מבי"ט חלק א פו

לו אביו עד שיבוא ואם מת שם ויבואו יורשיו אחר כך לא ירשו הסך הנז' שאם אביהם לא זכה עדיין במה שהניח לו אביו לכשיבוא ולא בא איך יזכו הם ואפילו היה בא וכו' והיה זוכה בסך שהניח לו אביו לא היה לו חלק במה שהניח לאחיו שביטל התנאי כיון שבשעת ביטולו זכה היורש שהוא כאן והוא אינו יורש אז אפי' חלק שלו ואינו נקרא יורש אלא זה שהוא עומד בדת משה וישראל בשעת ביטול תנאי אחיו שהרי כתוב שאם לא יקיים תנאים אלו ינתן הסך ההוא ליורשיו ולא קרא הוא יורשיו כי אם העומדים שם בשעת ביטול התנאי וכיון שאין כאן אלא הא' שהיה מקודם בדת משה אליו ראוי ואליו רצה שינתן כי האחר אפילו מה שהניח לו אינו זוכה בו עדיין עד בואו כמו שכתב כי מה שאמר ינתן ליורשיו שהוא לשון רבי' הוא אם בזמן ביטול התנאי של הא' היה האחר כבר פה היו שניהם יורשים מה שהניח להם שבטל התנאי אבל כיון שבזמן ביטול התנאי לא היה כאן האחר לא יתקיים בו לשון נתינה מיד שהרי אינם יכולים לתת לו אפילו מה שהניח לו עד שיבוא ואם כן לא כתב לשון נתינה אלא על אותו שימצא בשעת ביטול התנאי ואם היה כותב יהיה ליורשי היה איפשר לומר שיהיה לשניהם והחלק של האחר יהיה ביד זה לאכילת פירות כל זמן שלא יבוא כמו הסך שהניח לו אביו שכתב שיהיו לו הפירות עד בוא אחיו וכיון שכתב יתנו הוי לשון מתנה למי שהוא כאן. ונראה נמי שיתנו מיד לזה שהוא עומד פה לעבוד' ה' דכך היתה כוונת המצוה מקודם ואזלי' בתר אומדנא כי הך דר' שמעון בן מנסיא הרי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת כו' וטובא דמייתי הרמב"ם ז"ל בהלכות מתנ' ואע"פ שכתב הריב"ש ז"ל תשובת ר"ז דלא אמדי' לדעתיה דש"מ היינו היכא שמן הדין אין ממש בדבריו כמו ידור פלו' בבית זה או יאכל פירות דקל זה אבל כשיש בלשון משמעות שיהיה בדין אם נלך אחר כוונתו באומדן דעתיה כי הכא אזלי' כדכתב הרא"ש ז"ל כלל פ"ג בתשובת צוואת ראובן שצוה לתת לשמעון אחיו מנה מן התביעות שיצאו לו משר אחד גוי ואם לא יספיק שיפרע במשכונה פלוני וכו' ולא גבו שום דבר מן השר וכתב שהולכים אחר דעתו וכוונתו של ראובן שהי' שיתנו לו מנה שלם וה"נ אמרי' דדעתו היה שינתן לבנו אשר הוא עובד ה' כי ראינו בדעתו וכוונתו שהיה רוצה בו יותר מהאחרים שלא היה מזכה להם שום דבר אלא כשיבואו בגירות וכן הרשב"א ז"ל תשובת תש"ד כתב שאין מוסיפי' או גורעים דברי ש"מ אף על פי שגלה כוונתו שנראה דהיכא דאין צריך לגרוע ולא להוסיף על דברו כי הכא הולכין אחר הכוונה: וכל שכן אם נכנס בזה מצד היות העומד שם מומר ונפסוק שאינו יורש את אביו דרך קנס דפשיטא שלא יקרא יורש בחלק זה אלא זה העומד ביהודות כאן והרי אמר תנו ליורשי שאף על פי שהאב עשהו יורש דוקא בחלק שהניח לו דרך מתנה אבל בחלק של האחר שאמר ינתן ליורשי לא יהיה נכלל הוא ביורשים ולענין מעשה סמכי' אתרי טעמי כחדא ומטעמא דמומר וטעמ' דאומדנא דמוכח תסתיים שמעתתא: נאם המבי"ט: קמג החכם ה"ר אלעזר ן' יוחאי יצ"ו ראיתי כתבך בענין המקוה שנמצא' חסר וכתבת שהיה ארכו אמה וב' שלישים שהם לח' גודלים ורחבו אמה שהוא כ"ד גודלים ועמקו אמה ושני שלישים שהם ל"ח גודלים ועשית חשבון ומצאת שחס' המקוה שליש אמה רוחב בעומ' שני שלישי אמה: עוד כתבת שמנית הגודלים הצריכים לשיעור מ' סאה ויעלו באורך וברוחב ועומק ק"כ ובמקוה הזה לא נמצאו אלא מאה באופן שחסרו עשרים ע"כ והנה החסרון כ' לערך ק"כ הוא שתות וחסרון שליש אמה רוחב בעומק ב' שלישים בערך אמה על אמה ברום שלש אמות הוא חלק אחד מי"ג חלקים וחצי שבשיעור מ' סאה שהם אמה על אמה ברום ג' אמות שהרי כשנחלק כל אמה על אמה לשלישים בכמו זו הצורה * יש ט' שלישים *(ציור בספר)* שליש על על שליש בכל אמה על אמה ג' פעמי' ט' הם כ"ז חסר ב' חלקים מאלו הכ"ז שהם ערך א' לי"ג וחצי כיון שהם שליש רוחב על ב' שלישים עומק והם ב' שלישים מאלו הכ"ז ובחשבון הגודלים והחסרון הוא שתות ולפי האמת אינו חסר כי אם י"ו גודלים שהרי אמה וב' שלישים הם מ' גודלים ואמה רוחב הם כ"ד ואמה וב' שלישים עומק הם מ' נמצאו ק"ד גודלים ואינו חסר אלא י"ו והוא כתב כ' מפני טעות שנפל קודם בגודלים של אמה וב' שלישים שאמר שהם ל"ח והם מ' ואפילו שאינו חסר כי אם י"ו והוא יותר מחלק אחד מי"ג וחצי אין קושי בזה כי אינו עולה ויורד חשבון ד' גודלים באורך ורוחב ועומק כפי הערך שהרי אמה על אמה ברום אמה שהוא שליש מקוה הרוחב והאורך והעומק הם ע"ב וג' אמות על אמה שהם שיעור מקוה הם ק"כ והיה ראוי לפי הערך להיות ג"פ ע"ב שהם רי"ו וכן חצי אמה על אמה ברום ששה שהוא שיעור מקוה הם קפ"א באורך ורוחב ועומק ואם כן אין ראיה ממדידת האצבעות ברוחב ואורך ועומק אבל במדידה הראשונה אם אין במקוה כי אם אמה וב' שלישים ברוחב אמה ועומק אמה וב' שלישים נמצא חסר שליש אמה רוחב בעומק או אורך ב' שלישים והם ב' חלקים מכ"ז אחד מי"ג וחצי כמו שכתבתי והמקוה חסר ופסול ומה שאמר הדיין שישקלו כפי מה שכ' הרמב"ם ז"ל בשיעור רביעית הלוג ועלה שיעור מ' סאה קל"ח משקלות וח' אוקיות חלבי"ש שהם קס"ו שאמי"ש ובמקוה הנז' נמצא ר"כ משקל חלבי' שהם שלש מאות שאמי"ש ואם היו מדייקים יותר בשיעור השאמי"ש היו מוצאים עוד ה' אוקיות על קס"ו משקלות למ' סאה לדעת הרמב"ם ז"ל לבד מה שעולים הקירטין שהרביעית הוא כ"ו דר"הם ועוד ד' קירט וכפי מה שהביא בעל כפתור ופרח פי"ו והוא לפי חשבון שכתב הרב ז"ל בהלכות עירובין שהרביעית היא י"ז דינר וחצי והדינר הוא מתקל כפי שהביא בעל כפתור שם והם קנ"ד קירט י"ז פעמים וחצי הם ת"ך קירט נחלקים על י"ו שהדרהם היא י"ו קירט הם כ"ו דרהם תי"ו קירט נשארו ר' קירט יותר נניח עתה הקירטין נמצא ד' רביעיות ק"ד דרהם והוא לוג והקב שהוא ד' לוגין הם תי"ו דרהם שהם ח' אוקיות שאמי"ש וי"ו דרהם והסאה שהן ששה קבין היא ו' פעמים ח' אוקיות שהם מ"ח והם ד' רטלין שאמי' והי"ו דרהם ו' פעמים הם צ"ו שהם ב' אוקיות פחות ד' ו' דרהם נמצאו מ' סאה מ' פעמים ד' רטלין הם ק"ס וח' פעמים ב' אוקיות הם פ' אוקיות שהם ששה רטלין וח' אוקיות נסיר ב' דרהם לכל ב' אוקיות הם ק"ס דרהם שהם ג' אוקיות ו"י דרהם נשארו ה' אוקיות פחות י' דרהם והקירטין הם ב' לכל רביעית ס"ד לקב שפ"ד לסאה שהם כ"ד פעמים י"ו והם כ"ד דרהם לכל סאה מ' פעמים כ"ד הם תתק"ס דרהם הם י"ט אוקיאה ועשרה דרהם שהם רטל וה' אוקיות ו"י דרהם אלא שהם לא חששו לקירטין כמו שלא חשש עליהם הרב ז"ל בהקדמת מנחות שכתב שהרביעית היא כ"ו דכרומנים מצריים וגרגרים לא חששתי להם והם כ"ו דרהם שכתב הכפתור והד' קירטין אבל בלא הקרטין יש ה' אוקיות פחות י' דרהם על הקס"ו רטלין ששקלו ומפני שדקדקו הם באוקיות ומשקל חלבי' היה ראוי שידקדקו באוקיות גם כן במשקל שאמי': ועיקרא דדינא פירכא לשער המ' סאה במשקל ולא במדה שהרי חכמים שיערו מ' סאה במדה שאמרו שהם אמה על אמה ברום ג' אמות והם מן התורה כמו שדרשו על הכתוב כל בשרו מים שכל בשרו עולה בהן דהיינו אמה על אמה ברום ג' אמות והם מ' סאה וכמו שכתב רש"י ז"ל פ' ערבי פסחים דהוי מן התורה ואם נסמוך על המשקל לפי מה ששקלו קס"ו רטלין שאמי למ' סאה ומצאו שהיה מכיל המקוה ההוא שלש מאות שאמי עם היותו חסר ב' שלישין מט' שלישין שבאמה כמו שכתבנו למעלה אם כן בפחות מאמה על אמה ברום ב' אמות יהיו יותר מקס"ו רטלין שהם מ' סאה במשקל והיו יכולין לטבול בהן והרי אמרו בפי' מים שכל גופו עול' בהם והם אמה על אמה ברום ג' אמות דמשמע דבפחות מזה אין כל גופו עולה בהן ואינו עולה לו טבילה כלל מן התורה וכמו שהקש' להם שבשיעור מים כאלו אי איפשר שכל גופו יהא עולה בהן והרב בעל מ"מ כתב בהלכות עירובין פ"א ששיעור המשקין והמאכלים הנמדדין לא נתבאר משקלם בגמרא שאין כל הדברים השווים בכמות שוים במשקל אלא שם גאונים דקדקו בזה מדעתם ולקחו הבינונים וכוונתם בזה להיות נקלה יותר ידיעת המשקל מידיעת המדות ע"כ נראה כי בדבר שיש קפידא במדינה כמו במ' סאה שאמר' שהם אמה על אמה ברום ג' אמות כדי שיהיה כל גופו עולה בהן לא נסמוך אלא על המדידה ומה שכתב הרב ז"ל שיעור הרביעיות במשקל לא כתבו אלא לדברים שלא הזכירו בהן מדידה שלשאר דברים הצריכין רביעית אמרו ז"ל שהיא במים שמכיל אותם אצבעים על אצבעים ברום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע כמו שאמר רב חסדא בגמרא רביעית של תורה אצבעים על אצבעים וכו' ובגודל כדתניא ורחץ את בשרו במים במי מקוה את כל בשרו במים מים שכל גופו עולה בהם וכמה הן אמה על אמה ברום ג' אמות ושיערו חכמי' מי מקוה מ' סאה וכמו שהביא הרי"ף ז"ל פ' ערבי פסחים שיערו הכל במדידה והכי משמע דדרשי מקרא מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה וכו' והדר אמרינן ושיערו חכמים מי מקוה מ' סאה דקפדי' אמדת אמה על אמה וכו' כדי שיהא כל גופו עולה בהן אלא ששיערו חכמים כי במ' סאה יתמלא שיעור זה ואם יתמלא יותר או בפחות לפי המשקל לא קפדינן אלא במדידה ובמשקל יש שינוי בין משקל דבר אחד לדבר אחד השוה לו בכמות שהרי מדה מכילה עשרה משקל יין לא תכיל מן השמן כי אם תשעה הרי כמות אחד ומשקלן חלוק כמו שהביא הכפתור ואפילו במים יש חילוק במשקל זו מזו כ"ש בשאר דברים המחולקין יותר זו מזו והרב ז"ל פ"ד מהלכות מקואות כתב דין תורה כו' שנאמר מקוה מים מ"מ וכו' שיהיה בהן כדי להעלות בהן טבילה לכל גוף האדם בבת אחת ושיערו חכמים אמה על אמה וכו' ואחר כך כתב ושיעור זה מ' סאה משמע דטפי קפדי' אשיעור מדידה דאמה על אמה מן המ' סאה דמשקל דאלו במדה באמה על אמה וכו' איכא מ' סאה כדמפרש הרי"ף ז"ל שם והמשקל אינו מדוקדק במים כמו המדקדקים במים קלים וחדים ויש כבדים ובמי מקוה אמרינן דטיט הנירוק מצטרף למ' סאה וכתב הרמב"ם ז"ל פ"א טיט רך שהפרה שוחה ושותה ממנו הרי זה נמדד עם המקוה וטיט זה כמותו מעט ומשקלו הרבה ואי אזלינן בתר משקל באמה על אמה ברום ב' אמות הוה סגי לשיעור משקל מ' סאה ממנו אלא ודאי דמדת אמה על אמה ברום ג' מלא מים בעינ' ובבציר מהאי מדה לא סליק טבילה אפילו הוה ביה מים מ' סאה במשקל וה"ר שמעון ב"ר צמח ז"ל תשובת קס"ו כתב וז"ל ואם כן מה שכתב ששיעור מקוה יפחות מג' אמות חלק מכ"ז אינו צודק ויבוא לידי איסור כרת וישתקע הדבר ולא יאמר ע"כ משמע דבשיעור המדה קפדי' ובעי' אמה על אמה ברום ג' ובבציר מהני לא עלתה לה טבילה ואם כן במקוה זה שחסר בו ב' חלקים מט' באמה והם ב' חלקי' מכ"ז שבשיעור מקוה והוא כפל מכ"ז שכתב הר"ש ז"ל הוי חסר ואין טובלין ואין מטבילין בו כלל כדאמרינן