הדמים כמו שכתב בח"מ סי' קצ"א וגם במקום שנוהגים לכתוב שטרות וכתב הרא"ש בתשוב' כלל י"ח נראה שבזמן הזה אין רגילין בדייני ישראל וגם לא בערכאות העכו"ם לקנות בשטר לא במכר ולא במתנה אלא מקיימים המכר או המתנה באחד מן הקנינים דשייכא בהו וכותבים השטר לראיה הילכך כולם כשרים בערכאות העכו"ם עכ"ל: ושטר זה כיון שלא היה באחד מן הקניינים אינו מועיל כלל כי נתינת המעו' היה באונס כמו שהעידו העדים וגם אם נכתב מיד והחזיק בבתים כיון שהיה שלא בפניו או שלא מדעתו שלא אמר לו לך חזק וקני אינה חזק' כמו שכתבתי: נאם הצעיר משה בר' יוסף זלה"ה מטראני כ"א אלול: הדבר פשוט שאין במכירה זו ממשות מאחר שאין כאן שום אחד מדרכי הקנייה כמו שכתב הרב למעלה נאם הצעיר יצחק בכמ"ר אברהם ן' ארחא זלה"ה: שאלה קסח ראובן שהיו מפצירים בו אנשי העיר ההיא להרגיל סעודתו אצלם והיה לו שלום בעולם וקטטה בינו לבין אשתו ולזה נשבע נזירות שמשון בכל תנאיו שבמקום שיש שני אנשים אוכלים שלא יהיה הוא השלישי אם לא יהיה בביתו: ועתה ילמדנו רבי' אם אמת הוא מה שפשיטא לי כי הנזירות לא חל רק במדינה ההיא אמנם אם הלך לו מהמדינה ההיא אם כשהוא הולך בדרך ואם כשהוא מתאכסן בבי' איזה איש ואם עקר דירתו מהמדינה ההיא למדינה אחרת וקבע שם ביתו בכל אלו האופנים לא חל עליו הנזירות מידי דהוי אטעין משא של צמר כו' ואם האמת אתי בזה מיבעיא לי במדינה ההיא בחצרו כשעושים סוכה משותפת לכל בני החצר אם תקרא ביתו הסוכה ההיא או אם יצטרך לעשות סוכה לעצמו: גם במדינה ההיא אם יצא חוץ לעיר לגן או פרדס או כפר אם שיצא לטייל או לאיזו סבה מוכרחת האם חל עליו הנזירות כי הנה כוונתו לא היתה רק במדינה ההיא וכמה הוא השיעור ליציאת חוץ לעיר. גם אם עקר דירתו מהמדינה ההיא וחזר לה או עם ביתו או אכסנאי האם עדיין הנזירות במקומו עומד גם אם קדם הוא לאכול עם איש אחד לבד ואח"כ באו אחרים וישבו עמהם אם חל עליו הנזירות גם אם הוא עומד בשלחן לבדו עם בעל הבית האם יוכל לאכול אעפ"י שיש אחרים אוכלים שם בשולחנות אחרות בפני עצמן: גם אם פירות ויין לבדם בלא לחם אם הוא בכלל הנזירות גם בכולל אשאל אם נלך אחר דיבור הנשבע ומה שהוציא בשפתיו אעפ"י שלא היתה כוונתו לכך כי כוונתו לא היתה רק במדינה ההיא ואם נלך אחרי מה שהוציא בשפתיו וסגר לו הדלת הן במדינה ההיא הן באיזה מקום שיהיה או אם נלך אחר כוונתו גם אם נאמר שלא הוציא בשפתיו מה שהיה בלבו ע"כ:. ועתה יורינו מורינו מורה צדק ותשובתו על כל הפרטים ועליו להאיר עינינו בתורתו ושכרו כפול ומכופל מאת ה' מן השמים. תשובה ראובן זה רצה לעשות גדר לעצמו שלא יאכל חוץ מביתו עם שני אנשים או יותר על מה שהיה מורגל (עצמו) בסעודו' של רשות חוץ מביתו ולכן נראה כי גם שילך לדור בעיר אחרת הנדר במקומו עומד שלא לאכול חוץ מביתו עם רבי' כי הטעם שיש בעיר זאת יש ג"כ בעיר אחרת שלא להרגיל סעודתו עם רבים ובזה יש קטטה בינו לבין אשתו בין בעיר זאת בין בעיר אחרת אבל כשהוא בדרך הרגל כל אדם הוא שהם מתחברים לאכול יחד והוא דבר של עראי ואינו בכלל הנדר ובסוכה שבחצרו יכול להתחבר עם שכיניו כל ז' ימי סוכות הסוכה היא במקום ביתו לאלו הז' ימים כמו שדר בביתו הוא דר בסוכה כל שבעה והרי זה כמו שהיו לו אורחים בביתו שיכול לאכול עמהם או אם היו דרים ג' או ד' בבית א' שיכול לאכול עמהם: ואם יצא חוץ לעיר לגן או לפרדס ג"כ זה נכנס בכלל הנדר וזה הענין צריך גדר יותר מסעודת העיר גם אם עקר דירתו מן המדינה למדינה אחרת וחזר כבר כתבתי כי גם בעיר אחרת חל הנדר כ"ש אם חזר כי מעולם לא נפטר מן הנדר: גם אם קדם הוא לאכול עם איש אחד בביתו של אחר ואח"כ באו אחרים וישבו לאכול חייב להסתלק מן הסעודה שהרי הוא שלישי כי אע"פ שאמר שבמקום שיש שני אוכלים שלא יהיה הוא שלישי והרי אחר שבאו שנים הוא שלישי גם אם הוא עמד לבדו עם בעל הבית ויש אחרים אוכלים שם בשלחן בפני עצמן אינו בכלל הנדר יפריש עצמו משום לך אמרין נזירא סחור וכו' שלא יבוא לאכול עם האטרים כיון שהם בבית אחד: גם פירות ויין בלא לחם לאכול דרך עראי יכול אבל לישב בהיסבה לשתות אפי' על פירות אינו יכול כי עיקר הנדר הוא על שכרות ועל התחברות עם אנשים שעושים כל ימיהם כחגים: ולענין מה שכתוב בשאלה שאם נלך אחר כונתו לא היתה אלא באותה המדינה ולא במדינה אחרת זה אינו כי: מה שהולכים אחר כוונת הנודר הוא במה שיש בו שתי משמעיות בלשונו כמו חרם או תרומה שיש חרם ותרומ' של איסור ושל היתר אבל מי שנודר על איזה דבר אינו נאמן לומר לא נתכוונתי לאסור עצמי בדבר זה אלא בעיר זה ולא בעיר אחרת כי סתם נדר שבגופו הוא בכל מקו' והיה לו לפרש כי במקום ההוא לבד היה נודר שהרי נדר זה הוא חובת הגוף ואינו תלוי בשום מקום כמו מצו' עשה או לא תעשה של תורה שהם חובת הגוף שנוהגות בין בארץ בין בחוצה לארץ ואותם שמזכי' בהם כי תבואו אל הארץ וכיוצא בזה הם דוקא בא"י ולא בח"ל וכן בנדר שנודר על עצמו בגופו שיעשה כך הוא עצמו או לא יעשה כך הוא חייב לקיים בכל מקום שיהיה הגע עצמך שאסר עצמו מלאכול בשר או מין אחד לחודש ימים או שנה או שתים הנאמר שילך למקום אחר ויפטר או אמ' הריני נזיר הוא נזיר במקומו והוא חייב לעלות לארץ ישראל וכן נדר זה שלא יצטרף עם ג' אנשים לאכול הוא חובת גופו ואינו נאמן לומר לא נתכוונו אלא בעיר הזאת כי כיון שבסת' נדר הוא חובת הגוף בכל המקומות והיה לו לפרש וכיון שלא פירש לאו כל כמיניה נאם המבי"ט: שאלה קסט ראובן הרופא שרת את הבאש"א של מצרים בענין הרפואה וחלה הבאש"ה חולי גדול ונרפא על ידו ובשכר טורחו נתן לו הבאש"ה הסראפלי"ק של המחלא ומנצור' כדי לפרנס את ביתו כל זמן שהבאש"א יהיה מושל במדינה ההיא ועמד הרופא הנזכר בסראפלי"ק הנז' שנה א' ובשנה השנית נתפשר עם שמעון שיודע במלאכת הסראפלי"ק שילך למקו' הנז' לשרת כמנהג הסרפי"ש ועשו תנאי ביניה' שהריוח שירויח במקום הנז' יחלוקו ביניהם בשוה ועשו ביניהם שטר על זה בכל חיזוקי סופר בביטול כל מיני מודעות שבעולם ובסוף זמן השנה השנית תבע ראובן לשמעון שלוחו ושותפו שיתן לו חלקו מהריוח של השנה ושמעון הראה בפני ב"ד מודעא שעשה וטוען שהיה אנוס שאעפ"י שהבאש"ה נתן לו לראובן המקום הנז' בשנה הא' דדינא דמלכותא דינא מ"מ הקאשיפי"ש א' ששם הבאש"ה במקו' הנז' בשנה השנית כמנהג שבכל שנה ושנה הבאש"ה מסיר ומשים קאשיפי"ש בכל המקומות היה שמעון משרת אותו מלפנים במקומות אחרים של שראפלי"ק ועל כן אומר שיש לו חזקה בזה בענין סראפלי"ק זה כיון שהחזיק בהיותו הולך עם הקאשיף הנז' ומשרת אותו וראובן טוען שהבאש"ה נתן לו ויש לאל ידו מדינא דמלכותא לעשות כל מה שירצה במקומות האלו שהוא עומד במקום המלך להשים ולהסי' הקאשיפיש ולתת הסראפלי"ק לכל מי שירצ' ועוד שהחזקה הזאת אינה חזקה גמורה כחזקת קרקעות וכיוצא בו רק בזמן מועט זה כמה שנים תקנו זה שיהיה לכל א' חזקה במקומו כדי שלא יבוא תקלה והפסד שיעל' א' בשוחד ובממון המקום על חבירו וגם זה התיקון לא היה הסכמה כללית חתומה מראשי הקהלות כולם אבל קוד' זה וגם עתה כעת המנהג הוא כאשר בתחל' ונתבטל אותו התיקון ואפי' שיהיה המנהג עתה כבזמן התקנ' ההיא זהו כדי שלא יעלו המקומות בשוחד וכיוצא שיבואו לידי הפסד אבל כאן בנדון זה לא היה אלא מתנה נתונה מיד הבאשא על רפואת חולייו ולא שייך בזה אותה התקנה ועוד טוען ראובן ששנה א' קודם בוא שמעון היה הוא כבר מוחזק במקום ואכל הפירות ההם בלי ערעור כלל ועוד טוען ראובן שהמודעא שעשה שמעון אינה מודעא כי לא היה כאן לשמעון אונס הפסד ממון או נפשות וכיוצא בו אם לא ירויח ויאכל אותו הריוח ואין זה אונס לבטל שבועה חמורה בשטר מקויים בכל חיזוקי סופר בביטול כל מיני מודעות ועל זה יורינו רבינו הדין עם מי ושכרו כפול מן השמים: תשובה כפי סדר השאלה נראה כי כשניתן הסראפליק לרופא עדין לא היה לו לשמעון שום חזקה במקום ההוא שכתו' שטען שמעון שהקאשיב ששם הבאש"ה בשנה השניה היה הוא משרת אותו מלפנים במקומות של סרא"פליק וע"כ אומר שיש לו חזקה בענין סרפליק זה כיון שהחזיק בהיותו הולך עם הקאשיב הנז' ומשרת אותו ועתה נתמנה קאשיב זה במקום שיש סרפלי"ק זה ונראה לי שאין לו לשמעון בטענה זו חזקה שהחזקה היתה אם היה לו במקום הזה השראפליק הזה מקודם שניתן לרופא אבל מפני שהיה זה משרת אותו הקאשיב במקום אחר והיה לו השראפלי"ק במקום האחר בשכר השירות לא מפני זה יהיה לו חזקה בסארפלי"ק על מקום זה שאם יש לו חזקה הוא עם אותו הקאשיב ששרת אותו בשנים אחרות במקומות מוחלפים ועתה שניתן לקאשיב מקום אחר לא יוכל שום יהודי אחר לבוא לשרת לקאשיב ולדחות אותו אבל שיהיה לו חזקה בסארפליק של מקום זה מפני שיש לו חזקה עם הקאשיף במקום אחר אינו זה חזקה לסארפליק זה ואפי' שיהיה המנהג מי שהוא משרת לקאשיף א' שהסראפליק של מקום הקאשיף יהיה שלו כי אין שירות אחר לקאשיף אלא השרפלי"ק עכ"ז אין לו חזקה בסארפלי"ק זה כיון שניתן לרופא מקודם ואכלו שנה א' קודם שנתמנה הקאשיף בלי שום עירעור שלא היה סרפלי"ק זה לשום אדם וכשנתמנה