מעיני החכמה ע

דטעמא דחולקין בשבועה שלא יהא כ"א הולך ותוקף ובאמת אתיא דלא כבן ננס אבל מהכא מוכח דהשבועה כבן ננס מטעם דבהדדי אגבוה א"כ ממילא מוכח דשנים שהגביהו מציאה קנו

בתוס' ד"ה אלא כו' וה"ה דהוה מצי למידחי כו' תפסתי חציה בידי כו' עכ"ל. וי"ל עוד שטוען ששניהם הגביהו ותופס בפנינו בחציה בידו דמקום שידו מגעת כמאן דפסק דמי וכיון דמעיקרא הוה הפקר שפיר מועיל תקיפה לזכות בחציה לפנינו: בא"ד או הגבהתיה כולה לקנות חציה. בזו פשיטא להו דמהני הגבהה אף שאינו קונה כולה וכן משמע בגיטין דף כ"ח בה"ז גיטיך והנייר שלי ובעי בין שיטה לשיטה בין תיבה לתיבה מאי משמע דאף שמתנה שיהיה לו מה שבין השיטין והתיבות אינו מונע לקנות הגט כיון שהגביהה הגט

בסוגיא זו כבר הארכתי בכתבים ישינים ולא באתי אלא בשביל דבר שנתחדש

ד' ח ע"ב בתוס' ד"ה רכוב עדיף כו' אין לפרש דתפיס ברגליו כו' עכ"ל. כבר כתבתי בקונטרס לדייק מנ"ל להתוס' דאין הפירוש כפשוטה שתפס בה ממש ועמ"ש שם. ואפשר לומר דהתוס' לשיטתייהו אזלי דמפרשין לקמן הקושיא השתא יושב קני רכוב מבעיא הוא כפשוטה דטפי הו"ל למיתני יושב ואם איתא דהבעיא הוא דוקא בשביל שתפוס במוסירה היכא הוה ק"ו ור"ל דהול"ל אחד יושב ואחד מנהיו דהא אי הוה נקיט יושב נמי משמע דתפיס בה דיש לומר דהם חלוקין על הקרון שיושב בו ומקרי ג"כ תפוס כמו הבהמה שיושב עליה דבשלמא לענין כלאים אין נ"מ בתפיס בקרון משא"כ לענין קנין תהני תפיסת היושב בקרון ג"כ כמו הרוכב על הבהמה ואי הוה תני יושב גם כן לא מוכח רבותא דרכוב קונה די"ל דהם חלוקין על הקרון והיכא פשיט ליה טפי אי הוה תני יושב אלא פשיטא דתפיס לא מהני. ובזה א"ש פרש"י לקמן שפירש בד"ה רכוב ל"ל לאשמעינן בתרתי עמ"ש בחדושי ולפ"ז ניחא דלא מצי רש"י לפרושי בפשיטות דליתני יושב דהא רש"י ס"ל הפירוש דתפיס בה ואי תני יושב הו"א משום דתפיס בקרון וחלוקין על הקרון ולכן פרש"י הקושיא דכבר נשמע ממתניתין דכלאים דיושב בקרון לוקה ולענין כלאים לא מהני מה שתפיס בקרן אלמא דרכוב קני אפילו בלא תפיס והיינו ביושב בקרון קונה ג"כ הבהמה

בתוס' ד"ה רכוב לחודיה כו' נראה דרב יהודה כו'. דברי התוס' דחוקים דמספקא ליה איך שמע. ולכן אפשר לומר בלא"ה ויתיישב מה שתמהו על הרי"ף והרמב"ם שפסקו כסתם מתני' דרכוב קני ולא מוקי במנהיג ברגליו. ונראה דמשמע להו דלעיל אמר סתם גמרא דשנים רוכבין קמ"ל דרכוב קני. וקשה לשמואל שנים רוכבין ל"ל הא ס"ל רכוב אינו קונה ולכן נראה ליישב הכל דהא קשה אם שמע רכוב במקום מנהיג א"כ לפי האמת דרכוב לחודיה לא קני איך אמר רכוב במקום מנהיג ומ"ש התוס' דחוק לכן י"ל דקמ"ל במנהיג במקום רכוב רבותא למאי דאיתא לקמן בא' תפיס במוסירה וא' רכוב על החמור דזה קנה חמור ובית פגי וזה קנה מה שתפוס בידו והשאר לא קני לא זה ולא זה והטעם היא דמשיכה של בהמה אינו קונה המסירה רק הבית פגי דכראש החמור דמי וא"כ קני במשיכה של הבהמה עכ"פ מקצת מן המוסירה והשתא י"ל ע"פ הך דיעה דאיתא בח"מ סימן ר"ג בהקנה דבר הנקנה עם דבר שאינו נקנה די"א שקנה הכל ומחלקין בין קני את וחמור להך ולפ"ז קשה לקמן למה לא יקנה כל המוסירה מתוך שקנה בית פגי. ולכן י"ל דתליא בקני את וחמור ואם קני את וחמור לא קנה הכל גם זה אינו קונה רק מה שקונה במשיכה. מיהו אי אמרינן קני את וחמור קנה הכל שפיר י"ל שקונה כל המוסירה כיון שקנה קצת ממנה ואם כן י"ל שפיר דהמנהיג קונה כל המוסירה מתוך שקונה הבהמה במשיכה. וא"כ שפיר י"ל ליישב קושיית התוס' דודאי שמואל אמר רכוב במקום מנהיג ואף דרכוב לחודיה לא קני קמ"ל דהמנהיג קנה הכל גם המוסירה מתוך שקנה הבהמה קנה ג"כ המוסירה ואין לומר דגם ברכוב נימא מתוך שקנה מה שתפיס בידו קונה ג"כ השאר דליתא דהרוכב אינו קונה רק מה שתפיס וזה כמאן דפסיק דמי כמו בקנין סודר ואינו קונה השאר על ידי מיגו והשתא י"ל דלשמואל שנים רוכבין מיירי ג"כ במנהיגים ברגליהם ואי קשיא מאי קמ"ל י"ל דלפום הך סברא דשמואל ס"ל רכוב לחודיה לא קני א"כ ע"כ רבותא דמנהיג קני גם המוסירה במיגו א"כ י"ל דקמ"ל רבותא בשניהם רוכבין שקונים הכל אפילו המוסירה דקני את וחמור קני כולו אפילו מה שאין תפוסים בידם. ואם כן ממילא צדקו דברי הרי"ף והרמב"ם דלעיל קאי הסוגיא אליבא דהלכתא דקיי"ל כרב נחמן דקנה מחצה א"כ אין לומר הרבותא בשביל שקונין המוסירה אפילו מה שאין תפוסין דבאמת לא קנו וע"כ לומר דקמ"ל רכוב קני וא"ש דברי הרי"ף והרמב"ם לשיטתייהו וכבר כתבתי כמה יישובים שם בחידושים ועוד ידי נטויה לקמן להגדיל תורה ויאדיר

בא"ד דאי לא מספקא ליה. עמ"ש בסמוך ואפשר לומר דלפום הך סברא קמ"ל רכוב במקום מנהיג דאפילו מוחזק לא הוה שם בגמרא מהו דתימא רכוב עדיף. כבר הקשיתי שם לפ"ז מנ"ל לפשוט דרכוב לא קני דילמא מבעיא ליה ברכוב במקום מנהיג ובמנהיג ברגליו ג"כ אם מבטל משיכת המנהיג ובמשנה י"ל דמ"מ הוה המנהיג מוחזק כמו הרוכב כמ"ש התוס' לעיל וא"כ י"ל דשמואל מיירי בתחילת קנין די"ל רכוב עדיף ומבטל קנין המנהיג כיון דרכוב ותפוס ועמ"ש שם. ואפשר לומר דודאי ס"ל להש"ס כיון דרכוב אינו קונה רק מטעם מנהיג א"כ כיון דרכוב לחוד לא קני קשה מאי מעלה יש בזו דרכוב ותפיס ולכן י"ל עפ"י מ"ש התוס' במשנה דנימא כל דאלים גבר ותירצו דאוחזין שאני. וכבר כתבתי בסוגיא דתקפו כהן די"ל מ"מ בדיעבד אם גברה ידו של אחד מהם אין מוציאין ממנו מספיקא א"כ י"ל שפיר דקמ"ל כיון דהוא מנהיג ברגליו וזה רכוב ותפיס הוה כמו דאלים גבר קמ"ל דמשום הכי לא מקרי אלים דאינו ברשותו של זה יותר ממה שהוא ברשותו של זה וקמ"ל שפיר. מיהו לעיל בסוגיא דתקפו כהן מוכח דאפילו תקף בפנינו לא זכה משום דאלים גבר וא"כ ל"ל דאתי לאשמועינן הך רבותא דהא אפי' תפיס לגמרי לא זכה מטעם כדא"ג א"כ ל"ל דמיירי במנהיג ברגליו ומוכח שפיר דרכוב קני וא"ש. והא דס"ד לעיל דרכוב מבטל קנין המנהיג היינו אי רכוב הוא קנין מצד עצמו י"ל שקנינו עדיף מן המנהיג אבל אם נימא דרכוב מצד עצמו אינו קנין רק משום שמנהיג ברגליו אין סברא שיבטל קנין המנהיג שגם הוא אינו בא רק מכח ההנהגה. מיהו לפי מה שכתבו התוספות דרכוב קני משום דאזלא מעט מחמתיה אם כן יש לפקפק בסברא זו כיון דסלקא דעתך מעיקרא נמי דמבטל קנין המנהיג אף דרכוב נמי מטעם מנהיג אתי עלה. מיהו אין דברי התוס' מוכרחים די"ל דרכוב היינו טעמא דקני משום דהגבהת הבהמה שמולכת אותו הוה כאילו הוא הוליך הבהמה והנהיגה או דהוה כהגבהה דידיה ומ"מ פשיט שפיר מכלאים כיון דחשבינן הגבהת הבהמה כאילו הגביה הוא את הבהמה ממילא הנהגת הבהמה אותו הוא כאילו הוא הנהיג הבהמה וא"כ דוקא אי רכוב קני י"ל שמבטל משיכת המנהיג משא"כ אי רכוב לא קני רק מטעם מנהיג ברגליו י"ל דפשיטא שלא יבטל משיכת המנהיג כיון שגם הוא בא בכח ההנהגה וא"ש עיקר הרבותא כמ"ש וא"כ ל"ל דלא ליקני במקום מנהיג ברגליו

עוד נ"ל ליישב דברי הרי"ף והרמב"ם דלעיל איתא דשנים רוכבין קמ"ל דרכוב קני וקשה לשמואל ל"ל שנים רוכבין וצ"ל כמ"ש מהרש"א דקמ"ל אע"ג דלא קנו מוחזקין מיהו הוו ואם בא אחר ותפסה צריך להחזיר וקשה לימא לעיל הך רבותא. לכן י"ל ודאי בהא גופא משמע דס"ל דבאמת לא מקרי מוחזקין כלל כיון דלא אמר לעיל הך רבותא ורב יהודה אמר שמואל לשיטתיה שפיר י"ל דמ"מ הוו מוחזקין והיינו משום דכיון דקיי"ל בכתובות פ' המדיר דכל שנולד ספק ברשותו עליו להביא ראיה והיינו משום דמחזקינן למילתא ברשות שבא לפנינו א"כ י"ל כיון דרכוב לא קני ושניהם רוכבין נמצא שאנו רואין אותו כאילו אינו ברשות שום אדם וכי היכא דאמרינן כאן נמצא וכאן היה במומין שנמצאו בבית אביה כמו כן אמרינן כיון דלפנינו אינו ברשות שניהם מחזקינן בהכי גם מעיקרא לא קנו כי אם ברכיבה כפי מה שאנו רואין ובאמת יכול אחר לתפוס מהם וגם מוחזקין לא מקרי כיון שאין אנו רואין אצלם שום קנין שתכנס הבהמה לרשותם אמרינן מעיקרא נמי כך היה דכל מלתא מחזקינן ליה כמו שבא לפנינו אלא דרב יהודה לשיטתיה אזיל דס"ל בפ' המדיר שם דעל בעל החמור להביא ראיה וס"ל דלא תליא באיזה רשות שנולד הספק א"כ שפיר י"ל דקמ"ל דשניהם מוחזקין נגד אחר הבא לזכות עכשיו. וסוגיית הש"ס דלעיל לרבא דס"ל כדקיי"ל דכאן נמצא ותליא במקום הרשות שנולד הספק וא"כ י"ל דאם אין מוחזקין עפ"י קנין אין נאמנים נגד אחר וע"כ קמ"ל דרכוב קני וא"ש עוד י"ל בפשיטות מעין זה דודאי י"ל דס"ל להש"ס בפשיטות היכא דלא קנו גם מוחזקין לא הוה כנגד אחר ויכול האחר לטעון שלא קנו כלום רק ברכיבה ורכוב לא קני אלא דרב יהודה אמר שמואל לשיטתיה לדידיה ודאי אין אחר יכול לזכות דהא רב יהודה ס"ל ברי ושמא ברי עדיף אפי' להוציא מחזקת ממון גמור א"כ כ"ש דאהני ברי דידהו שהם קנאו ושמואל נמי ס"ל ברי עדיף דהא לא ס"ל מתוך שאין יכול לישבע משלם וא"כ ע"כ מתוקמא מתני' דהשואל לקמן דף צ"ז משום ברי עדיף. והא דאמרינן פ"ק דכתובות דף י"ג הא דר' יהודה דשמואל הוא גבי משארסתני נאנסתי כבר כתבו קצת מפרשים דלפי האמת ע"כ שמואל ס"ל ברי עדיף רק דמהתם לא מוכח דקיי"ל כר"ג וא"כ י"ל גם לשמואל ע"כ ס"ל ברי עדיף וא"כ י"ל דקמ"ל דלא מהני תפיסת אחר אבל לעיל קאי לרבא דס"ל כרב נחמן דלא אמרינן ברי עדיף א"כ שפיר מהני תפיסת אחר אי רכוב לא קני ומוכח שפיר ממתני' דרכוב קני וא"ש. עוד י"ל דודאי קשה בבא דשנים רוכבין ל"ל וצ"ל כמ"ש מהרש"א דמ"מ הם מוחזקין אלא דקשה איך אפשר לומר דעכשיו שבאין לפנינו אין קנין לשום אחד מהם א"כ קשה כיון דנקט זה אומר כולה שלי משמע באמר חציה שלי הדין כמו ברישא וקשה הא הקשו התוס' ליהימן חציה במיגו דאי בעי למימר כולה שלי ותירצו דהוה מיגו להוציא ואי אמרינן דלפי ראות עינינו שניהם אין מוחזקין א"כ אפי' טוען חציה שלי יהא נאמן במיגו דכולה שלי ולא שייך מיגו להוציא שאין אנו רואין הטלית ברשותם כלל. וצ"ל תירוץ אחר על קושיית