מבי"ט חלק ב מז

ור' אסי הרי שאפי' לדעת הרשב"א ז"ל דלא בעינן כבי דינא דבי ר' אמי וכו' אלימי וחשיבי קצת מיהא בעינן וכן בפרק השולח כתב ולענין כתיב' פרוזבול כתבינן בכל בי דינא אע"ג דלא אלימי כבי דינא דסורא ונהרדעא ומה שכתוב בחשן משפט סי' ס"ז דבכל ב"ד וב"ד יכולים לכותבו היינו כהאי גוונא דכתב הרשב"א ז"ל דאזיל לשיטתי' דהרמב"ן ז"ל ובספר בעל התרומו' כתב ומסתבר דכל שלשה בקיאין בדין ובענין פרוזבול ויודעים מצות שמיטה והמחום רבים עליהם באותה העיר שהם דרים בה הרי הם באותה העיר ובאותו זמן כב"ד דרב אסי וראוים להפקיע ממון בני עירם בתקנתם הנראה להם כמו הם בדורם עכ"ל והיינו כשיטת הרמב"ן ז"ל דכתב וז"ל דאפילו לדידיה לאו דוקא בבי דינא דר' אמי וכו' אלא הוא הדין בכל דור ודור המופלג שבכל דור ודור ומופלג שבכל מדינה ומדינה יכול לכתוב פרוזבול אלא שבעל התרומות נתן מקום יותר לכל ב"ד בעירו בתנאים שהזכיר דלהוו ראוי' להפקיע ממון כבי דינא דר' אמי אבל לדע' הרמב"ן והרשב' וח"מ דלא בעינן מומחין ומופלגים כי הני מומחים קצת בעינן כדאמרן וכן נראה לי דאפילו לדעתם היינו כשאין גדולים מהם בעירם אבל יש גדולים מהם בעירם שהם ב"ד קבוע ומומחה באות' העיר כ"ש אם הם מופלגי' בדור' אין ב"ד אחר שבעיר יכולים לכתוב פרוזבול וקרוב אני לומר שאם כתבו שאין החוב מופקע ושביעי' משמטתו בכל מקום שאין בו ב"ד לפחות שנים שיודעים ובקיאים בדינים ובדיני פרוזבול ושביעית אין כותבין פרוזבול ויש להם תקנה לשלוח למקום ב"ד חשוב על ידי עדים וכדאמרינן בירושלמי דשביעית כר' חזקיה בשם ר' ירמיה אפילו נתונים ברומי פי' הדייני' יכול לומר מוסרני לפלוני לכם הדיינים פלוני ופלוני שבמקום פלוני אפילו רחוקים ממנו הרבה אעפ"י שאינם בפניו וכמו שהביא במרדכי פרק השולח ומשמע אפילו לא ידעו הב"ד וכן נראה ממה שהביא בעל תרומות בשם הרב ברצלוני ז"ל שהביאו בב"י סימן ס"ז בח"מ ומאי דמשמע במרדכי דבקבלת עליו ג' רועי בקר במקום ב"ד כר' אמי ור' אסי סגי היינו דמקבל עליו לוה דומיא דשני בעלי דינים דמקבלים עליהם ג' רועי בקר דבחד מינייהו לא סגי וכדכתב התם והלה מכחישו דהיינו לווה שהוא מכחיש ואומר שלא קבל' עליו ושמעינן נמי מהכ' דפרוזבול שנעשה שלא כהלכתו שלא נעשה בב"ד הגדול כדעת הרמב"ם ז"ל או שנעשה בב"ד שיש באותו מקום ב"ד גדול כדאמרינן לעיל דאפילו למאן דלא בעי ב"ד גדול היינו כשאין בעירו גדול דלא מהני כלל והוי כאלו לא עשה פרוזבול ושביעית משמטת חובותיו הכא כתבו דהלוה מכחיש שלא קבל עליו שלשה רועי בקר במקום ב"ד גדול ובהכחשה זו אינו רוצה לפרוע לבעל חובו שיש פרוזבול בידו מן השלשה רועי בקר כיון שלא קבלם עליו והכי נמי כשלא קבל הלוה עליו ב"ד זה במקום שיש ב"ד גדול לא מהני ליה ופשיטא דשביעית משמטתו לדעת הרמב"ם ז"ל דבעי ב"ד גדול ואפילו לדעת האחרים כשיש בעיר ב"ד גדול מהם כדאמרינן לעיל ובכל גלילות אלו נוהגים כהרמב"ם ז"ל ולדידיה פשיטא דלא מהני כלל פרוזבול שלא נכתב בב"ד גדול כדאמר וכמה פוסקים סוברים כהרמב"ם ז"ל סמ"ג והתוספות ור"ת והר"ן ז"ל והרב ברצלוני ובעל התרומות ובסמ"ק כת' ואין כותבין אלא בב"ד הגדול שבאותו הדור ובמרדכי הביא תשובת ה"ר יחיאל דכתב דק"ל דלא כתבינ' פרוזבל אלא בב"ד הגדול שבדור והבי' שם מרדכי דרב אלפסי ז"ל דלא כתבי' פרוזבול אלא בי ר' אמי וכו' וכן דרך האלפסי לקצרו ולחסר מה שאין הלכה וכן כתב בעל כפתור ופרח בשם בעל העיטור ובשנת השמטה שעברה שנת הש"ך ליצירה בטלנו כמה פרוזבולין שלא נעשו בב"ד החשוב שבעיר יכתבו אחרים תחתיהם בב"ד החשוב: שאלה פ"ב ראובן היה יושב במלאכתו שקט ובטוח וקמו עליו גוים והעלילו ותקפו וגברו עליו לפני השופטים בערכאותיה' והמיר ואח"כ נתחרט ושב בתשובה שלימה בלב שלם ובנפש חפצה בבכי ובצום ותחנונים לפני הש"י ויש לו אשה ושתי בנות קטנות ורצונו ללכת מאותה המדינה אל מקום אשר לא יכירוהו במקום שבעלי תשובה עומדין לקנות עולמו ולהציל נפשו מני שחת וגם מתיירא מאד על בנותיו הקטנות כ' בהיותו במדינת תוגרמ' יתבעו ממנו וימסרום לגוים ויכריחום להמיר הדת כי כן משפטיהם ועתה אשתו מעכבת אותו מללכת עד אשר יתן לה גט: יורנו רבינו אי זה דרך ישכון אור לאיש אשר אלה לו ששב לאל ית' בתשובה שלימה וגם ירא מאד, על בנותיו גם דבקה וחשקה נפשו באשת נעוריו ואם כופין אותו לתת לה גט או לאו ואם עבר והלך במקום שבעלי תשובה עומדין אם כופין אותו במקום שהלך שיתן גט או לאו: תשובה אע"פ שחטא ישראל הוא וכיון שהוא מוכרח ללכת דרך רחוקה ודרך ים חייב להניח גט זמן לאשתו לשתים או שלש שנים כי גם שהוא אינו יכול לחזור למקומו מפני מה שקרה לו עד שנים רבות לא יתן גט לחלוטין כי אפשר שהיא תרצה ללכת אחריו כשתשמע שהוא מיושב במקום יהודים ויש לו שם פרנסה ואין ראוי לעגנה יותר מזמן הנז' נאם הצעיר משה: שאלה פג טופס במותב תלתא כחדא הוינא ביה דינא דחתימין לתתא כד אתו קדמנא אברהם שובראדו ויצחק אל עלוף והעידו בפנינו בתורת עדות איך אברהם אלבו שנפטר לבית עולמו הניח אח אחד ושמו רודריגו וזה האח ששמו רודריגו הוא אחיו מאמו של אברהם אלבו ושמעולם לא ידעו ולא הכירו לו לאברהם אלבו אח אחר אלא רודריגו שהוא מאמו והיה זה ביום חמישי ד' לתשרי שנת השכ"ו ליצירה פה דמשק והכל קים עד כאן הטופס ואח"כ חזרו לב"ד ואמרו בפי' שלא היה רודריגו אחיו מאביו אלא מאמו והדיינים החתומים משה ברוך ויעקב סרפדיאל ואהרן ן' תיכה טופס אחד בפנינו ב"ד חותמי מטה באו היקרים ונכבדים ה"ר יעקב קטלאנן וכ"ר יעקב קאלדרון יצ"ו וה"ר יעקב קטלן הנז' העיד בתורת עדות איך בהיותו בדמשק עם אנשים אחרים בתוך בית הכנסת והיו מדברים בענין מר' גאמילא אלמנת כ"ר אברהם אלבו נ"ע אם היא זקוקה ליבם אם לאו ואמר ששמע שם מהאנשים ההם שהיו עמו ששמעו מפי אם אברהם הנז' נ"ע שהיו לה שני בנים משני אנשים וכ"ר יעקב קאלדרון הנז' העיד בתורת עדות איך בהיותו במלכות פורטוגאל בעיר לאגיש ראה את אם ר' אברהם אלבו הנז' נ"ע שהיתה אלמנה קודם שנשאת לאב כ"ר אברהם הנז' ושהיה לה בן אחד ושמו רודריגו ולראיה ממה שהעידו בפנינו כתבנו עדותו וחתמנו שמותינו פה אברהם ן' אשר בנימן ן' ראש זהו הטופס שהועד בב"ד מלה במלה יורנו רבינו מור' צדק אם מותרת לינשא לזר בעדויות אלו אם לאו: תשובה עקר העדות היה חסר מספר העדות והיא השלילה שאינו זה רודריגו אחיו מאביו אלא מאמו אלא שחזרו העדים לומר בפי' שאינו אלא מאמו ולא מאביו ולכן האשה הזאת מותרת להנשא בעדות זה למי שתרצה כי אין האח מן האם זוקק ליבום את אשת אחיו כמבואר בגמ' אלא שנודע לו כי היה מוחזק איש זה בהיותו נשוי עם אשה זו שהיה לו אח ומן הסתם היה אחיו מאביו ועל חזקה זו נשארה זאת האשה עגונה כשתי שנים ובאלו הימים שעברו נתקדשה היא על כי יצא קול שמת אחי בעלה ואח"כ נתבטל הקול והוציאוה מתחת ארוסה וגם העדויות הנז' אינם מכחישים שלא היה לו אח אחר זולת רודריגו אלא שלא הכירו ולא ידעו לו אח אחר וגם עדות קאלדירון אינו אלא שראה את אם רודריגו קודם שנשאת לאביו של זה ואפשר כמו שהוליד את זה הוליד את אחיו אשר היה מוחזק שהי' לו אח זולת רודריגו כי רוב נשים יולדות ונתעגנה ב' שנים על חזקה זו. ועדות קטלן מפי אמו שהיו לה ב' בני' מב' אנשים הוא עדות יותר מבואר שאם היה לה אחר מאביו של זה היתה אומרת שהי לה ג' בנים מב' אנשי' ועכ"ז הייתי חוכך ומספק בהתר אשה זו אלא מפני שהקלו חכמים מפני תקנת העגונו' נ"ל לסמוך על עדויות אלו ממה שכתבו גאונים ראשונים על מי שהי' לו אח מומר ונשא אשה שאין מומר זה זוקק דנישואין מפילין ומהם אומרים שאפילו המיר אח"כ דמית' מפלת וכ"ש בנ"ד שאפילו היה לו אח מאביו זולת רודריגו שהיה מאמו הורתו ולידתו היתה שלא בקדושה ולא היה זוקק כלל לדעת כל הני רבנן קשישי שהביא בא"ז וכמו שכתוב בס' תרומות הדשן בסימן רכ"ג וגם מהר"מ ז"ל הביא ראיה לדבריהם כמו שכתוב בהגהות מימוני' ובס' ת"ה: ואעפ"י שלא סמכנו בדורות אלו לעשות מעשה כהני רבנן אפילו הכי אם היתה נשואה כבר נ"ל שלא הי' ראוי להוציא כי כדאי הם רבנן אלו קשישי לסמו' עליהם בשעת הדחק והוא דוחק גירושין אחר הנשואין ולא טוב עשה הב"ד שנטפלו לזה כי לדעת הני רבנן הוי גט מעושה ועתה שנתגרש' קשה להתירה על הוראה זו כי רבים חולקים עליהם אלא שנ"ל כי גם שיש אי זה גמגום באלו העדויות כמו שכתבתי אפילו נאמר שהו' ספק אם יש לו אח מומר מאביו או לא בספק זה נוכל לסמוך על הני רבנן קשישי ויאמרו שאפילו היה אח מן האב כגון שהיה מומר מקודם שנשא' והיה בנה גדול בשעת נישואין זה ולא חזר כי אינו זוקק את אשת אחיו לא ליבום ולא לחליצה ותנשא למי שגרשה לכתחלה או לעלמא ומהרי"ק סימן קע"ו כתב דאע"ג דאין לסמוך על הפוסקים שרבו להתיר זיקת יבם אפ"ה נעשה אותם סמך כשיש מחלוקת בין הפוסקים בדבר אחר כמו בעד א' שמעיד על מיתת היבם דוקא ותשכח ומורינו הרב. כמה"ר יעקב בירב ז"ל הורה על אשה שנשאת והיה לה יבם משומד שאין מוציאין אותם מבעלה עוד הביא בתשוב' בשם הרב ה"ר יהודה כלן ז"ל שכתב שאלו שהורת' ולידתם שלא בקדושה כל העולם מודים שאינם בני חליצה ויבום והבי' לזה ראיות רבות ועשה מעשה וכן כתב מורנו הריב"ר ז"ל בתשובה זו כי אלו שנטמטו בין הגוים והורת' ולידתם שלא בקדושה שאינם בני חליצה ויבום וכתב שבהוראת חכמי ספרד באותם הימים נישאו לשוק כמה יבמות מאלו ואפילו שנטמעו ביניהם אם היו זהירים שלא לישא בנותיהם כמו אלו האנוסים שהם זהירים בכך מי שנשא אותן הוא שנוי ומתועב ביניהם ומתרחקים ממנו אינם צריכים טבילה כשבאים להתגייר וגם אותם שהם מוחזקים אבותיהם או אבות אבותיהם בכהונה או בלויה הם בחזקת כוהנים או לויים כמו שהישראלים הם בחזקת ישראלי' וכמו שכתב הרב ר' צמח ז"ל בשם אביו ואבי אביו ה"ר דוראן ז"ל נאם צעיר מבי"ט: שאלה פב ראובן שתבע משמעון חזקת החנות אשר הוא יושב בה באמרו כי זה כמה שנים משכנה בידו על סך מעות שקבל ממנו והתנה עמו לנכות מדמי המשכנתא בכל שנה ושנה סך מה באופן שלסוף שניא אילין תפוק בלא כסף ועתה רוצה לפדות חנות ממנו ואומר שיעמוד עמו לדין וחשבון נכית' השנים שעברו כדי לברר מה שהוא חייב לעת כזא' וכל מה שיתברר שהוא חייב לו אחר נכיתת השנים שעברו הנה מוכן ומזומן לפרעו משלם שיתן לו חנותו לשבת בה ואל ימנע טוב מבעליו ויען שמעון ויאמר שאמת