מבי"ט חלק א קסו

ולא דברו הם ולא חלקו עליו והוכיחוהו בלי תרופה אלא במה שדבר הוא בספינת ולא בדרך אניה בלב ים ולענין מה שהוא בפקדון או בשותפות ביד אחרים או בפאטריאס הביא החכם הנז' דברי מהר"י קולון ז"ל דחשיבי מוחזקים רק גם הוא במה שכתב אפי' שהם מעבר לים כמו שהאריך בזה כיון דבשעת מיתה לא היו על הים הוו מוחזקים: רק מה שכתב ואפי' תהיה הספינה בנמל וכו' וכתב קודם בין בנמל בין דרך ים וחזר בו וכתב מ"מ אני מסופק כשהם בנמל: אני אומר כי בהגיעם לנמל הוי כמו אם היו ביבשה והוו מוחזקים מפני שהמקרים ההוים בים על הרוב אינם הוים בנמל ואפי' על המיעוט דאינם אלא מיעוטא דמיעוטא ולא חיישינן לה אפילו מאן דחייש למיעוטא כי סכנת הגזלנים והשוללים בים אינם בנמל כי מן הישוב יכולים לסייעם ולהצילם מהם וכן הסכנות המתרגשות לבוא בים אינם כ"כ בנמל אחר שהטילו במקום בטוח האנקוראס ויכולים ג"כ להסתייע מן היישוב ע"י ספינות אחרות ודברים אחרים וגם כי יארע לפעמים שביר' הספינה בנמל הוי מיעוטא דמיעוטא וקרוב הוא שינצלו הנכסים או רובם בנמל וגם גוף הספינה הנשברת אפשר להציל דפיה וכליה והנכסים שביבשה לפעמים יארע להם איבוד כיוצא באלו בדרכים דעל הסתם כולם בחזקת סכנה הם ואפ"ה הם מוחזקים ולא ראוים לענין פי שנים: ואם הספינה היא בנמל קרובה לקיר העיר תוך שבעים אמה ושרי' היא נחשבת כאלו היא בעיר מהא דתנן בנדרים הנודר מן העיר אסור ליכנס בעיבורה וילפי' לה בגמרא מדכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו שהיה בעיבורה דבתוכה לא היה דכתיב ויריחו סוגרת ומסוגרת וכו' ואלו הע' אמה הן בין בים ובין ביבשה כדמשמע לענין עירוב תחומין דנחשבין ונמדדין אלפים אמה מע' אמה ושירים ולחוץ וכל בית שהיא תוך שבעים אמה אפילו בים נחשב מן העיר כמו שהביאו פ' כיצד מעברין וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ' כ"ח וכמו שכתב ג"כ מ"מ אפילו אין שם בורגנין ואפי' לרבנן בלשון בני אדם ולשון הכתוב עיר מיקרי כמו שכתב שם: ובנ"ד לענין ממון לא איכפת לן אי הוו קרוב לעיר או לאו ומשום הכי אפילו תהיה הספינה בנמל רחוקה יותר מעיבורה של עיר כיון שהיא בטוחה יותר מן הסכנו' שבים כמו שכתבתי הוי מוחזק אלא שאם היתה תוך העיבור הוה בה נמי טעמא דנחשב כאלו הוא בעיר לענין עירוב: עוד נ"ל לדייק מלשון המשנה דתנן ובא לו ברבואו' וביאת הספינה הוא בנמל ופסק גמרא ובאה לו עשיר הוא משמע דבביאת הספינה לנמל בריבואות חשוב עשיר בין על הספינה בין על מה שבתוכה: ועל מה שכתב כי הוא מסופק אם הפשוט הוא מוחזק כשיהי' גדול במה שהוא ביד האפוטרופוס לומר קים לי כפלו' נר' לי דבר פשוט דפשוט אינו יכול לומר קים לי במה שהוא ביד האפוטרופוס ואפילו היה ביד הפשוט ממש והיה גדול לא היה נחשב מוחזק לומר קים לי כיון שהדבר שהוא בידו הוא ידוע שהו' מתפיסת הבית שעדין לא חלקו הרי אין לאחין שום חזקה זה על זה וכת' הרמב"ם ז"ל פ"ט דאחין הרי הן כשותפין לכל דבר דמשמע אפילו לענין חזקה כה"ג ובמשרים נתיב כ"ו חלק שני כתב כל מקום ספק ירושה אפילו א' מן היורשים מוחזק אין מועיל לו חזקה שנאמר באח' המ"עה כי הנכסי' הם בחזקת המת וכן אם היה מוחזק וכו' הרי פשוט דפשוט אין יכול לומר קים לי אפילו במה שבידו כ"ש במה שביד אפוטרופוס דהוי פשוט יותר ונתבאר כי ספינה ומה שבה בלב ים בשעת מיתת האב אין לבכור בה פי שנים לכ"ע וכשהם בנמל יש לו בהם פי שנים וכן לענין ערכין אינו נחשב מוחזק לסדר כל מה שהוא בלב ים וגם כי החכם כנז' כתב גם כן לדעת הרמב"ם ז"ל שאין לבכור פ"ש במה שהוא בלב ים דן אותו מק"ו פריכא כמו שכתבתי למעלה נאם המבי"ט: רפה אחר כך מצאתי תשובת הרשב"א ז"ל ביד חכם זקן מחכמי העיר וז"ל פירפינייאן כתבת שהרמב"ם ז"ל כתב שהספינה בים ראוי הוא ואין הבכור נוטל פי שנים ואף הראב"ד ז"ל שהודה לו בה ותמה עליהם דמסוגית פ' השג יד משמע בהפך דהקשו ותפוק לי משום ספינה גופה ותירץ הא מני ר' אליעזר דאמר אם היה ספן נותנין לו ספינתו הא לרבנן שהלכה כמות' שלא לסד' אלא בכלי אומנות שהרי הוא עשיר מצד הספינה אלמא מוחזקת היא באמת הדין עמך שהוא קשה מאד ומה שהוקש' בעיני מה שכתב הראב"ד ז"ל ממתניתין דפ' השג יד למדה ואני איני רואה משם ראיה דאף כשתמצא לומר דפסק כ"ר אליעזר משום דסתם מתניתין דהשג יד כוותיה הא לא אפשר משום דהוה ליה סתם ואח"כ מחלוקת סתם פ' השג יד ומחלוקת בפי' שום היתומי' וקימ' לן כמחלוקת והרב ז"ל בעצמו פסק בערכין כרבנן דחמור וספינ' ממונו כרבנן ואין מסדרין ועוד אף כי תמצא לומר רבי אליעזר איך ילמד ממנה לענין ראוי ומה ענין סידור לענין ראוי ומוחזק ולא שייך הא בהא כלל וספינה בין לרבנן בין לר' אליעזר מוחזקת היא וממונא היא דע"כ לא קאמר ר' אליעזר אלא משום דעביד חמור וספינה ככלי ומשום סדור הוא שמניחין לו ולא פטר משום ראוי וספינה שביבשה נמי לר' אליעזר מסדרין ונותנין לספן כחמור לחמר וצמר לאכר ובכלי אומנות לרבנן ולא אמרו ספינה שבים אלא מפני ששנו אף על פי שבאה לו בריבואו' אלא בין בים בין ביבשה מניחין לו דכאן וכאן מוחזקת היא פי שנים ומאי שנא שבים ולא מצאתי לרבותי אלה בזה שוה דרך שיסמכו בו ונראה הי' לי דבכור נוטל פי שנים ע"כ מצאתי תשוב' זו בכתב יד מעורבבת בסימן תקי"ב ויש אי זה טעות מובן בקצת הלשון אלא שהעתקתי התשוב' כמו שמצאתי בחלק הא' מאותן התשובות הנחלקות לב' חלקים וכלל כולן הן יותר מאלף וק' שנכתבו בדמשק להחכם הר' שלמה לטורטו ז"ל ונראה מלשון תשובה זו שהבין הרשב"א ז"ל בדברי הרמב"ם ז"ל שמדבר בספינה עצמה ושעל זה כתב הראב"ד ז"ל דבר זה למד וכו' שנראה שמסכים עמו ועל זה הקשה הוא השתי קושיות וגם הוא לא דבר אלא בספינה שדברו הם והיא הספינה השנויה במשנה שמסדרין לערכין כר' אליעזר ועל זה כתב הרשב"א כיון שאין הלכה כמותו וגם אינו דומה ראוי לסדור שהיה נראה לו דבכור נוטל בה פי שנים ומה שכתב וספינה שביבשה נמי לר' אליעזר וכו' ולא אמרו ספינה שבים אלא מפני ששנו אף על פי שבאה לו וכו' הוא להביא ראיה דלאו משום שאינו מוחזק בספינה הוא דקאמר רבי אליעזר דאין לוקחין אותה להקד' אלא שמסדרין אותה לו דהא כשהיא ביבשה נמי לר' אליעזר מסדרין אותה להקדש אף על פי שהיא ביבשה ממש שעדין לא הורידוה לים או שהוציאוה אותה ליבש' כמו שרגילים לפעמים בספינות קטנות שמוציאין אותן כדי שלא ישתברו או כדי לתקנן ולא אמרו ספינה שבים אלא מפני ששנו שבאה לו ברבואות דמשמע שהיא בים אלא שבאה כבר והיא בנמל ומ"ה אמרינן ספינה שבים אלא בין בים בין ביבשה מניחין לו דכאן וכאן מוחזקת והיינו משום דהויא בנמל בים משום דקתני ובאה ברבואות והיינו שבאה לנמל ועומד' בים עדין דאלו הויא בלב ים לא הויא מוחזקת כאותה שהיא ביבשה ועל זה הוא שכתב הרשב"א ז"ל דנראה לו שהבכור נוטל פי שנים דאלו היא בלב ים לא היה נחשב מוחזק לא היא ולא מה שבתוכה כן נרא' לי ביאור דברי הרשב"א ז"ל ואפילו היה מתעקש שום אדם לומר דבלב ים נמי חשיבא מוחזקת להרשב"א ז"ל מה שא"א לומר שתהא שוה הספינה העומדת בלב ים לעומד' ביבשה והוא היה משוה אותן היינו בספינה עצמה ולא במה שבתוכה כי מה שבתוך הספינה הוא עומד בסכנה יותר מן הספינה עצמה בין מצד השוללי' בין מצד הסערות שבים אם מצד השוללים על הרוב הם שוללים נכסי הסוחרים ומניחים הספינה שלא להלחם עמהם ואם מצד הסערות הם מטילים בים הנכסים והסחורו' להקל הספינה והיא נמלטת עם האנשים שבה ואפילו כשהי' נשבר' הנכסי' והסחורות שבה הם נטבעים בים מיד ודופני הספינה ודפיה צפים על פני המים ויכולים להצילם כשהוא קרוב לנמל ואם כן לכ"ע מה שבתוך הספינה בלב ים אינו נקרא מוחזק כלל לענין פי שנים ומה שכתב ולא מצאתי לרבותי אלה בזה שום דרך שיסמכו בו וכו' הוא כפי פשט דברי הרמב"ם ז"ל שהוא מדבר בספינה עצמה וכן במשנה ובגמ' לא דברו בפי' אלא בספינה עצמה ולא מה שבתוכה ועל זה הקשה עליו מה שהקשה וגם אני מודה כי כך הם דברי הרמב"ם כפשטן אלא שכתבתי שהיה אפשר לפרש על דבריו מה שנראה ברור מן הגמרא שמה שהוא בלב ים אינו נחשב מוחזק ואחר שראיתי בשם הרשב"א עצמו שכתב שלא מצא דרך שיסמכו בו איני מבטל דעתי בפי' רבינו משה ואני מחזיק דברי שלענין הדין ספינה ומה שבתוכה בלב ים אינם נקראים מוחזקים לכ"ע ולא יהיה לו לבכור פי שנים כמו שכתבתי והוכחתי מן הגמרא נאם המבי"ט: רפו על דבר התביע' שתבע' כר' שלמה עלי וחמותו אלמנת כר' משה דידוניליא נ"ע בפני ב"ד לכר' שלמה מאנריקי י"ץ שיתן להם חשבון מששה ועשרים קאריזיאש שנתנו לו למכור כדי שיפרע עם דמיהן החוב שחייבת אלמנת כר' משה נ"ע לגריגה אח' והוא לא פרע לה כי אם תשעים סול' ותבעו ממנו שיתן להם חשבון מהשאר וכר' שלמה מני ריקי השיב להם כי לא קבל מהם כי אם כ"א או כ"ב קאריזיאש כי הם לקחו מיד הפועלים מאותם שהמחו לו ג' קאריזיאש והשיב לו כר' שלמה עלי כי אמת שקבל שנים קאריזיאש לבנו' אבל נתן שנים אחרו' תחתיהן וחמותו השיבה כי אחר כך המחה לו יותר עד שלשים קאריזיאש ומהם הוא שלקח חתנה ר' שלמה הנ"ל השנים לבנות והיא לקחה אחד מן הפירנצ' ובנה ר' דוד לקח אחר' באופן שנשארו ביד כר' שלמה מאנריקי ששה ועשרים ועל תביעה זו באו שלשה העדים הנז' להלן והעידו בפני ב"ד עדויות אלו העיד הר' אברהם ן' אשר י"ץ שר' שלמה מאנריקי היה תובע מהם שלשים קאריזיאש והם היו אומרים כי היה מספיק שנים ועשרי' קאריזיאש לפרוע החוב ההוא לגיריג' מפני שהיו גדולות ועבר מחלוקת ביניהן על זה עד שעלת' ההסכמה ביניהן שלא יתנו אלא כ"ד קאריזיאש ונתנו לו רובם בפניו כי היו מזומנות אצליהם בבית והשאר עד תשלום הסך אמרו לפועלים כשיבואו לידו שיגמרם ויתנם לו העיד הר' חייא המון כי ביום שהיו מתקוטטי' כר' שלמה על' אם כר' שלמה מאנריקי הנ"ל בבית השופט שהיה אומר ר' שלמה מאנריקי שלא קבל כי אם כ"ד קאריזיאש וכר' שלמה עלי היה אומר שקבל כ"ו קאריזיאש העיד כר' יוסף פינטו שיום א' באה אלמנת כר' משה הנ"ל לקאיישיריאה ונתרעם הוא עליה שנתנה האקריזיאש שלה למכור ביד כר' שלמה מאנריקי ולא נתנם לידו שהוא היה מוכרם יותר טוב ממנו והוא השיבה שהיא חשבה שהיו שניהם שותפים ושאז השיב ר' שלמה מאנריקי למה תצעקו בזה החנות הם הכ"ה קאריז יאש שליך ואמר כי זה היה כשבאת היא להתרעם על ר' שלמה מאנריקי הנ"ל על שמכר קאריזיאה אחד (מאוי) בפחות משוויה ואמר רבי יוסף שלא היה יודע שום דבר ממנה כי לא מכרה הוא ושאז השיב כ"ר שלמה שבידו היו הכ"ה קאריז יאש כמו שכתוב למעלה. ע"כ עיקר טענות השתי כיתות הנ"ל בתביעה זו וכל העדיוות שהעידו בפני ב"ד על תביעה זו ולכן יורינו מורה צדק איזה הדרך ישכון אור והדין עם מי