מבי"ט חלק א סח

בתשובה וכתב רבי' ירוחם נתיב ו' שכן נראה עיקר ושכן הסכימו גדולי האחרונים ז"ל וכן סובר הרמב"ם ז"ל כמו שכתב בעל מ"מ ז"ל פרק עשרי' מהלכות מלוה דמלוה ע"פ מוקדמת קודמת למלוה בשטר מאוחרת וא"כ שעבודיה כנדון זה חייל אבתים משעת הלואה ואי הוה אתו תרוייהו לבי דינא הוו מגבי ליה ב"ד למלוה ע"פ קודם המלוה המאוחרת שבשטר דלא עדיף שטר מעל פה אלא לענין טריפה מלקוחות המלוה על פה לא טרפא משום דלית לה קלא כדאיתא בדוכתי' והשתא נמי שמכר לו הוא ברצונו בלא כפיית ב"ד הבתים על מה שהיה חייב לו על פה פשיטא דלא מצי בעל חוב הקודם למכירה אפילו בשטר למיטרף מיניה כיון שחובו קדם כדאמר' ומצאתי תשובה להרא"ש ז"ל כלל ס"ט על מי שמכר בית לפרוע החוב וז"ל ראובן שהיה לו שטר חוב על לוי וכו' וכאשר לא פרע וכו' מכר לו בתים שלו בכח שטר זה ולא החזיר לו השט' ועתה תובע לוי וכו' גם אינו רוצה להחזירו כי אומר שרוצה להיות לו לראיה היאך באו הבתים לידו וכו': תשובה כאשר כתבת כן הוא לוי אין לו טענה על ראובן עבור השטר כיון שמכרו לשמעון ולוי פשע בעצמו שלא לקח השט' מיד שמעון ושמעון חייב להחזיר ללוי השטר ויכתבו לו הראיה לשמעון על הבתים עכ"ל הרי שלוי מכר הבתים לשמעון הבא מכח ראובן בשביל החוב שהיה חייב לו יהיה מחזיק השטר כדי שיהיה לו ראיה שבאו הבתים לידו מכח השטר חוב כלומר שלא יוכלו לטורפם ממנו מזמן הש"ח והשיב הרב ז"ל שיחזיר השטר ויכתבו לו הראיה לשמעון על הבתים שנמכרו על החוב שנראה שיש לו זכות בבתים מזמן ההלואה כיון שכותבין לו הראיה דאלו לומר שיכתבו לו שטר מכירה על הבתים פשיט' כי בזמן המכירה כתב לו שטר ראיה וכן בנדון זה שמכר הבתים לפרוע החובות יש לו שעבו' על הבתים מזמן החובות ולא מצית למימר דדילמא פרעיה להנהו שטרי חובות ובתר כן מכר לו דבזמן המכירה עדיין לא הגיע זמן הפרעון ולא עביד איניש דפרע גו זימניה ומלוה הוא דאודי ליה דפרעי' במכירת הבתים דאי לאו הכי לא היה לוה נאמן אפי' במלוה על פה דכיון דקבע ליה זימניה לא עביד איניש וכו' וכמו שכתבו המפרשים ז"ל ואע"ג דשטרות קרועין קמן כיון דודאי ידעי' דלוה ולא הגיע זמן הפרעון מהימן מלוה לומר דבדמי מכירת הבתים הוא דפרע ליה לוה כ"ש דבנדון זה אין הלוה מכחישו ועוד דהכא איכא מיגו אפי' הוה טעין לוה דפרע ליה קודם מכירת הבתים כיון דלית ליה עדים ה"מ מלוה למינט' הני שטרי קרועין ולמיגב' מיניה בעדי השטרות ולא הוה מהימן לוה לומר פרעתי אפי' בלא שטר כיון דהוה בגו זימניה כדאמר' ומגו דלא אמר כן אלא שהודה שפרע לו בבתים והרא' השטרות קרועין מהימן לומר שלפרעון אותם השטרות מכר לו הבית ועוד אני אומר דכיון דאפי' במלוה על פה ועבר הזמן מהימן איניש לומר דמה שקבל בשביל מלוה ע"פ קבל ולא בשביל חוב השטר אם יש לו עדים על המלוה כמו שכתבו המפרשי' ז"ל על ענין סיטראי הכי נמי הכא שמראה השטרות קרועין ואומר כי על דמי החוב שהיו לו עדים עליו מכר לו הבתים מהימן כ"ש שאין הלוה מכחישו כדאמרן וגם היה כתוב בשט' נאמנו' למלוה ומשום טענת שמא דלוי לא משבעי' ליה ודל מהכא כל הני טעמי ברירי הא איכא הכא עדים דעל דמי המשכנתא והחוב נמכרו הבתי' לשמעון שהעד הא' העיד על הנ"ב פרחים דמי המשכנתא ועל החוב של ב' שקי צמר שהוא קרוב לדמי מכירת הבית והעד הב' העיד שעל מה שהיה חייב לו מכרם ושנשאר חייב סך כמה פרחים וכתב לו שטר עליהם וכמו שכתו' בעדויות וא"כ פשיטא שאין ללוי שום תביעה על שמעון שאם קדם שטרו לשטר מכירת הבית הרי קדמו שטר המשכנתא והחוב הא' לשטרו ומכיר' הבית באה מכח החובות הקודמים ולא מצי לוי טריף מיניה דאדרבא היא היה טורף על ידי ב"ד מזמן השטרות אם לא היו לזה בתים לתת לו בחובו כ"ש שעתה שהלוה הגבה אותו הבתים שלו מרצונו על החובו' הקודמים שלא יוכל לוי לטורפם מידו וכדאמרן כו' אחר זה מצאתי בספר אדם וחוה נתי' ו' חלק א' וז"ל אע"פ שכתבתי למעלה שאם הלוה בעצמו הגב' קרקע למלוה בשומא בלא ב"ד ואינה חוזרת לו דהוי כמכר מעליא מ"מ אם בא ב"ח מאוחר אינו יכול לומר לו משעת המכר נמחל שעבודך והרי הוא כמו שלקחה אותה במעות וכבר אני מוקדם למקחך ואטרוף אותה כי לגבי זה שעבודו קיים כאלו גבה אותה בב"ד וכן אם בא ב"ח מוקדם וטרף אות' ממנו חוזר וגובה משאר נכסי הלוה מזמן שטר חובו כי לא אבד זכותו כלל בכל אלו הדברים בשביל השומא שהיתה בלא ב"ד וכן כתב הר' אברהם בן אסמעאל נר"ו ע"כ הרי שכתב דהגבה הלוה בעצמו הוי כהגבוהו ב"ד דאיירי כשנקרעו שטרי החובות דלא כתב אדרכתא אלא אחר קריעת הש"ח והכא נמי כשהגבה הלוה עצמו למלוה אפי' נקרע הש"ח בנ"ד אית למלו' שעבודא מזמן הש"ח והאל יאיר עינינו בתורתו נאם הצעי' משה בר' יוסף זלה"ה מטראני: קיב נשאלתי על נוסח מודעא אח' שכתוב בה הוו עלינו עדים איך פלו' אניס לנא בעלילה ומבק' למסו' אותנו לאומות העולם אם לא נכתוב עלינו שמכרנו הבית וכו' ומפני האונס אנו מוכרחים לעשות רצונו ולהודות במה שלא מכרנו ולא קבלנו ואי אניס לן לבטל מודעא לכתוב ביטול מודעות בשטר הוו עלינו עדי' שטר אונס' הוא והשתא מסרנו מודעא בפניכם ותדעון באונסא דידן ולמחר וליומא אחרינא קבילנא בבי דינא דישראל או בערכאות הגוים ונוציא הבית וכו' ואנן סהדי ידענא בהאי אונסא ושהמוכר נחבא מחמ' האונס הנז' וידענו ג"כ באונס הנז' ומגו דידענ' באונסיהו כתבנו וחתמנו מודע' זו כו' וחתומי' שני עדים מעדי המכירה שחתמו ביום שלאחר חתימת המודעא אם מודעא זו קיימת ויכולים המוכרים לחזור ולהוציא מיד קונה הבית הנז' או לא: תשובה מהא דאמר רב ששת פ' האומר בערכין משמע דאי בטיל לה למודעא בשטר המכר איבטילא לה ואפי' בגט כ"ש במכר דאגב אונסיה גמר ומקני וכמו שכתבו התו' שם וכן כתבו כל המפרשים ז"ל אבל אי אמר לעדי המודעא כל קנין שאני לוקח לבטל המודעא הכל בטל ואיני אומר כך אלא מפני האונס המכר בטל וכמו שכת' הרמב"ם ז"ל ס"פ עשירי מהל' מכירה וכתב עליו הרב בעל מגיד משנה זו סברא נכונה וכן הסכימו המפרשים ז"ל וכמו שהאריכו ג"כ בהגהות שם וכן הביאו סמ"ג ובעל ס' צרו' הכסף דברי הרמב"ם ז"ל בדרך ד' שער א' וא"כ בנדון זה שכתוב במודעא ואי אניס לבטל מודע' וליכתוב ביטול מודעות בשטר הוו עלינו עדים דשטר אונסא הוא וכו' הרי מסרו מודעא על ביטול המודעות שבשטר המכר והמכר בטל והמודעא קיימת וחיי' הקונ' להחזיר לו קרקע שלו ואפי' שעדי המודעא הם החתומי' על שטר המכר וכמו שכת' שם הר' ז"ל ומה שנר' לי כתבתי שמי פה נאם משה בר' יוסף זלה"ה יצ"ו: קיג במותב תלתא כחדא הוינא יתבינן בבי דינא כד אתא קדמנא כ"ר משה אל מוקאשר והעיד בפנינו איך אמ' לו ר' ששון צרפתי כי פעם א' בהיותו הולך באיספארטה אמר לו תוגרמה אחת אל תכנס באותו בית של אותו תוגר כי באותו בית נהרגו שני יהודים שהיה שם שניהם אברהם והיה א' מהם אדום הפנים והיו מוכרי' קצת טופאש ודמה אותו תוגר שהיו אותם טופאש של זהב וע"כ קרא לא' מאותם היהודים בתואנה שהיה רוצה לקנות אותם טופיש וכאשר נכנס היהודי בבית קם עליו התוגר בע"ה והרגו ושלח לקרוא ליהודי השני ע"י שליח ואמר לשליח שיקראנו בערמה ויאמר לו כי חבירו היהודי היה קורא אותו ובא וכשנכנס לבית קם עליו התוגר והרגו ג"כ באופן שנהרגו שניהם אלו הם דברי רבי משה הנז' ולראיית האמת ולזכרון כתבנו וחתמנו שמותינ פה יום ד' ה' ימים לחדש חשון שנת שא"י סביב עיניך וראי לפרט' היצירה וקים: תשובה לכאורה נראה דלא סמכינן אעדות זה להתיר אשת אברה' אדום הפני' דפוק חזי כמה אברהם איכא בשוקא כ"ש בכל העולם ולא ידעי' האי אברהם הי ניהו וגם סי' אדום הפנים לאו סי' הוא דכמה אנשים יש בענין זה וכדמשמע בפ' אלו מציאות דסימני הגוף לאו סימני נינהו וכמו שכתוב הרמב"ם ז"ל פ' בתרא דהלכות גירושין ישראל שאמר מת איש יהודי עמנו במקום פלו' כך וכך צורתו וכך היו סימניו אין אומר' באומד הדעת פלו' הוא עד שיעיד העד שהוא פלוני ויכיר שמו ושם עירו ע"כ וה"נ לא עדיף עדות גויה מסיחה לפי תומה מישראל המכוין להעיד דהא אינה מסיחה אלא על אברהם ולא הזכירה שם עירו וסי' אדום הפנים כמה אנשים יש בענין זה אך יש לצדד בהיתר אשה זו אם הדבר ידוע כי בכל המקומות שדרים בם יהודים סביבות כפר זו ששמה איספארטה לא נעלם ולא נתכסה שום אדם ששמו אברה' באותם הימים אלא אלו יש לנו לומר כי זה אברהם שנעלם באותו הימי' שהיה אדום הפנים בעלה של אשה זו הוא שנהרג ואשתו מותרת וכמו שכתב הרא"ש ז"ל בתשובה כלל על עדות מכלוף בן מלול שיש לחפש לאשתו התר כיון שידוע שהיה שם בעלה מכלוף בן מלול ואין אחר בעיר ולאו דוקא מכלוף בן מלול דהוי שמו ושם אביו דאפילו בשמו נמי לחוד כהאי עובדא דידן סגי וכדמייתי ראיה הרא"ש ז"ל מההיא דפ' האשה שלום מההוא גטא דאשתכח בנהרדע' אנא אנדונילאי נהרדעא פטרית וכו' ושלח ליה תבדק נהרדעא ומייתי אביי ראיה מינה לההיא דיצחק ריש גלותא כי אחתיה דרב ביבי דחיישינן לתרי יצחק כי הכא דחיישי' לתרי אנדרונילאי דאמ' תבדק נהרדעא ורבא אמ' אם איתא יבדק כל העולם כולו מבעי ליה וכו' ולא קאמר דהכא דוקא בעי בדיקה משום דלא הוזכר בגט אלא אנדרוניל' לחוד ולא שם אביו יצחק הוזכ' בכינוי ריש גלותא ובר אחתיה דרב ביבי ומש"ה לא חיישי' לתרי יצחק וכמו שכתב הרא"ש ז"ל התם וז"ל הרי מה שהבאתי דמיא לנדון זה שהרי המעידים לא העידו כי אם על שמו אבל לא הזכירו לו את מקומו ולא את אשתו אלא כך היה שם האיש הנפטר בכאן כאלו העידו עדות גמורה וכולי עד כאן משמע דלאו דוקא שמו ושם אביו דאפילו בשמו לחוד כל שידוע שאין אחר בעיר סגי ובנדון זה. נמי אפילו בשם אברהם המורגל ונקרא בכל העולם כיון שאינו נודע בכל המקומות שדרים בהם יהודים סביבות איספארטה שנעלם באותם הימי' שום יהודי ששמו אברהם אלא אלו יש להתיר כמו שכתבתי ולא חיישי' לאברה' אחר שבא מסוף העולם לאיספארטה כי היכי דלא חיישינן ליצחק ריש גלותא אחר כרבא דהלכתא כוותיה כיון שהוא ידוע בכל סביבות אספארטה שלא נעלם אברהם אח' באלו הימים כדאמרן ולא חיישינן שנעלם ממקומות רחוקי' והרי בתשובת הרא"ש ז"ל שמכלוף בן מלול נהרג והתי' את אשתו מפני שלא היה מכלוף בן מלול אח' בעיר ולא חיישי' לעיירו' אחרות והכא נמי לא שנא בשם אברהם כיון שלא נודע שנעלם אחר במקומו' אלו ואע"ג דבההו' גיטא דאנדרונילאי לא הוי שמיה לחודיה אלא כתיב נמי בגיט' נהרדעא הכא נמי כל סביבות איספארט' הוי כנהרדעא כיון שאינו ידוע בכל אותם המקומות שנעלם שום אדם ששמו אברהם והוי כיצא עמנו ממקום פלו' ומה שכתב הרמב"ם ז"ל שמחפשין באותה העיר אם לא יצא משם אלא הוא תנשא אשתו אע"פ שלא הזכיר