מבי"ט חלק ב לב

על הדבר הג' אם ראה אותם זמן מה אחר שיצאו מן הים ולא על הרביעית אם צריך לתת סימנים בהכרתם אי סגי בטביעות עין דמאחר דאמרינן דבשנים ליכא בדדמי כיון שאמרו שניהם שטבע ומת אשתו מותרת וגם כי לא ראיתי מי שעשה מעשה על סברא זו דבשני עדים לא אמרינן בדדמי איפשר דלא איתרמי כי האי גוונא ולהכי סמכי' בהאי עובדא. על הני רברבי דהרי"ף זכרונו לברכה בלחודיה הוא דפליג ואולי אוסיף עוד לקח בנ"ד כי כעת אני גולה מעירי ואין ספרי ותשובתי בידי עד שישקיף וירא ה' מן השמים ויריב את ריבי ויושיבני על כני לעבודת ה' כל הימים אשר אני חי על האדמה נאם המבי"ט לארץ ישראל מדמשק השכ"ה: שאלה נ בשנת השי"ו תשרי טופס תנאי הכתובה תנאים גמורי' וכו' שלא ישא אשה אחרת עליה בחייה מהיום ועד עבור שש שנים אפי' אם לא יהיה לו זרע כלל עוד התנו שאם תמות הכלה הנז' וכו' ואם ח"ו ימות הוא בחיי' וכו' ואם ירצה החתן הנז' לישא אשה אחרת עליה בחייה בעוד היות לו זכר ונקבה מהבני' שיש לו עתה נתחייב לתת לה נדוניית' שהם ח' מאות פרחים זהב סולטת והתוספת שהם ד' מאות יפטרנה בגט כשר לאלתר ואם לא ישאר לו אלא זכר או נקבה בלבד וירצה להשיא אשה אחת עליה בחייה יחזיר לה נדוניית' וכו' עם מאתים וכ' פרחים מן התוספת ויפטרנה בגט כשר לאלתר ואם ח"ו לא ישאר לו שום זרע של קיימ' וירצה לישא אשה אחרת עליה בחייה יחזיר לה כל נדונייתה עם זוזי ק' שהם עיקר כתובה בלבד ולא יהיה מחוייב להחזיר לה מן התוספת אפי' שוה פרוטה ולתוקף וחוזק התנאים אלו קבל עליו החתן הנז' שאם ח"ו יעבור על שום תנאי מהתנאים הנז' שמעתה ומעכשיו יהיה מוחר' ומנודה לכל קהלות ישראל ויהיה מודר לכל ישראל ולא יצטרף עמהם למנין עשרה וכל ענין החזרת הנדונייא וההשבון ככל הנז' לעיל יובן על דרך זה וכו' עוד התנו וכו' ואם ח"ו יארע לו חולי של סכנה לפי ראות הרופאים וכו' יגרשנ' בגט כשר כדת וכהלכה באופן שלא תשאר זקוקה ליבם וקנינא מהחתן הנז' וכו' קנין שלם וכו' ונשבע שבועה חמורה בתקיעת כף וכו' לדעת המב"ה ולדעת הנשבעים באמת בלי שום תחבולה כלל לגמור ולקיים כל הכתוב לעיל ועתה אחר י' שנים ויותר אין לו ולד ממנה ומאותם שהיו לו לא נשאת אלא נקבה א' ורוצה הוא לישא אשה עליה לקיים תשלום מצות פריה ורביה יורנו רבי' דרך ישכון אור: תשובה התנאי הא' הוא תוך ו' לשלא יוכל כלל לישא אשה עליה בחייה אפי' לא יהיה לו זרע כלל וג' תנאים אחרים אחר ו' שנים ירצה לישא יתן כתובתה שהיא נדונייא ותוס' או כתובה וקצת תוספת או כתובה בלי תוספת ובכלל ג' תנאים כתוב אם ירצה לישא אשה אחרת עליה בחייה וכו' שנראה שיכול לישא קודם שיגרש אותה כי כן כתוב אם ירצה לישא אשה עליה בחייה יחזיר לה נדונייתה וכו' לא כתב שלא יוכל לישא עד שיפר' ויגרש או אם ירצה לישא אשה יחזיר לה נדונייתה שהיה משמע שיגרש קודם שישאנה אלא כתב אם ירצה לישא אש' אחרת עליה בחיי' כמו שכתוב למעלה בתנאי הראשון שלא ישא אשה אחרת עליה בחיי' תוך ו' שנים כן כתב כאן אם ירצה לישא אשה אחר' עליה בחייה שנראה שאם ירצה יוכל לישאנה עליה בחיי' קודם גירושין ואח"כ חייב ליתן לה נדונייתה ולפטור אותה בגט כשר ואם לא תשיג ידו לפרוע הכל יכתוב עליו ש"ח על השארית לכשתשיג ידו כי גם שאין אדם רשאי לגרש אשתו עד שיהא לו בכדי כתובתה לפרוע לה בנדון כזה כיון שהיא רוצה שיגרשנה אם אין לו כדי כתובתה ישאר חוב עליו עד שיהיה לו כמו שכתב הריב"ש ז"ל תשובה צ"ח בכיוצא בזה וכן הר"ש ב"ר צמח ז"ל תשובת צ"ב האריך בענין יותר חמור מזה אפילו שנתחייב שלא לישא עד שיגרש שאם אין לו כדי כתובתה שישאר חוב עליו עד שיהיה לו וכ"ש הכא שכתב אם ירצה לישא אשה אחרת עליה בחייה לחייב זה לישא אשה לקיים תשלום מצות פריה ורביה שכבר עברו ששה שנים שכתוב שהתנה עמה ועוד עד תשלום עשר: שאלה נא נשאלתי על דבר ראובן שהי' לו שפחה וילדה ממנו בן ומת הוא ויש לו אשה ואין לו זרע כי אם זה הבן אם תתייב' האשה או תחלוץ או תפטר מיבום וחליצה ע"י זה הבן וענין לידת זה הבן כתבו שהיה כך כי הוא הטביל שפחתו לשם חירות וכתב לה גט שחרור ולא נודע עדיין בבירור אם היתה מעוברת קוד' השחרור או שמא נתעבר' אחר השחרר' שלא הוכר עוברה בעת שהטבילה ולא עברו ימי וסתה ג' חדשים ואעפ"י שנולד הולד לזמן ט' חדשי' מיום ששהת' ולא ראתה ווסת שהוא כמו כשני חדשי' קודם הטבילה עדין יש לספק שמא הוא בן ז' ונתעברה אחר השחרור שהרי היתה עמו בבית וצריך לברר מה שכתוב שהטביל שפחתו לשם חירות וכתב לה גט שחרור כי קודם צריך שיכתוב לה גט שיחרור ואח"כ תטבול והרי היא כמו גיורת וזהו כשהטבילוה קודם לשם עבדות שאם לא הטבילוה קודם לשם עבדות אינה עדיין שפחה אעפ"י שקנאה וכמו שכתוב ביורה דעה סי' רס"ז ובכולם כל זמן שלא הטבילו לשם עבדות דינו כגוי לכל דבר ולאחר שיטבילנו לשם עבדו' הוא עבד וחייב במצות שהעבד חייב בהן ע"פ וא"כ שפח' זו אם לא הטבילוה קודם לשם עבדות אינה שפחה אפילו קנאה אלא גויה ובנה ממנו אינו בנו ויכולה אלמנת ראובן להתיבם אפילו לדעת הגאונים דדוקא שפחתו הוא דאמרינן דודאי או שמא שחררה דאין עושה בעילתו בעילת זנות אבל בגויה א"א אלא שתהיה בעילתו בעילת זנות וא"כ אפילו ששחרה אח"כ והטבילה אין השחרור כלום אפילו קנאה כיון שלא הטביל' קודם ועדיין יש לה שם גויה כי הטבילה לא היתה אלא על שום חירות שהיתה שפחה קודם ואע"ג דגיורת שטבלה לשם נדתה וגר שטבל לשם קריו עלת' להם טבילה להיות גרים היינו משום דהיו נוהגים קודם בדרכי ישראל שהגיורת קבלה כבר עול מצות והיתה שומרת ימי נדה והגר היה נימול ונזהר שלא להתפלל בהיותו בעל קרי אבל זאת שנבעלה קודם בלי טבילה כי לא הוזכר שטבלה אלא עתה לא יועיל לה טבילתה זו להיות גיורת ואפי' לדעת הגאונים תתייבם ואת"ל שכיון שהטביל' היתה לשם יהודת' בין שתהיה שפחה או גויה יועיל לה ותהיה גיורת משעה שטבלה א"כ יהיה ספק עתה אם נתעברה קודם ואינו בנו דהוא בן גויה או נתעברה אחר הטבילה וילדה לז' והוי בנו ואם שפחה זו הוא ידוע שטבלה קודם לשם עבדות ונבעלה אח"כ ותוך ג' חדשים כתב לה גט שחרור ונתיחדה עמו יש ספק אם הוא בן ט' לבעלה ראשונ' והוי עבד להרמב"ם או בן ז' לטבילה אחרונה והוי בנו אפילו לדעת הרמב"ם דאפי' בשפחתו הוי עבד ותתיבם וכיון דאיכא ספק אם הוי בת ז' לבעילה שניה שהיתה כבר משוחררת חולצת ולא מתיבמת משום ספקא: ואני אומר דאפילו שראוי לחוש לדעת הגאונים בענין שפחתו משום דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות בנדון זה נוכל לסמוך על דברי הרמב"ם ז"ל והרשב"א ז"ל שהסכים עמו בראיות ברורות כמו שכתב הרב המגיד ז"ל ותתייבם משום דאיכא כעין תרי ספקי ספק תתייבם כדברי הרמב"ם ז"ל אם נתעברה קודם או לא תתייבם כדברי הגאונים בין נתעברה קודם או אח"כ ואם תמצא לומר לא תתייבם כדברי הגאונים ספק אם טבלה קודם לשם עבדו' כדאמר לעיל או לא טבלה קודם אפי' לדברי הגאונים תתייבם שהוא בן גויה אפי' טבלה אח"כ לשם חירות כדאמר לעיל דלא עלתה לה טבילה דאפי' תימא דעלתה לה דלמא נתעבר' מבעילה ראשונה וילדה לט' כדרך רוב היולדות ותתייבם אפילו לדעת הגאוני' דלא היתה שפחה אלא נכרית וילדה כמוה וא"כ יש שני צדדין להקל שתתייבם האשה צד א' להקל סברא הרמב"ם ז"ל והגאונים אם לא טבלה קודם ולא יועיל לה טבילה אח"כ ואפילו את"ל שמא נתעברה קודם וצד ב' להקל לדעת הרמב"ם ז"ל אם טבלה קודם ונתעברה מבעילה ראשונה וילדה לט' ונאמר כך ספק מטבילה א' ומתייבמה להרמב"ם ספק משניה ופטורה מיבום וחליצה ואת"ל משניה שמא לא טבלה קודם ומתייבמת לכ"ע בין מבעילה ראשונה או שני' לכ"ע אם לא תועיל טבילה שניה ואפילו תועיל שמא מבעילה ראשונה ילדה לט' ולכ"ע מתייבמת: וגם אין לחוש לטעם שכתב החכם הר' אלעזר שאפי' לדעת הרמב"ם ז"ל בשפחתו חולצת שלא כדעת מ"מ שהרי כתבתי כמה ראיות לקיים דברי בעל המגיד ז"ל: ואם יתברר בירור גמור שטבלה קודם לשם עבדות ליכא אלא ספק ילדה לט' מתייבמת להרמב"ם ז"ל ספק ילדה לז' ופוטרת והוי ספקא דאורייתא ולחומרא וחולצת ולא מתייבמת אפילו לדעת הרמב"ם ז"ל נאם המבי"ט: כ"ה סיון השכד' וכפי מה שראיתי בטופס שאלה אחת בנדון זה שאחר שנתעברה הטבילה א"כ בשעת עיבור היתה נכרית ובנה הוי ולא בנו ואשתו מתייבמ' שנת השכ"ד: שאלה נב הגיעה לידי אגרת שלוחה אלי עם פסק החכם הרמב"ם על דבר איש א' שבא מארצות המער' לשאלוניקי והחזיק עצמו בשם שמואל בן יצחק והוחזק בשם זה לעולם גם בחתימותיו ובקריאתו לתורה ובא לקושטנטינא וארס אשה בת פלו' כאגי' וגרשה בשם זה ובא פה ואירס אשה אחרת וגרש בשם זה עצמו ואלו הנשים עמדו ונשאו אח"כ הלך לדמשק ונשא שם אשה בזה השם ועודנו מחזיק בשם זה אח"כ בא יהודי א' מארצו ואמר שאין שמו אלא כי אם שלם בן אברהם ואיש א' העיד כי אין שמו אלא שלם בן לוי אי הוי בכלל שנה שמו ותצא מזה ומזה וכו' וחכם א' מפורסם כתב דתצא מזה ומזה וכו' והחכם הנז' כתב דגט כזה כשר אפילו שהבן שנה שם אביו כיון שהוחזק אביו בשם זה ל' יום ודחה קצת ראיות שהביא החכם האו' תצא מזה ומזה וכו' והביא הוא קצת ראיות לדבריו ואני איני בא לא לקרב ולא לרחק ראיותיהם בשלימות כי היה צריך לראות יסוד ראיותיהם מהספרים שהביאום ואני כעת ריק מהם בהיותי בכפרים חוץ מהעיר מחמת המגפה ה יצילנו בכלל כל ישראל ובמיעוט אף חכמתי העומדת לי ונכנסתי בבית המרחץ אכתוב מה שיראה לי על מה שכתוב בפסק החכם המתיר כי מה שעולה מדבריו הוא כי מה ששנה הבן שם של אביו והוחזק בשם זה ל' יום ומעולם לא הוחזק בשם אחר אע"פ שיתברר אח"כ שהיה לו שם אחר הגט כשר ואיני מכיר באיזה אופן יחזיק הבן שם האב בשם אחר כי בשלמא כשהוא משנה שמו או' שמי כך וקורין אותו כך כל הקורין אותו והמדברים עמו וכן קורין אותו לס"ת וכן חותם שמו אבל כשמשנה שם אביו שאינו בחיים ואינו מצוי עמו איך יתחזק שינוי שם אביו מי קורא לו מי מדבר עמו וגם לס"ת אין מנהגינו לקרות לשום אדם לס"ת כי אם בשמו וכנויו וכן בחתימה חותם שמו בכינוייו לא כאשכנזי' שחותמים שם אביהם וקורין אותם לס"ת ג"כ בשם אביהם וא"כ אין כאן חזקת שינוי שם האב בכל המקומות כמו שכתב החכם יצ"ו ואין מקום למה שדחק ראית החכם האוסר מתשובת הרא"ש ז"ל מוני ששנה שם אביו שהמיר כיון שאין כאן חזקת שינוי שם אביו והגהת המורים ר"פ השולח שאם בא איש מארץ רחוקה לא נכתוב לו גט אלא א"כ הוחזק שמו בעיר ל' יום ואם החליף שמו והוחזק בשם השני אין לגרש אלא בשם