מבי"ט חלק א צב

זה הוא אם יתחלק מה שנשאר על כל נכסי השותפות קרן וחובו' ומה שנפסד גם כן יחשב מן הקרן ומן החובו' ישאר לעולם מן הקרן ד"מ קרן שלשתם היה ת"ר והחובו' היו ת"ר נפסדו ת"ר נשארו ת"ר אם היה קרן כולם שוה ק"ק כל אחד ישארו ש' מקרן כולם מנה לכל אחד וש' מהחובות של השותפו' יגבו הב"ח אלו הש' והשלוש מאות של הקרן הם משועבדים להם ולשאר חובות וכתובה שלא נכנסו בכלל השותפות ויגבו הם וחובות השותפות מאלו הש' בשוה אם אין להם דין קדימה נמצאו בעלי החובות שנכנסו בשותפו' גובים לבדם ועם שאר הב"ח: ואם יתחלק מה שנשאר מהשותפות על חובות השותפו' שנאמ' שכל הקרן נפסד ולא נשאר כי אם החובות אם כן יגבו ב"ח של השותפו' כל חובם מהת"ר וב"ח האחרי' של אחד מהם לא יגבו דבר מזה שנשאר בשותפות: ולפי הדרך הראשון אם הניח זה מנה בשותפות וזה מאתים וזה ש' ונפסדו ת"ר מכלל האלף ומאתים לא נשארו לבעל המנה כי אם נ' ונשאר חייב מנה אח' לשותפין כי הם שוים בהפסד כמו בריוח ויגבו הם וכל ב"ח של בעל המנה מאלו הנ' שנשארו בשוה ואם נפסדו תת"ק לא נשאר לבעל המנה מן הש' הנשארים כי אם בה' חלק אחד מי"ב חלקי' שבשלש מאות בערך מנה לאלף ומאתים ומן התת"ק מפסיד ג' מאות מאה לב"ח של השותפו' מן השלש מאו' שחס' להם ומאתים לשותפים מתוספ' הקרן שלהם ואין לו במה לפרוע להם כי אם מן הכ"ה ומאלו הכ"ה יגבו עמהם שאר הב"ח שלו שאינם על השותפות: ולפי הדרך הב' לא נשאר קרן ולא יגבה כי אם הכ"ה של השותפות ולא הב"ח שלו ולא הכתובה אלא אם כן נשארו יותר מת"ק שיגבו מחלק הקרן שלו: ויש דרך שיחלקו כל מה שנשאר בשוה כדעת הסוחרי' וכל בעלי חובות של כל א' וכתובת נשותיהן יגבו מכל אחד בשוה אם הם שוים כמו שנז' ואין דרך זה ישר שהרי הוכחנו למעלה שממון השותפות אינו משועבד אלא לב"ח של השותפות לא לחובות שלא נכנסו בשותפות אם לא מצד ערך הקרן כדרך הא' וכל שכן שאינו ישר דרך ד' שנאמר שכל מה שנשאר הוא מהקרן והחובות נפסדו ויבאו כל ב"ח של כל אח' לגבות מכל א' ממה שמגיע לקרן שלו שהרי ממון השותפות אינו משועב' לחובו' שאינם של שותפות כמו שהוכחנו למעלה ואני סומך על הדרך הראשון כיון שהיה מעורב קרן ודמי החובות כשנפסד הרוב אם כן מה שנשאר הוא קרן וחובות לפי הערך כמו שכתבתי למעל' לפי הדרך הא' ונ"מ נמי מדרך זה לדרך שני לענין שאין נזקקין לנכסי יתומים כשהם קטנים דמה שהו' קרן שלו הוי כנכסי יתומים ומה שהוא לשותפות היא גובה מן השותפים ולא מן היתומים ומקבלין עדות על היתומים כשיש אח' מהם גדול אפילו רובם קטנים ואם הן בנות ויש אח' גדולה בת י"ב שנים מקבלין עדות וגובין מחלק' והר"י קארו נ"ר סמך על דרך שני ועל הבשמים שגבו אותם אחר כל החובות משטר שהיו חייבים קודם כל החובו' ואחר שנשא נראה שתלוי דין זה בדין שעבוד שטרות דאם שעבד נכסיו אפילו שעבוד שטרות בכלל וא"כ לדרך זה אם כתוב בשטר החוב והקנה לו כל נכסיו מקרקעי ואגבן מטלטלי וכו' שטרות ושעבודין בכלל ואזיל האי וגובה ממי שקנאם וכמו שהבי' בצרור הכסף ד"א שער ז' ולפי זה היו משועבדין לאשה ולא לב"ח ולדעת הרשב"א ז"ל וגדולים אחרים דאין שעבוד עליהם כשכתב מקרקעי ואגבן מטלטלי לא נכנסו שעבוד השטרות בכלל כמו שהביא שם ולפי זה כשגבו הבשמים אחר כל החובות הוי כנשא ולוה ואחר כך קנה הבשמים וגובין כולם בשוה ולענין מעשה סמכתי על דרך א' קנ וששאלתם על אודות ראובן שנדר ליתן לאשתו ב' זקוקים עד חנוכה מכסף הנז' אז ע"מ לקבל גט ממנו וביום א' נפסל המטבע כו' וששאלתם אם תמות תוך הזמן קודם שיגרשנה אם זוכה בעלה בכפולו' כיון שלא אמרה אלא בלשון ירושה שאם תמו' תוך הזמן שאבי' יורשה הזקוקים מכחו אין הבעל יורשה ואעפ"י שלא גרשה ונתן דעתו לגרשה אינו יורש ואע"ג דאיכ' פלוגתא דרבוות' בהא מודו בההי' ושוין דאין יורש' ע"כ: שאלה קנא על דבר הסכמה שהסכימו אנשים להיו' אגודה א' בלב שלם ולהתפלל יחד במקו' א' בזמן קצוב ולא יהיו רשאי' להתפר' מלהתפלל יחד כל הזמן לא מצד איבה ושנא' כו' רק שירדפו שלום ואיש את רעהו יעזורו כו' ובכל שמח' של א' מהם או הפכו יכבדוהו וישמחהו וכל אשר יקום להזי' לשו' א' מהם שלא כדין יקומו ויתעוררו לסייעו וכל עליל' שלא תבוא על א' מה' יהיו נמצאי' עמו הכלל שיהיו כלם אגוד' א' לעזור זה לזה כו' וקבלו כל זה בהסכמ' ובכח חומרות ועונשים ושבועות בלי בטול בשום אופן אם לא בהסכמ' כולם ע"כ. ועתה בא אחד מהם ואמר שרוצה להתפרד מהם על מה שכתו' בהסכמה וכל אשר יקום לקנטר ולהזיק וכו' וכן כל עליל' שלא תבוא כו' והם לא סייעו אותו ולא עזרוהו הרי היא כהסכמה על תנאי ובהתבטל התנאי תבטל ההסכמה לפי דעתו ילמדנו הגאון אי בטענ' זו יוכל להפטר מההסכמה וללכת להתפלל במקום אח' ואם יעבור מה ענשו גם אם יוכלו קהל אחר להתפלל עמו תשובה עיקר ההסכמה היתה שיתפללו ביחד במקום ההוא הזמן הקצוב אפי' שיפול ביניהם מצה ומריבה כמו שכתוב בהסכמ' בפי' כי אי איפשר שיעמדו אנשים ביחד זמן ולא יפול ביניהם איזה שנאה ולכן גם כי יש תרעומ' לא' מהם על מה שלא עזרו אותו לא נפטר מן ההסכמה שנתחייב להתפלל במקום ההוא ועוד כי מה שכתוב בהסכמה וכל אשר יקו' להזי' כו' וכן על כל עלילה שיליצו בעדו אינו, תלוי ההסכמה הראשונ' בזה כי לא נכת' בהסכמ' שקבלו אות' על תנאי שאם יקום להזיק כו' אלא כל אח' הוא תנאי בפני עצמו שיעשו כך ושיעשו כך ולא בהבטל א' מהם יבטלו השאר לבד בענין התפל' כי עלי' היא עיקר ההסכמ' כי אם ח"ו היו מבטלי' כולם הסכמ' התפל' היו שאר התנאים בטלי' כי היו טפלי' לה ונסמכו אליה ואם היו כולם מבטלים אותם התנאים לא היתה הסכמ' התפל' בטלה ודמי לב' שנשתתפו זה שם מנה בשותפות וזה מנה לזמן קצוב שיהי' השכר וההפסד ביניהם בשוה והתנו עוד ביניהם תנאים שא' ישב בחנות בכל יום וא' מהם יסבב בשוק ועוד שאח' מהם יתקן הסחורות והא' יטרח בדברים אחרו' ושניה' ילכו ביח' במקום פלוני ויתנו חשבון זה לזה בכל חדש וכיוצ' בתנאי' אלו דפשיט' שאם תתבטל השותפו' יתבטלו שאר התנאי' ואם יבטלו שאר התנאי' לא יתבטל השותפו' ואם אח' מהם יבטל אי זה תנאי מאלו שלא יעמוד איזה בחנות או לא יתן חשבון בכל חדש לא יתבטל בשביל זה השותפות כי לא התנו בשותפות שיהיו שותפין על מנת כך וכך שלא אמרו שיהיו שותפין וגם שיעשו כך וכך ואם לא יעשו ישלם מה שהפסיד ונזהירם על כך שהם חייבים לעשות אבל לא נתבטל השותפות בשביל פעם או פעמים ושלש שעבר אחד מהם על אחד מתנאים אלו עד שיקפיד חברו ויאמר אם לא תרצה לקיים מה שהתנינו בינינו אני רוצה לבטל השותפות ואז ב"ד יאמרו לו אם לא תקיים אלו התנאים נבטל השותפות אפילו קודם הזמן וכיון שאינו ציית דינא יורדין לנכסיו והיינו חילוף השותפו' וכן בהסכמ' זו לא נתבטלה במה שלא קיימו את התנאי שלא הלכו עמו לעזרו כי אינו תלוי השותפות בתנאי אחד מן התנאי' כמו שכתבתי למעלה דלא עדיף תנאי אחד שהתנו ביניה' ממה שהוא בדין בין השותפין שלא ימכור בהקפה או שלא ילך למקום אחר וכיוצ' בו שהדין הוא שאם עשה שההפס' הוא עליו וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ' ה' מהלכות שותפין וכן אם בטל אחד מהם תנאי אחד ישלם לחברו מה שהפסיד בו וכן אינו תלוי קיום ההסכמה בתנאי אחד שבהסכמה ואם לא יקיימו לו התנאי ההו' יברר הדבר לפני ב"ד ויאמרו שהם עוברים על העונשים ויענישום ויצוו להם ב"ד שיקיימו מכאן והלאה עמו אותו התנאי ואם לא יקיימו שיתנו לו רשות לצאת מן הקהל אחר שהם אינם מקיימי' תנאם עמו וגם הוא לא יקיים תנאי הא' והו' התפלה במקו' ההוא וקודם שיתברר הדבר לפני ב"ד אין לו רשות לצאת מן הקהל ואם יצא יהיה נתפש בעונשים הכתובים בהסכמה ואין לו רשות להתפלל בשום קהל אחר. קנב גלי עמיקתא ומסתרתא ונהורא עמיה שרי' מורינו הרב נר"ו ילמדנו רבינו ראובן קבל עליו בנזירות בכל תנאיו לסבה שנתקוטט עם אשתו ואמר ככה הנני מקבל עלי בנזירות בכל תנאיו ופרטי' בדיו' לעשו' כל יכלתו והשתדלותו להנשא על אשתו ושאם אח' זה יתחרט ויתרשל מלבקש להנשא על אשתו שמעתה יהיה נזיר וכו' והשיב שמעון כי נמצא שם אם תתחרט אחר זה יש לך התרה כאשר נעשה ללוי שאירע לו כנדון זו והשיאוהו עם זקנה אחת וחזר ראובן וקבל עליו שנית שלא להנשא עם זקנה ולא להנשא בתחבולה כדי להפטר מהנזירות כי עם אשה כאלו הוא פנוי ושאם אחר זה יתחרט ויתרשל לעשו' כל השתדלותו להנשא על אשתו שמעתה יהיה נזיר וכו' וראובן הנז' להיות דרכו למסור מודעא כל שנה גם השנה הזאת שאירע בה המעשה הנז' היתה לו מודעא ולא נזכר ממנה בעת הנזירות אם תועיל המודע' לבטל הנזירו' כשאר הנדרי' אם לא יורנו רבינו ושכרו מן השמים מכופל כיוצאי מצרים: תשובה מודעא זו אם היא התנאי המוזכ' במשנ' פ"ד נדרים שא' כל נדר שאני עתי' לידור הוא בטל נראה דמהני נמי אנזירות שמשון דהוי בכלל נדר דכתיב נדר נזיר להזיר ונזירות שמשון הוי כולל נזיר וכי היכי דמהני תנאי זה לכל מיני נדר ונזירות ושבועו' כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ד דנדרים מהני נמי לנזירות שמשון דהוי בכלל הנדרים שהזכי' בתנאי שאמר כל נדרים שאני עתיד לידור יהיו בטלים ולא תימא דכיון דחמי' נזירו' שמשון דליתיה בשאלה לא הוי בכלל ביטול ולא שייך ביה ביטול דכיון דטעמ' דתנאי דמהני ובטיל נדרא הוי משום דלא חל הנדר מפני התנאי שהתנה מה לי שיהיה נדר סתם שיש לו התרה מה לי נזירו' שמשון דלית ביה התרה הא לא חל כלל ואדרב' תנאי זה ראוי שיועיל יות' לנזירו' שמשון שאינו בשאל' מנדרי' אחרי' שהם בשאלה וימצ' בהם פתח וחרט' ולא יצטרך לתנאי זה והכא כתבו תמפרשים ז"ל דדוק' בנדרים ושבועות שנד' ונשבע לעצמו מהני תנאי זה אבל מי שהשביעו חברו אין ביטול זה מועיל לו כלום שע"ד חבירו הוא נשבע ונודר וכמי שמבטל תנאו לגמרי דמי וכמו שכתב רבי' ירוח' נתיב י"ד והר"ן ז"ל במקומו פ"ד נדרי' ואם כן לא הוציאו מכלל תנאי זה אלא כשנשבע או נודר לחבירו אבל כשנשבע או נודר לעצמו התנאי שעשה קודם קיים בין שיהיה נדר או שבועה שיש להם התרה או נזירו' שמשון שאין לו התרה והרי מי שנודר או נשבע כשאין לו התרה דהוי כנזירות שמשון אם היה לו תנאי קודם נראה דהוי בכלל התנאי כיון דנדר או נשבע לעצמו שלא השביעו ולא הדירו אחר אע"ג שתלה הוא נדרו או שבועתו באחרים אפ"ה איקרי נשבע או נודר לעצמו דמה שהוציאו