מבי"ט חלק א רב

עצמם עוד על הענין גם אני מסכים למעשה לכל מה שהחמירו הם נאם המבי"ט: שאלה שמא ראובן שלח ממדינה זו עם לוי גיסו קשר אחד מסחורות ועם לוי הנז' כתב ראובן לשמעון הדר במדינה אחרת שיקח הקשר הנז' ולא הזכיר בתורת פקדון כלל בעולם וזה לשון בכתבו של שמעון גם כן אני שולח כך וכך סחורה אמצא חן בעיניך אם תוכל למכור שם הכל או קצת ואם לא תשים הכל בבגד בשעוה ותתן את הקשר ביד חמר א' נאמן שיוליכו ליוסף שותפי הדר במדינה אחרת וגם תמצא תוך הקשר כך וכך מטלטלים שתתן אותם בביתי וגם קצת מעות (שהולכים) [שמונחים] תוך הקשר תתן אותם ליהודה שאני חייב אותם לו עכ"ל ולוי הנז' כשבא לעיר לא מצא לשמעון שהיה בורח מחמת הנגף שהיה בעיר וכשבא שמעון מהמגפה ונתן לו לוי הנז' כתבו של ראובן תמה הרב' על ראובן ואמר ללוי לא מצא עת אחרת לשלוח סחורות לשותפו באמצעותי רק בשעת מגפה שאני כל כך טרוד ועכ"ז לאהבתו של יוסף אהובו גדול וקצת קרובו של שמעון לא הקפיד על זה רק היתה כוונתו לעשות כמו שהי' עושה כל פעם ופע' שהיה שולח יוסף סחורות באמצעותו של שמעון לראובן שותפו וגם ראובן היה שולח מעות וסחורות תמיד באמצעותו של שמעון ליוסף שותפו על דרך הנז' לא ע"ד פקדון כלל בעולם וכ"ש שכל מה שהיה עושה שמעון הנז' בעד הנז' לא היה בעד שום שכר ותועל' שהיה מקבל מהם רק מאהבה ומקורבה עם יוסף הנז' כנז' וגם שמעון על דרך הנז' קבל הקשר מהסחורה הנז' ממקום שהניח אותו לוי השליח והביא אותו לביתו כדי לפתוח הקשר ולתת מעות ליהודה וגם את המטלטלים לבנו של ראובן כמו שכתב לו ראובן וגם לסדר הקשר עם בגד משעוה כמו שכתב ראובן כדי לתת אותו לחמר אשר יוליך אותו ליוסף שותפו של ראובן כמו שכתב לו ראובן וכשהוליך שמעון הקשר לביתו לא היה בדעתו לשומרה כראוי בתורת פקדון שגם ראובן לא הזכיר כלל פקדון בכתבו רק כוונת שמעון היתה להניח הקשר בביתו בקרן זוית כמו שהיה עושה תמיד לסחורה ולמעות אשר היו שולחים לו ראובן ויוסף השותפים תמיד עד אשר ימצא עם מי ישלח אותם ותמיד היה מניח הסחור' והמעות בביתו עם נכסיו וכן עשה עתה ג"כ מהקשר הנז' ואין ספק שאם היה בפניו ראובן שהיה מתנה עמו שמעון שלא לשומרו כראוי רק להניחו' עם נכסיו בביתו בקרן זוית כדי שלא יתחייב עליו כי מי הכניס לשמעון בזה הדוחק לשומרו שמירה מעליתא ובודאי שהיה מפרש שמעון דבריו אם היה ראובן בפניו וקרה מקרה שבין כך ובין כך שהיה ממתין שמעון לשלוח הקשר עם החמר הקוד' לשותפו של ראובן ושמעון היה הולך כל יום לכפר וחזר לעיר כמנהגו באו גנבים שודדי לילה ונכנסו לביתו של שמעון ולקחו הרבה נכסים ובתוכה נגנב הקשר הנז' מביתו של שמעון תוך ג' ימים להנחת הקשר בביתו של שמעון ועת' בא ראובן ותובע דמי הקשר הנז' משמעון הנז' ואומר לו שפשע בהנחת הקשר בביתו עם נכסיו בזמן מגפה ושמעון משיב לו ואומר שאפילו שומר חנם לא היה עמו וכשהביא הקשר בביתו לא היתה כוונתו לשומרו שמירה מעליתא רק להניחו בקרן זוית עד שישלח אותו ליוסף שותפו של ראובן וששם אותה עם נכסיו לא לכוונ' שמיר' הקשר רק להזמינהו שם עד שישלח אותו וכ"ש שראובן לא הזכיר בתורת פקדון כלל בכתבו כמו שזכרנו וגם משיב שמעון לראובן כששלחת הקשר לא היית יודע שהיתה מגפה בעיר ואם היה בדעתך לשלוח בתור' פקדון היית כותב אלי ולא די שלא כתבת לי כלל ושלא הזכרת כלל תור' פקדון בכתביך רק שכתבת אתה לפתוח הקשר ששמת לתוכו כמו המעות והמטלטלים ששלחת לביתך שאם היה בא הקשר מסודר כראוי עם הבגד משעוה וקשור כדי לשולחו ליוסף שותפך אולי לא הייתי מביא אותו לביתי מזלך גרם ואתה בעצמך גרמת הנזק וכ"ש שבשק בלתי הקשר לא קבלתיו בתורת פקדון שכן ראובן לא הזכיר כלל תורת פקדון בכתבו לא קבלתיו לשמרו כלל שמיר' כראוי ואין ספק שאם היה ראובן בפני שלא הייתי לוקח הקשר אלא בתנאי שלא לשמרו כלל רק להניחו עם נכסי עד שאשלח אותו ליוסף כמו שכתב והייתי מתנה עמו שלא לשמרו שמירה מעלי' לקחתיו רק להזמין אותו כדי לשולחו כי כן צוותי ממנו בכתבו וראובן השיב לשמעון אני כתבתי בכתבי שתשתדל למכור כל הסחורה או קצתה ואתה קבלת הקשר על זה התנאי ובודאי שהיית מחוייב לשמרו עד שתמכר הסחורות אחר שקבלת הקשר ושמעון משיב לראובן כל היהודים אשר בעיר יודעים כי כשלקחתי הקשר מלוי הנז' שלוחך לא היה רק לסדר אותו ולשלוח אותו והראיה שלא הראה הסחורות לשום אדם כדי למכור מפני שהיה עת המגפ' ולא היה משא ומתן כלל בעיר וגם ראיה אחרת שתכף כשהביא הקשר לביתו נתן המעות ליאודה והמטלטלים לבנו של ראובן סדר הקשר על הסדר שכת' לי ראובן וקשר אותו עם השעוה ומקודם נתפשר עם החמר שיוליך אותו אם כן גלי דעתיה שמעון שאעפ"י שכתב ראובן שימכור הסחורות שם אם אפשר שכוונתו כשהביא הקשר לביתו להביאו לא בתורת פקדון כלל ולא למכור מהסחורות כלל רק לשלוח אותו ומזלו של ראובן גרם הנזק ולא יש לראובן דין פשיעה כלל על שמעון אחר שאפילו שומר חנם לא עמו ולא קבל הקשר בתורת פקדון שאפילו ראובן לא הזכיר תורת פקדון כלל בכתבו תשובה חתרתי בקירות הגמרא והמפרשים ופוסקים ז"ל למצוא פתח שלא יהיה שמעון שומר חנם או נפקד בקשר זו כמו שהוא מאריך בשאלה זו ולא מצאתי לו מקום להתיר קשרו ונשאר קשור בעבותות הקשר בתורת ש"ח כי גם שלא נזכר בכת' ראובן בתורת פקדון לא היה צריך אחר שכתב לו שהי' שולח אותן הסחורו' ושימכור אות' אם יוכל ואם לאו שישים הכל בבגד שעוה ויתנהו לאד' נאמן שיוליכהו ליוסף שותפו הדר במדינה אחרת והרי שנתן לו רשות שימכרם ואם לאו שישימם בבגד שעוה ואיך ימכרם או ישימם אם לאו יקבלם קודם ברשותו וכבר קבל הקשר הנז' והביאו בביתו ובזה נתחייב בשמירתו כדאמר ר' אלעזר פ' השואל כדרך שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרים לענין שאינו מתחייב השומר אלא משעת משיכה כמו שכתוב המ"מ פ"ב מהלכות שכירות ואם מפני שלא מסר לו ראובן הרי לוי שלוחו מסר לו ושלוחו של אדם כמותו וגם שכתוב בשאלה שקבל הקשר ממקום שהניחו לוי השליח והביאו לביתו הרי הוא כאלו מסרו ממש כיון שלוי אמר לו שהיה מביא לו אותו הקשר מראובן והניחו במקום שיקחו אותו שמעון משם ואפילו שלא הזכיר לו תורת פקדון כיון שנכנס בידו נתחייב בשמירתו כש"ח או נפקד שהיא שמירה פחותה מכל השומרים והרי שומר אבדה שלא נמסרה בידו אלא שמצאה בלילה דאיפסיקא הלכה כרב יוסף פ' הכונס דש"ש הוי ומתחייב בגנבה ואבדה משעה שנכנסה לרשותו ובהמה משעה שהכישה נתחייב ליטפל בה ולהחזירה אפי' אינ' לפי כבודו כדאמר פ' אלו מציאות וה"נ זה שמשך לרשותו נכסי חברו נתחייב באחריותן דלא גרע ממוצא אבדה כדאמר' לענין שנתחייב בשמירה אלא דשומר אבדה הוי ש"ש מטעמא דפרוטה דרב יוסף והכא הוי ש"ח והרי הנח לפני דהוי ש"ח כדתנן פ' השוכר אע"ג שלא משך וכתב הרשב"א דהניח לפניו בסמטא בתוך ד' אמותיו וא"כ בבהמה שהכיש' במקל דאי לאו הכי מה משיכה איכא כמו שהביא הרב מ"מ פ"ב מהלכות שכירות וכ"ש זה שמשכה שהביא' הוא לביתו ולא תימא דדוקא הכא שאמרו הבעלי' קודם שמור לי זה כדתנן במתני' שמור לי ואמר הנח לפני דה"נ כתב לו אני שולח כך וכך אם תוכל למכור ואם לאו תשים וכו' הרי שמסרו בידו שיעשה ממנו מה שיוכל מכירה או נתינה לחמר שיוליכהו דנראה דלאו דוקא לשון שמירה דאפי' אמר תקח זה או תניח או הוליכהו זה בביתך ולקחו או אמר אילו הנח לפני בבית הוי ש"ח דהא מוצא אבדה לא אמרו הבעלים דבר וכיון שמשך האבדה חייב בשמירתה כדאמר לעיל משמע דדבר שלוקח אדם לרשותו הוי שומר עליו כיון שנסתלקה שמירת בעליו ממנה דדוקא בהנח לפניך וכיוצ' בו הוא דאמרי' דלא הוי, לא ש"ח ולא ש"ש משום דלא קבל עליו שמירה כשאמר לו הנח לפניך והבעלים לא היה להם להסתלק משמירת החפץ כיון שלא אמר האחר הנח לפני והם גרמו ההפסד לעצמם אבל כל המושך חפץ או מקבלו ברשותו אפי' לא אמרו להם הבעלים דבר נתחייב הוא בשמיר' שהרי הבעלים אינם שומרים אות' ונתחייב הוא בשמירתו כיון שלקחו כדאמרי' וראיה לסימנא בעלמא מתשובת הרא"ש ז"ל כלל צ"ד על מי שאמר לחברו הלך עמך אלו המנעלים כשהיה הולך ליריד ואמר לו הניחם כאן על החמור ונאבדו וכו' משמע דלא דוקא שמר אלא הולך נמי וה"ה נמי תקח או תניח וכיוצא באלו הלשונות דכל שנסתלק שמירת בעלים ונכנס' לרשות אחר נעשה שומר עליו כדאמר' וכן כל דיני שליחות שאמר לחברו הולך זה לפלו' או תביא לי דבר פלו' נעשה שומר עליו אע"פ שלא אמר לו בפי' שישמר אותו: ואחר שנודע שהוא ש"ח צריך לחקור אם שמר קשר זה כראוי לשמירת שומר חנם ונגנב משם הוא פטור ואם לאו חייב וכנראה מן השאלה שהוא אומר שלא היה בדעתו לשמרו כראוי בתורת פקדון והניחו בביתו בקרן זויות עם נכסיו כמו שהיה רגיל לעשות בכל מה שהיו שולחים לו יוסף וראובן השותפים עד אשר ימצא עם מי שישלחנו ואעפ"כ אם הנחתו בקרן זוית ביתו היא שמור' ראויה לקשר זה הוא פטור שאם היתה כמו משא בגדי צמר או פשתן או אפילו היתה משא צמר או גאמילוטיש כפי הנראה שאמר שישים אותו בבגד של שעו' נר' דסגי ליה בהנחתם בקרן זוית בבית וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ד מהלכות שאלה ופקדון כיצד דרך השומרים וכו' ויש פקדון שדרך שמירתו להניחה בבית כגון שמלה וטלית ויש פקדון שדרכו להניחה בתיבה או במגדל ונועל עליו כגון בגדי משי וכלי כסף וזהב וכיוצא בהם ע"כ קשר זה אפי' היה של משי וכ"ש אם היה גאמילוטיש נראה שלא היה חיי' להניחו בתיב' כיון שהוא משא או קשר שהוא דרך להניחו בבית דדוקא בגד של משי שהוא דבר קל ומזומן להניחו בתיבה ולא יהיה צריך להתיר חפציו מן התיבה כדי להניח הפקדון הוא שצריך להניחו אבל קשר כשהוא גדול שאינו ראוי להניחו בתיבה אם לא יתיר חפציו משם שמירתו הוא בתוך הבית עוד נראה דפקדון כזה שהוא צריך להיות מזומן לעת מצוא חמר נאמן להוליכו לא היה חייב לטרוח להניחו תוך תיבה אפי' היה ראוי להניחו בתיבה וע"מ כך קבלו שיהא מזומן בקרן זויות בבית לתתו לחמר נאמן והוי כמו שהפקיד מעות ע"ש עם חשכה דאם המפקיד הוא ת"ח אינו חייב לקבור אותם עד שישהא אחר שיבדיל וכו' כדאמר' בהמפקיד וכמו שכתב הרב שם פ' ד' דכל שהוא צורך הפקדון שלא לשומרו מיד שמירה מעלייתא פטו' יה"נ כי האי גוונא היה דצריך שיהיה מוכן ומזומן לתתו לחמר נאמן כדאמ' ועוד נרא' דקשר כזה אפי' היה שלו לא היה דרך להניחו בתיבה אלא בקרן זוית ביתו ושומר חנם שנעל כראוי כדרך כל אדם בשלו פטור וכמו שהביא נמוקי יוסף פ' המפקיד בשם הרב אל ברגי"וני שקבל מרבותיו ושכן דעת הרנב"ר ז"ל בחידושיו וכמו שהביא ג"כ בח"מ סימן רצ"ח וכ"ש בהיות הקשר מזומן לתתו לחמר כי גם שהיה שליח דרך להניח הקשר בקרן זוית ביתו ולא בתיבה ואפי' היתה התיבה מכילה אותו כדי שיהיה מוכן. עוד נ"ל לפטור את שמעון אפי' היה צריך שמירה מעולה יותר מקרן זויות הבית מצד מה שטען שהיתה עת מגפה והיה הולך ושב לכפר דהוי כמו אנוס וכתב הרמב"ן ז"ל היכא שקפץ חולי על הש"ש או אירע אונס בגופו ואינו יכול לישב עם הפקדון ונגנב דפטור דאין לך אונס גדול מזה דדומה למי ששבאוהו לסטים ואח"כ נגנבה הבהמה דפטור עליה דבכלל אונסין הוא זה כיון שאינו ברשותו