מבי"ט חלק ב לג

השני אין לו ראיה מזה אלא לשינוי שמו שהוחזק בשם שהחליף לעצמו בקריאה ובדיבור עם בני אדם כמו שכתבתי למעלה לא לשינוי שם אביו ששינה בנו שאין מי שקורא לו וכו' כמו שכתבתי כי מה שכתוב בהג"ה זו ובטופסי גיטי הגאונים כתוב וכל שום וחניכא דאית לי ולאבהתי לאפוקיה נפשיה מכל ספק שבעולם אין כאן אפוקי ספק אלא לשינוי שמו שהוחזק לו ושינוי שם אביו שאין שינוייו מספיק להחזיק לאביו בשם אחר כמו שכתבתי ומה שכתוב בהג"ה וכל שום דאית לי ולאבהתי לישנא סריכא נקט דמנהג לכתוב כן בגט אבל לא הביאו אלא לשינוי שמו ומה שמועיל וכל שום לאבהתיה הוא כשהיה ידוע שם אביו בחייו שהחליף שמו הוא עצמו דומיא דידיה כיהודה וגליל והחכם עצמו הרגיש בזה ואמר שמא תאמר וכו' ומה שדחה ענין זה ממה שאמר בגמרא שלחו ליה לר"ג בני אדם הבאים משם לכאן שמו יוסף וקוראים לו יוחנן דאפילו אחרי' קוראין לו שם אחר הוי שינוי היינו שאחרים קוראים לו שם אחר כשמדברים עמו או קוראים אותו אבל מה ששנה הבן שם אביו שאינו מצוי אין כאן שום חזקה וכן הראיה שהביא מפ' גט פשוט גבי כותבין גט לאיש אעפ"י שאין אשתו עמו וכו' ופריך וליחו' לב' יוסף בן שמעון בעיר א' ומשני וכו' ופריך וכו' וכתב הוא ואי איתא דאם שנה שם אביו אפילו שהוחזק ל' יום לא מהני וכל שום כי היכי דמשני שמא דידי' עדיפא מיניה הוה ליה למפרק וכו' וכבר כתבתי דגבי שינוי ששינה הבן שם אביו כי נ"ד ליכא שום חזקה אלא בל' יום ולא ביותר וא"כ אם נתברר שהיה לו שם אחר ובנו שינה שמו יהיה הגט פסול כמו שכתב הרא"ש ז"ל ומה שבא בשאלה שהחזיק עצמו בשלוניקי שהיה שמו שמואל בן יצחק והחזיק בזה השם לעולם גם בכל חתימותיו ובקריאתו לתורה באופן שכשבא לקושטנטינ' וכו' כבר כתבתי כי אין מנהג בשום מקום בתוגרמה בכל לשונות היהודים. שבאו מן הגרוש לקרות לתורה בשם אביהם וגם בחתימה רוב העולם חותמים שמם וכנוים להיות נודע וניכר מי הוא כי הכינויים מיחדים את האדם להכיר אותו מי הוא יותר משמות אביהם כי הכינויים רבים מן השמות כי רוב העולם נקראי' על שם אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה ועל שם קצת מן השבטים ומיעוטם בקצת שמות אחרים ועל זה לא ימצאו בין אלה יהודים כ' או ל' שמות כי יהיו נ' או יותר משם א' וגם כי יתחלפו רוב' בשם אבותם ימצאו בתוך הסך הזה עשרים בני אדם או יותר מכל שם א' הם ואביהם כמו יוסף בן שמעון יצחק בן אברהם ר' יעקב בן יצחק נ' וכיוצא בשמות אחרים והכינויים הם רבים מן השמות כי באות האלף תמצא יותר ממ' או נ' כמו אבארבנאל אדרוטיאל אלקשטל אבודרהם אלשיך אלמלח וכיוצא באלו ובכל אות ואות יש הרבה כינויים המכונים ליהודים שעמדו בגלות כמה מאות מן השנים ובהם מתיחדים וניכרים א' מחברו כי גם שבמשפחה א' שהו' מכינוי א' יש בה לפעמים שנים ששמותיהם וכינוייהם שוים אז מזכירים שם האבות עם הכינוי להבדיל ביניהם וכששמות הבנים והאבות והכינויים שוים מה שהוא רחוק אז ישלשו נחזור לנ"ד כי זה שמואל בן יצחק מסתמא היה לו כינוי והיו קורי' אותו בשמו וכינויו וגם בחתימתו אם היה חותם היה מזכיר כינוייו וא"כ מה שקר' שם אביו יצחק כשגר' פעם ראשונה ושניה וזהו השינוי עצמו שעשה לשם אביו ואין לו חזקה בזה אלא א"כ יתברר בראיה ברורה בפני ב"ד כי זה האיש חתם שמו ושם אביו שמואל בן יצחק כמה פעמים וקראו אותו לתורה או ברכו אותו בנדבתו בפומבי כמה פעמים בשם שמואל בן יצחק אעפ"י שהיו מזכירים הכינוי ג"כ ואם אח"כ נתברר שהיה לו ולאביו שם אחר נסמוך על טופס הגט וכל שום אחרן דאית לי ולאבהתי וכמו שיועיל וכל שום לשמו יועיל לאביו כמו שכתב החכם וכו'. ונראה לי כי מה שהוחזק שמו ל' יום בעיר הוא שכל' יום הקורא אותו קור' אותו בש' זה או שקראו אותו לתור' או חת' בש' זה ג"פ תוך הל' יום דבתלת' זימני הויא חזקה כווסתות ושור המועד ופחות מל' אפילו בתלתא זימני לא הויא חזקה ואם אח"כ גירש בשם זה ונתברר אח"כ שהיה לו שם אחר יהיה כשר הגט שיהיה נכלל השם הראשון בו וכל שום וכו' וכן אם שנה הוא שם אביו ונקרא על שם אביו ששנה בעלותו לס"ת או שחתם בשם אביו ג"כ תוך ל' יום ואח"כ גירש בשם זה ונתברר אח"כ שהיה לו שם אחר יהיה כשר הגט שיהיה נכלל בשם הא' בכלל וכל שום דאבהתי ולפי זה אם יתברר ענין חזקה זו קודם הל' יום ואח"כ גירש הגיטין כשרים ואם לא נתברר ענין חזקה זה אלא בין גירושי ראשונה לשניה כי אז קרא לו או חתם גבי הגט השני לבד יהיה כשר אעפ"י שבאו עדים אח"כ שהיה לו שם אחר כמו שכתבתי אבל לא יועיל מה שהוחזק בין גט א' לב' לשיהיה הגט א' כשר כי אח"כ כשנתברר שהיה לו שם אחר לגט הב' שהוחזק כבר בשם הב' יועיל לו כל שם דאבהתאי אבל לגט הא' שעדיין לא הוחזק באותו השם שכתב ואח"כ נתברר שהיה לו שם אחר לא יועיל כל שם להכשירו אעפ"י שהוחזק אח"כ דכיון שבשעת כתיבת הגט לא הוחזק באותו השם א"כ לא הי' ניכר אז שהוא המגרש אע"פ שהוחזק אח"כ כיון שנתבר' אח"כ שהיה לו שם אחר ממה שנכתב בגט והכי משמע לישנא דגמרא אזיל למדינתא אחריתי ומחזי' שמיה וכו' וכתיב גיטא וממטי ליה לאיתתי' דהאיך ומשני אמר רב כל שהוחזק ל' יום שמו בעיר אין חוששין לו דמשמע דבעי' חזקה קודם נתינה, וכל שהוזכרו ל' יום בהחזקת השם כ"ש אם הוחזק בימים רבים יותר מל' שהיו קוראים אותו לעולם יותר מג' פעמים שם השינוי דהויא חזקה אלא מפני שכתבתי שצריך שלשים יום לפחות וג"כ אם הוחזק בג"פ ביותר מל' יום כמו פעם א' חתם או קראו לו בשם זה של שינוי ואח"כ עברו ל' יום וחתם פעם אחרת ואח"כ עברו לו שלשים יום וחתם פעם אחרת או אפילו היו ג"פ בל"א יום צ"ע אם תהי' חזקה דאיכא למימר דאינה חזקה כיון שנתרחקו בג"פ זו מזו דומיא דהא דאמרינן ריחק נגיחותיו קירב נגיחותיו וכל דהוי חזקה כיון דלא היה' הספק שם אחר בין שלשה החתימות או הקריאות אלא שלא הוצרך לחתום או לא קראו אותו בכל הג' חדשי' כי אם ג"פ ותהיה חזקה בג"פ בין תהי' רחוק' זו מזו או קרובה כמו שהוא הדין בנגיחות אלא שבנ"ד קרובות בפחות משלשי' אינה חזקה וכל זה הוא רחוק להתברר כפי מה שכתבתי למעלה שאין אנחנו קוראים בשם האב לא לס"ת ולא בברכת נדבות וגם הרוב אינם חותמים שם אביהם בשטרות או בכתבים וגם אם הוא היה חותם הוא רחוק לברר שחתם ג"פ קודם הנישואין: אלא שנ"ל להכשיר הגט של האשה השניה במה שהוא קרוב להתברר שכתוב בכתובת האשה הראשונה שמואל בן יצחק כפי מה שבא בשאלה ובכתוב' האשה השניה כתבו ג"כ שמואל בן יצחק והרי הוחזק שמו בשם אביו בג"פ וגם אם הוא חתם בכתיבה בשם אביו בראשונה ובשניה יהיה יותר מוחזק בשמות וכשגרש אח"כ אשה זו השנית הרי היה מוחזק שמו ושם אביו בשינוי שמם ויהי' נכלל שמם הא' שהועד אח"כ שהיה שלם בן לוי או שלם בן אברהם בכלל וכל שום אחרן דאית לי ולאבהתי וגם כי חזקה זו היא בזמנים מחולפי' רחוקים זה מזה אני סומך על מה שכתבתי למעלה כדי שלא תצא אשה זו השניה מבעלה אבל לראשונה איני מוצא שום הכשר לגטה כי הוא רחוק להתברר שהוחזק שמו ג"פ קודם שגרשה שהיה שמו שמואל בן יצחק ואם היה מתברר שהיה כתוב בכתובתה של זו שמואל בן יצחק וגם חתם הוא בכתובה שמואל בן יצחק איפשר לומר שיחשב כשני פעמים ואם תברר שחתם כן פעם אחרת בשטר או בכתובה או חתם שמו ושם אביו בכתיבת ידו אם לוה מאחד בהיותו נשוי עמה היו ג"פ קודם הגירושין עוד איפשר לחפש ולחקור בהכשר גטה אם הוזכ' אמו ושם אביו בשינוי זה בשידוכין שנעשו מקודם עם אשה זו ראשונה ע"י סופרי' כמו שהוא נהוג וחתם גם הוא כך באותו שטר ואח"כ בכתובה כמו כן היה מוזכר בשינוי שם זה הוא ואביו היו ד' פעמים וגם אם בכתובה של זו היו בה תנאי' תחת הכתובה בפני עצמם והעדים חתומים בהם וגם הוא מלבד מי שהם חתומים למעלה בכתובה עצמה כמו שנהוג ברוב העולם יהיה מוחזק בשם זה המשונה לו ולאביו בשטר השידוכין ובכתובה ובתנאים כי גם שהם כתובים בשטר הכתובה עצמה הם חשובים בשטר אחר בפני עצמו והם ג"פ והם ששה אם נחשוב חתימותיו אם חתם הוא בשם זה בשידוכין ובכתובה ובתנאים אלא שיש לי ספק אם יחש' פעמים בכלל החזקה מה שמזכירים שמו ושם אביו וחותם הוא ג"כ כך בשטר השידוכין או בכתיבה שכיון שהוא שטר א' אעפ"י שהוזכירו בו ב' או ג"פ שמו ושם אביו בשטר לא יחשב אלא כפעם א' כיון שהוא בשטר א' או דלמא כיון שיש עדים חתומים ולא היה צריך לחתום הוא וחת' יחשב חתימתו כפע' אחרת אבל בשטר שידוכין ובכתובה ובתנאי' שאיפשר להתברר ע"י הסופרי' במקום שנשא אשה זו ראשונה נראה לי לסמוך על זה אם יתברר כדי שלא תצא גם זו הראשונה מבעלה והא דאמרי' בעלמא העדים אמנה שבשטר הם מעידים ולא על כהן או לוי הכתוב בשטר היינו להעלותו משט' זה לכהונה או ללויה אבל בנ"ד אינו אלא לצירוף ג' פ' לקריאת השם שיהיה מוחזק בשם זה כי אפילו בקריאה בעלמא לס"ת וכיוצא בו יצטרפו לחזקה אלא שאין מקום שיתברר חזקה זו אלא ע"י חקירת חכם בשטר השידוכין אם נעשה ובכתובה ובתנאי' כפי מה שכתבתי והוא קרוב להתברר ולא תצא גם זו הראשונה מזה שנשאה נאם המבי"ט: שאלה נג על מי שנפלה לפניו אשת אחיו ליבום או לחליצה חייב אחר שלשה חדשים ליבם או לחלוץ בלא כסף ובלא מחיר למ"ד מצות יבום קודמת פשיטא שאינו יכול לחלוץ אם היא מרצה אותו ברצי כסף כיון דמצות יבו' רמיא עליה קודם חליצה ואם היא מורדת מכל וכל שאינה רוצה להתייב' לו כתב הרמב"ם ז"ל פרק שני דכופין אותו לחלוץ ותצא בלא כתובה והוא כפי דעתו במאיס עלי שכופין אותו וכ"ש ביבמ' כמו שכתב הרב מ"מ ז"ל ומה שאמרו מבקשי' בקצת מקומות הוא בנתינת כתובה אבל אם היא מפסדת כתובה כופין הבעל לגרש והיבם לחלוץ וכתב שזהו דעת הרמב"ם ז"ל הרי כשכופין אותו אינה מפסדת אלא עיקר כתובה ותוספת ולא נדונייא שבידה, וכשמבקשים היינו בנתינת כתובה וכ"ש כשאינה מורדת מלהתייבם והוא רוצה לחלוץ שאסור לו לעגנה כדי שתתן לו מעו' כדי שיחלוץ לה ולמ"ד מצוה חליצה קודמת כיון דמצוה חליצה עליה רמיא אינו יכול לדחוק אותה עד שתתן לו מעו' כדי שיחלוץ אותה ואם אינו רוצה כופין אותו אם הוא מאותם שכופין להוציא בגט ואם אינו מאותם אלא שיש לה אמתלאה שאינה רוצה אותו שהוא נער או שהוא נשוי מטעין אותו ואם לאו כופין אותו לחלוץ בחנם כמו שכתב הר"אש ז"ל בתשובה על יבמה שנפלה לפני יבם נער וכו' ובסמ"ג על מי שיש לו אשה אחרת כתב שכופין אותו ומנדין אותו עד שיחלוץ לה ולא כתבו שתרצה אותו ברצי כסף אלא אם יוכלו להטעותו שיתנו לו ממון ע"מ שיחלוץ ואח"כ לא יתנו לו דחליצה מוטעת כשרה וכתב הרא"ש ז"ל בסוף התשובה שכופין אותו לחלוץ בלא ממון דמצות לאו ליהנות נתנו ואין נוטלין שכ' מהם: ואם כן בנדון דידן שהיבמ' אמרה שהיתה רוצה להתייבם ושיכתוב לה כתובה כמנהג יבמין והוא אינו רוצה לקבל אחריות כתובתה עליו או אינו