מבי"ט חלק ב ח

מיורשין לא גבי בשטר עד דמקיי' ליה כמו שהבי' נ"י פרק גט פשוט וכמו שהוכיחו ג"כ בתוספות פ"ק דמציעה מהא דאמר שמואל יחזיר גבי נפל דשמעי' דבכל שטר אפילו לא נפל כשבא ליפרע בו מן היורשים או מן הלקוחות אעפ"י שאינם יכולים לטעון בברי מזוייף הוא אפ"ה אין מגבין לו חובו עד שיקיים את שטרו שאם אתה אומר כן למה יחזיר דכיון דנפל אתרע לי' ואיכא למיחש שמא מזוייף הוא ואם יחזיר אחר זמן כשיגבה מן היורשים או מן הלקוחות מי ידע דנפל וכו' וכמו שהביא בנמוקי יוסף פ"ק דמציע' אני אומר דדוק' התם בעי קיום דטענינן ליתמי מאי דהוה מצי למטען אבוהון וכן הלקוחות יטענו בשמא מאי דהוה מצי טעין בעל דבר בברי אבל הכא דאיתיה בעל דבר קמן והוא מודה שכתבו שאינו מזוייף ושלא פרע לו פשיטא דיורשין בתר הכי ולקוחות לא מצי טעון כלל ולקנוניא נמי לא חיישי' ואפי' הוה חיישי' לקנוניא בשבועה דליכא קנונייא סגי ועוד דדוקא התם שבא להוציא מחזקת היורשים או הלקוחות בעי קיום ומצו טעני טענת שמא להחזיק מה שהוא בידם או מה שאינו ביד בעל השט' אבל הכא בעל השטר מוקדם מוחזק שגבה כבר בהודא' בעל דבר הוי כמקויים לכ"ע ולא מצו יורשים ולא לקוחות לטעון טענת שמא להוציא מידו עוד נ"ל בנ"ד דהוא שטר כתובה דליכא טענת קינוניא דהלכתא כנהרדעי דס"פ ג"פ דאמרי' כיון דתנן גבי ערב והקדש ידירנה הנאה תנן גבי לוקח כשמכר נכסיו וגירש אשתו דלא תנן לא תנן כדמפרש טעמייהו רב שרביא בשלמא מקדיש משום רווחא דהקדש ערב נמי מצוה הוא דעבד ולא מידי חסריה אלא לוקח מכדי מידע ידע דכל חד וחד איכא עליה כתובה אמאי נזיל ונזבין איהו הוא דאפסיד אנפשיה וכתב הרי"ף ז"ל וקיימא לן כותיהו ע"כ ובנ"ד דהוי ב"ח מאוחר לגבי כתוב' מוקדמ' הוה ליה למיחש שאחר שיגבה חובו יגרשנ' ותטרוף בכתובתה המוקדמת דלא חיישינן דלמא לא מצי לקיומיה ובהודאתו שכתב' תגבה ותטרוף ממנו דלא מצי לטעון מזוייף או טענה אחריתי דשמא כיון שהבעל מודה כדאמר' לעיל וא"כ איהו הוא דאפסיד אנפשיה כמי שקונה קרקע מאיש א' ואין אשתו מודה במכירה דאם תתאלמן או תתגרש תטרוף ממנו אם לא תמצא בני חרי. וכבר כתבתי כי תופס כתובה זו הוי כגוף הכתובה עצמה ועדים החתומים בה מכתיבת ידם אעפ"י שאינה ניכרת חתימתן מתוך הקיום מצד הדין מפני ההרחקה וגם שלא כתבו שהכירו החתימות אפ"ה חתימת אותן העדים שכתבו הגהנו זה התופס ומצאנו אותו מכוון וכו' הן ניכרות פה וכבר נעשה קיום ב"ד עליהם וההרחקה אינה פוסלת אלא לקיום ב"ד אבל להחזיק טופס זה ועדיו שהוגה והוטפס מתוך הכתוב' ראשונה מהני כי לא פסלו הריחוק אלא בקיום ב"ד והוי כגוף הכתובה ועדיה אלא שאין העדים מקויימים ודי מה שמודה הבעל שכתבה כדאמרן והגבה לה קצת כתובתה מה שנמצא בידו מקרקעות על שטר כתובה זו ואינם יכולים ב"ח אחרים לומ' מזויף או כיוצא בזה כדפי' וכתב ה"ר ירוחם ז"ל נתיב כ"ו ח"ג מי שהוציא שטר על היתומים או שבא ליפרע שלא בפני לוה ואינו מקויים יש מי שכתב שלא נטעון בעבורם מזוייף כי הוא מילתא דלא שכיחא וכו' והתוס' כתבו טענינן להו מזוייף הוא עד שיקיימנו וכן בא ליפרע שלא בפני לוה וכן עיקר ע"כ ואפילו לדידהו היינו שלא בפני לוה אבל כשמודה לוה שכתבו ושחייב ליפרע לכ"ע לא מצו למטען כלל: עוד יש למצוא זכות לכתובה זו ממה שכתבו שבודקין בכתובות קרובותיה ומגבין לה ואפי' היתה במלוה ע"פ כבר כתב בעל מ"מ שסוב' הרמב"ם ז"ל דקודמת למלוה בשטר המאוחרת וכן דעת הרשב"א ז"ל ורבי' האי ז"ל בתשובה ואפילו למאן דסבר דאינה קודמת איפש' דהוי' כמלוה בשטר כיון שהוא ידוע שהיה לה שטר כתוב' וכ"ש הכא שלא נאבדה שהרי שלחו טופס שלה משלוניקי ולא נודע עתה לאשה זו מקומה איה ונניח שנאבדה הרי כתב הרמב"ם ז"ל פ' כ"ג אבד או נשרף אין כותבי וכו' דמשמע דאם הוא ידוע שלא מחלה ולא פרע דכותבין הרי אנן סהדי על אותה כתובה שהיה סך שלו מה שכתוב בה ושלא נפרעה ולא מחלה שהרי גבתה מבעלה והויא כאלו כתובה בפנינו כמו הש"ח שנאבד שכותבין אותו כשהוא ידוע שלא נמחל ולא נפרע וכמו שכתבתי במה שהשגתי על פסק חכם א' שהיה מבטל גביית כתובה זו והאל ית' יאיר עינינו במאור תורתו נאם המביט: שאלה ט יורנו מורנו אם יש התרה לנזירו' שמשון אשר קבלו בזה האופן וז"ל והדיר' הנה דמשק ולא במקום אחר בשום אופן בעול' זמן ט"ו שנה מהיום והלאה וכל הזמן הנז' אין לו כח ורשו' לדור חוץ מדמשק בשום סבה ובשום אופן בעולם אם לא יהיו ברשות ורצון אבי הכלה ואמנם בלי רשותו ורצונו אין לו להחתן הנז' כח ורשות לדור חוץ מדמשק בשום אופן ועילה בעולם ואם ח"ו ידור חוץ מדמשק בתוך זמן הנז' בלי רשות אבי הכלה הנז' קבל עליו החתן דנא להיות נזיר שמשון בן מנוח בעל דלילה שעקר דלתות עזה בכל תנאיו ומשפטיו כראוי וכן אמ' החתן אם אדור חוץ מדמש' תוך הט"ו שנה הנז' בלי רשות חמי אני מקבל עלי נזירות שמשון בן מנוח בעל דלילה שעקר דלתות עזה ושנקרו פלשתים את עיניו ואפי' אם עשיתי מודעא או נדר שכל נדר שאדור יהא בטל עתה אני מבטל המודעא ואני מקבל ומקיים הנזירות בכל תנאיו וחומרותיו ע"פ היותר חכם שיהיה ויורה לי משפטי הנזירות עלי לקיימו מבלי שאוכל לומר נזירות בטעות היתה כי לא ידעתי משפטי נזירות שמשון מפני שאני מקבל בכל חומרותיו ובכל אשר יורו לי בו המורים על פי התורה: תשובה נזירות שמשון זה בכל תנאיו בהזכר' בן מנוח בעל דלילה וכו' אין לה שום התרה אליבא דכולי עלמא ואין להרהר אחריה כי קבלה זו צריך לקיימה ומקבלה עכ"פ ואם יעבור יתחייב בנזירות ההוא באין מתיר כדאי' במתני' פ"ק דנזיר וכן הסכמת הפוסקי' כולם וזה אינו צריך לפנים נאם הצעיר הדובר עד הלום למראה עיניו ישפוט ולמשמע אזניו יוכיח יוסף בן לא"א אברהם בן צאיח נב"ח אח"כ בא עדות מדמשק זה נוסחו במותב תלתא כחדא הוינא כי אתו קדמנא הגביר ונעלה כר' כלב פינטו יצו והנבון ונעלה כ"ר גדליה צמח יצ"ו והמעולה כ"ר עמרם גרשון יצ"ו והעידו בתורת עדות נאמנה איך היו נמצאי' בשעה שקדש הר' יוסף מחסין יצ"ו את רבקה בת הנבון הר' משה ן' מאור יצ"ו ובשעה שקראו שטר הכתובה בעת השבע ברכות והם חתמו בשטר הכתובה וראו איך החתן ר' יוסף הנז' נטל קנין סודר מיד סופר הקהלות יצ"ו ונשבע בידו לגמור ולקיים כל הכתוב בשטר הכתובה הנז' והוא הודה לקיים הכל האמנם נדר נזירות שמשון לא שמעו מפי החתן כלל והוא החתן לא הוציא מפיו נדר נזירו' שמשון כלל ולא בטא בשפתיו שום נזירות כלל וכן סופר הקהלות החכם הר' משה ברור יצ"ו העיד בתור' עדות הנז' נטל מיד החתן הנז' הקנין והשבוע' אבל לא הוציא החתן הנז' נדר ונזירות שמשון מפיו כלל וכן החתן הנזכר אמר שמעולם לא בטא בשפתיו שום נדר נזירות שמשון כלל מפיו רק שחתם בכתובה בחתימת ידו כמנהג החתנים ועדי הכתובה הנז' אמרו שסמכו על הודאת החתן הנז' בחתימת ידו ועל כן חתמו גם הם ולהיות כל זה אמת ששמענו מפי העדים הנז' ומפי סופר הקהלות הנז' חתמנו שמותינו פה יום ב' ג' ניסן הש"כה פה דמשק והכל שריר וקים: משה ברוך יעקב שאלבאדיאל אברהם ן' חיים עוד טופס אחר לדרשת היקר כ"ר יוסף מחסאן אשר בקש ממנו לשים על ספר קשט אמרי אמת ענין הנזירו' שמשון הכתוב עליו בשטר השידוכין כששד' את רבקה אשתו ואנחנו עדים החתומי' מטה אחר החומר' אשר גזר הב"ד להציל נפשנו כתבנו תוכן הדברי' כהוייתן להיות נקיי' מה' ומישר' והענין איך בי"ו לחדש אדר שנת השכ"ג ליציר' בא ר' יוסף הנז' ונקר' לפניו טופס השידוכין עם כל תנאיו וחומרותיו וחמר הנזירו' ושמע כר' יוסף הכל ואמר קבלתי כל הכתוב עלי ונטל קנין ושבועה חמורה כהוגן לקיים כל הכתוב ועל זה נסמכנו וחתמנו שמותינו בטופס השידוכי' הנז' האמנם לבטא בשפתיו ל' הנדר כמו שהיה כתוב בשט' השידוכין לא בטא אותו ולא הוציאו בפיו בפנינו וכו' מה שידענו בענין זה מכח החומרו' הנז' ומעשה שהיה כך היה ומה שידענו בת"ע אמת כתבנו וחתמנו שמותינו פה בחדש ניסן שנת השכ"ז ליציר' פה דמשק וכו' משה ברור יהוד' צהלון טופס השידוכין אש' בפנקס הסופר בס"ט ובשעת ברכה וכו' בי"ו אדר שני השכ"ג שדך הבחור הר' יוסף בן הר' אברהם מחסאן את הנערה רבקה בת הר' משה ן' מאור יצ"ו על אלו התנאים וכו' והדירה הנה דמשק זמן ט"ו שנה בע"ה ולא יוכל לדור חוץ ממנה בשום אופן כל הזמן הנז' אם לא יהיה ברשות אביה ואם ידור קבל עליו להיות נזיר שמשון בכל תנאיו ובכל חומרותיו ועוד קבל עליו כל התנאי' וכו' וכל התנאי' הנז' הללו קיימו וקבלו עליהם המשדך והמשודכת ואביה כתנאי בני גד כו' ובכל חזוקי סופר ב"ד ובכל חוזק ותוקף אשר יסדר ויתקן כל רב ודיין לקיום הנזירות וחיזוק התנאים כולם וחומר שטר זה כחומר כל שטרי קניינין ונזירות שמשון ותנאים דנהיגי וכו' והכל בקנין ושבוע' שנשבעו שלשת' כו' משה ברור: מנשה פיג"ו: יהודה צהלין טופס נגד אלו אנו עדים חותמי מטה היינו מצויים בעת שקדש ה"ר יוסף מאחסאן ליעלת חן בתולתא רבקה בת המעולה וכו' ובעת קריאת הכתובה וכשהגיע הקורא לונשבע חתנא דנא וכו' בא החכם ה"ר משה ברור אצל החתן ה"ר יוסף הנז' לקרות לו כל התנאים הכתובים בכתובה הנז' כדי להשביעו עליהם כדת משה וישראל ואז אמר לו ה"ר משה הנז' אבי המקודשת הנז' תקרא לו, ג"כ הנזירות שקבל בשעת השידוכין על אודות הדירה שגם הוא כתוב שנית פה בכתובה ובפנינו עדים ח"מ עשה כן החכם הנז' ובכלל דבריו הזכיר ענין הנזירות וכן אמר החכם הנז' משה לחתן ה"ר יוסף הנז' ובענין הדירה כבר ידעת הנזירות שקבלת בשעת השידוכין גם עתה מלבד השבועה אתה חוזר ומקבל עליך נזירות כמו שקבלתו אז וכמו שהוא כתוב בשטר השידוכין ועל הכל הודה החתן ה"ר יוסף הנזכר ואמר הין ולראיה וזכות חתמנו שמותינו פה ג' לניסן השכ"ו מנשה פיגו. שלמה יעבץ עוד טופס עדות הן אמת ימצא חתימת ידי בפנקס הסופר על אודות השידוכין של ה"ר יוסף מוחסאן עם אילת אהבים ויעלת חן רבקה בת הנעלה ה"ר משה ן' מאור שנכתבו לפום ריהטא דרך קצרה בהשעתא שנגמרו השידוכין הנז' לקיים הדבר ולמזכרת התנאים שהתנו ביניהם כדי לכותבו אח"כ באריכות כדרך הסופרים ואח"כ בא ה"ר משה הנז' וביד' נסחא סדורה ע"פ החכם כה"ר יוסף ציאח נר"ו ועל פי אותה הנוסחא קבל המקבל ה"ר יוסף מוחסא הנזירות כמו שסדרו החכם השלם הנז' נר"ו אות באות תיבה בתיבה כתבתי הצעיר החתום מטה ובפני החכם ה"ר משה ברור ואז נכתב בארוכה כל מה שעבר בפנינו וחתמנו ומשם הועתק ונכתב בכתובה כמו שהיה שם כתוב ואני על משמרתי אעמוד' משמרת הקודש באהבת האמת במה שהי' וסהדי במרומי' והמעבי' האמת ומשליכה ארצה יגלו שמים עונו ושלם על הפטורי' מעיד אני על כל הכתוב בתור' עדות נאמנ' נבהל להווה מר ונאנח מנש' פיג"ו: עוד העיד החכם כמה"ר יוסף נר"ו שראה הוא השטר חתום מה"ר משה ברור וממנשה פי"גו בקבלת הנזירות בכל תנאיו כמו שסדרו הוא כן כתבוהו בשטר וחתמוהו: