מבי"ט חלק ב לט

אלא הזכות שהוא לבעליו וכמו שכתב הרב ן' מיגש ז"ל וכמו שהבית שהוא לפנים מבית אחר כשמכר או נתן הבית החיצון אין לו דרך לבעלים ליכנס בפנימי וצריך ליקח לו דרך אחר ולסתו' הפתח כרבי עקיבא או לקנו' לו דרך מן הלוקח שלקחה ממנו או ממקבל מתנה כן בנדון דידן כשנתן לאשתו הבית שהוא דר בתוכו ובית התבשיל והבור שהם בחצר ופתח הבית פתוח לו היה צריך ליקח דרך ליכנס לבית הפנימי כי כל החצר בכלל המתנה דנותן בעין יפה הוא נותן טפי ממוכר והוי כבית עצמו שהרי בכל החצר היה דר ומשתמש בתנו' ובבית הכבוד ואף על פי שראובן בחייו היה משתמש בבית שנתן לקרובתו דרך פתח זה של חצר זה עדיין לא היתה של אשתו עד שימות וכשמת זכתה אשתו בבית ואין למקבל המתנה שהיא קרובתו דרך על החצר כי גם שהיו שתיהן במתנה בבת א' אין להם דרך זה על זה כמו שכתב הרמב"ם ז"ל שר"ל הפנימי אין לו דרך על החיצון וכ"ש הכא שהיה הבית מתנה לאשתו כתוב בכתובתה קודם שתזכה בו תוספת על כתובתה וכל זה הוא אפילו לא היה לבית זה האמצעי פתח אחר ליכנס בו שהיה צריך ליקח דרך מן האשה וכ"ש שיש לבית זה האמצעי פתח מיוחד לו דרך העליה האחר' מן המוצוף ומעבר הסולם לחצר החיצון דפשיטא שאין לו שום דרך מחצר זה דלא נתכוון הנותן שישתמש המקב' אלא דרך פתח האחר שהוא מיוחד לו וצריך לסתם פתח זה ואינה צריכה ליקח ולקנות דרך כי כבר יש לה כמו שכתבתי ומצאתי כן להריב"ש ז"ל בתשובת ובדין יש לה מעבר דרך פתח העליה האחרת כי זאת העליה האחרת לא נתנה אלא שנשארה ליורש וכ"כ מ"מ שם פ' כ"ה על שני בתים זה לפנים מזה שמכרם או נתנם לשני' שכתב הרב ן' מיג"ש ז"ל דוקא כשהוא מקנה שניהם כא' הא אם מכר הפנימי וכו' תיכף שקנה הפנימי זכה בדרך דהא קי"ל כר' עקיבא דקונה בור ודות יש לו דרך ושוב אין זכותו מסתלק ואעפ"י שכתוב במתנה בית זה של קרובתי בית אמצעי בין שתי העליות והם בית של אשתו שהיא עליה ועליה אחרת שבצד צפון של בית קרובתו ובין עליה של אשתו לבית האמצעי של קרובתו הוא החצר והיה לו לכתוב בין החצר והעליה שבצד האחד אפ"ה החצר הוא חשוב בכלל הבית והרי הוא כמו שהזכיר החצר ג"כ: ועוד דאמרינן המוכר את הבית לא מכר את החדר שלפנים ממנו אעפ"י שמכר לו מצרים החיצוניים כמו שכתב הרב ז"ל ואמרינן בגמרא מצרים הרחיב לו שאעפ"י שהחדר הוא בכלל המצר שמצר מבחוץ לא מכר אלא הבית דמצרים הרחיב לו ה"נ אעפ"י שהחצר באמצע הבית שנתן לאשתו והבית שנתן לקרובתו לא הזכיר אלא הבית דמצרים הרחיב לו אבל אין לבית של קרובתו שום זכות בחצר ולא במה שבתוכו כמו שכתבתי ואעפ"י שהיה שום טענה על התנור ובית הכבוד שלא הוזכרו במתנה היינו לנותן לא לקרובתו שניתנה לה עליה זו שבין השתי' שאין לה שום זכות כמו שכתבתי ומטעם מה שכתבתי למעלה דקי"ל כר' עקיבא דקונה בור ודות יש לו דרך אנחנו לומדים ג"כ לבית של מטה מן העליה שניתנה ג"כ לאשתו שאעפ"י שאין לה מעב' אלא דרך בית אחר של נותן יש לו דרך ומעבר דרך הבית האחר כמו שהיה מקודם והנ"ל כתבתי וחתמתי נאם המבי"ט: חצר זו ארכה ממזרח למערב כמו שבעה אמות ומדרום לצפון כארבע אמות וחצר ופתח חצר זו דרך גגים לצד מערבית דרומית ומן הגגים יורדי' לחצר אחרת הפתוחה לר"ה ופתוחים לחצר הנז' ב' עליות ובית תבשיל א' עליה א' בצד דרום פתוחה לחצר הנז' רחוקה מפתח החצר כמו ה' אמות ויותר והעליה ב' בצד צפון החצר פתוחה לחצר רחוקה מכותל מערבית כמו ו' אמות ובית התבשיל בצד מזרח רחוקה מכותל מערבית של חצר כל האורך שלה שהוא כמו ז' אמות ופתוחה לחצר ופי הבור באמצע הד' אמות של רוחב החצר וחלל הבור יותר מד' אמות רוחב תחת החצר על ה' אמות ויותר באורך החצר ויש תחת עליית אלו בתים ותחת החצר חלל הבור ויש בחצר זו בצד מערבית צפונית תנור א' ובית הכבוד וכן הנותן לאשתו במתנת בריא ואח"כ קיימה במתנה ש"מ העליה הדרומית וכתב כן הוסיף לה הבית אשר הוא דר בה הידוע וגם הבי' שתחתיו וגם בית התבשיל והסיסטירנא שבאותו החצר ע"כ ואח"כ נתן במתנת ש"מ לקרובתו העליה הצפונית פתוחה לחצר בצד צפון ויש לה פתח אחר דרך בית אחרת של הנותן שיוצאים מן הפתח לבית האחר' ומשם למוציף א' אשר בו סולם שיורדים ממנה. לחצר תחתון הפתוח לר"ה עתה טוענת האלמנה שתסתום קרובתו הפתח הפתוח לחצר של' כי אין לה דרך עליה כי הנותן בעין יפה נותן וגם שיש לה פתח אח' לצאת ולבא ממנה כמו שהיה מקודם והוא קרוב להשתמש דרך שם לחצר התחתון ור"ה ועוד שיש לה בית תבשיל ג"כ פתוח לחצר הנזכר ויש לה ד' אמות לכל א' משתי הפתחי' פתח העליה ופתח בית התבשי' ושימוש בחצר כמילוי מים מן הבור ושכל החצר היא על חלל הבור שניתן לה וקרובתו טוענ' שיש לה מעבר דרך החצר כי פתח עליתה פתוח לחצר ושדרך אותו הפתח היה משתמש הנותן כי לא נזכר במתנ' של אשתו אלא בית התבשיל והסיסטירנה: שאלה סו ילמדנו רבינו נר ישראל שטר צוואה שנמצא כתוב בה שצוה ראובן מחמת מיתה ואמר שהבית הפנימי' הידוע' לו בחצרו שדר בה היום שמעון שהוא נותן אותה במתנה גמורה לדודתו שרה אשת החכם לוי ושתזכ' בבי' הנזכר היא וכל זרעה ואם ח"ו תפטר ולא תשאר ממנה זרע שיהיה המתנה הנז' אחריה מעכשיו ליתומים בני דודו יהודה ונ"ע וצוה עוד ראובן הנז' מחמת מיתה שכל הבתים הידועים לו פה לפה תוב"ב עם כל תשמישיה' וכל זכיותיה' והחצר חוץ מהבי' הנז' שנותן במתנה לדודתו שרה כאמו' יהיו במתנה גמורה לנער היתום זבולון בן יהודה דודו הנז' ואם יפט' הנער זבולון מבלי זרע יהיו אחריו מעכשיו לאחיו היתום יששכר בן יהודה דודו הנז' ואם יפטר גם הנער יששכר מבלי זרע יהיו אחריו מעכשיו לאחיו היתו' יוסף בן יהודה דודו הנז': וצוה עוד מחמת מיתה שיזכה דודו בנימן אחיו של יהודה דודו הנז' בכל הבתים הנז' לדירה כל ימי חייו מבלי שיפר' שכירות כלל ושהקנה לו מעכשיו גוף הבתים הנז' לדירתם חוץ מהבית הנז' שצוה לתת לדודתו שרה הנז' ע"כ ובחלל החצר יש סיסטירנ' ותכו' ובית הכבוד ועתה קמו שרה ובעלה לוי החכ' הנז' וערערו על בנימן הנז' שהוא אפוטרופוס היתומים הנז' בני אחיו יהודה הנז' ואומר כי יש להם חלק זכות תשמיש בחצר הנז' בתנור ובבית הכבוד שבחצר ובבית שער של הבית הנזכר שהוא בית אחר' שהיא לפני הבית הפנימי הנז' והיא בכלל מתנת שאר הבתים ליתומים הנז' ודירתם לבנימן הנז' וגם אומרי' כי יש להם חלק זכות מהשישטירנה שהיא בחצר וממימיה מצד מתנתם הבית הפנימית הנז' לפי ערך כל הבתים שבחצר ובנימן משיב בעדו ובעד היתומים הנז' שאין להם שום שמוש בחצר ולא במה שבתוכו התנו' והבית הכבוד והשישטירנא ומימיה ולא בבית האחרות שלפני הבית הפנימי בלבד יורנו מורנו מורה צדק אם יש לה לשרה ולבעלה לוי החכם זכות תשמיש בכל אלו הדברים או לאו ושכרך כפול מהשמים: תשובה קיימא לן כל הנותן בעין יפה הוא נותן יותר מן המוכר וקיימא לן דאמדי' דעת הנותן וזה מוסכם הלכך כל הדברי' שהם הכרחיים לתשמיש הבית הם בכלל המתנה דאומדנא דמוכח הא שלא נתן לו הבית וילך וישתמש בחצר אחרת לפיכך יש לו דרך בחצר ליכנס לביתו **(הג"ה: היכא דמפרשי רבנן דינ' לא אמדי' מדעתין כי הכא דתנן המוכר את הבית לא מכר את החדר כו' דדברים שבתוך הבית איצטריך תנא למתני דלא קנה ולא מה שחוץ לבית דפשיטא דלא קנה ואפילו במתנה דנותן בעין יפה יותר ממוכר היינו מה שתוך הבי' לא במה שהיא בחצר חוץ לבית וכמו שכתב מ"מ פכ"ו בשם הרא"ם והרשב"א ז"ל אבל מה שאינו בתוך הבית או בתוך החצר כגון יציע וחדר שלפנים ממנו כי היכי דאינן בכלל המכירה אינן אז בכלל המתנ' ע"כ וא"כ אין לו בחצר אלא כניסה ויציאה כמי שמכר בור ודות בביתו שאין הלוקח צריך לקנות לו דרך כר' עקיבא וא"כ אפילו בנותן שהוא בעין יפה ממוכר אין לו שום תשמיש בחצר ולא בבית הכבוד שבחצר ואם הוא צורך גדול יקדים ויחשיך כי היכי דלא ידחק כדאמר התם בדוכתי' ולענין הסיסטירנא ואפי' שיורדים המים מגג הבי' שנתן אין לו חלק בהם כי אין לו זכות לבעל הגג במים של גגו כשהולכין לחצר אחרת אלא במה שאינו יכול בעל החצר לעכוב עליו שלא ילכו המים לחצר כיון שהחזיק גגו שילכו מימיו לחצר כמו כן החזיק בעל חצר במימי הגג כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ח מהלכות שכנים וכי היכי דהת' אין לו לבעל הבית שום זכות במימיו אפילו שהכניסם בעל החצר לבור שלו ה"נ הכא אין לו זכות בהם כלל: נאם משה:)** וכן יש לו תשמיש בחצ' לצורך הדברים שאין דרכם להשתמ' בתו' הבי' וכן יש לו להשתמ' בבי' הכבוד שאין לך דבר צורך הבית גדול מזה אבל בית שער ובית התבשיל והבור והדות והסיסטירנה אינם הכרחי' לתשמיש הבית הלכך לא זכה בהם ומ"מ אם המים היורדי' לבור ולדות או לסיסטירנה יורדים דרך גג הבית שניתן לו יש לו בה חלק שהרי זכה בגג המי' אם אין לו מעקה גבוה עשרה ואין בו ד' אמות: **(הג"ה: הא גופא קשיא אם אין בו תרתי זכה בגג הא אין בו אלא א' לא זכה אימא סיפא ואם יש בו תרתי לא קנה הא אין בו אלא אחד קנה נאם מש':)** ואם יש לגג מעקה גבוה עשרה ויש בו ד' אמות לא קנה הגג ולא המים היורדים עליו ואם רצה להביא מים מבחוץ להשלי' בתוך הסיסטירנ' בעל החצר מעכב עליו שהרי אין לו בה זכות וכן אם יש שם בור או דות דינא כדין הסיסטירנה והנראה לעניות דעתי כתבתי דוד ן' אבי זמרה: שאלה סז כתוב בב"י ח"מ סימן ל"ו כתב מורי הרב הגדול הריב"ר ז"ל עדים שלא באו להעיד אלא מצד הכרזה אפילו באו להעיד כשרים ופסולים תתקיים העדות בכשרים אפילו מי שזימן עדים בערבוביא ואמר שלא כיון אלא לעדות הכשרים ואף על פי שבאו גם כן פסולים להעיד אין בכך כלום ואף על פי שמלשון הטור נר' דדוקא כשהזמין הכשרים והוציא הפסולים אבל אם זימן בערבובי' לא א"א לומר כן דא"כ קשיא דידיה אדידיה שכתב אח"כ מי שצוה להחרי' כל מי שידע לו עדות שיבוא ויעיד והעידו כשרים ופסולים לא נתבטלו הכשרים וכו' וז"ל הר"י ואם הזמין התובע עדים כשרים וכו' עד שלא היתה כוונתו אלא בראויים להעיד וכן הם דברי רבי' ירוחם ז"ל וכ"כ בנמקי יוסף וכתב עוד כי לדעת הרי"ף ובעל העיטו' והרמב"ן והמרדכי והר"ן אם העד אינו מכי' בפיסול חברו עדות הכשר קיימת