מעיני החכמה לג

דכתבו התוס' לעיל דתפיס היינו תפיס במוסירה וי"ל דס"ל להתוספות דהפשיטות דשמעתין דרכוב עדיף לא פשטינן דלא נפיך כדשמואל ונימא דרבנן מחייבי היושב בקרון דא"כ תקשי לרבנן הך קושיא דלעיל השתא יושב קני רכוב מיבעיא אלא ודאי כל הפשיטות הוא דרוכב קני ולא יושב וא"כ ל"ל משום דתפיס במוסירה דהא חזינן הכא דרוכב דלא תפיס נמי קני ואפ"ה יושב אינו קונה אלא ודאי רכוב קני משום דתפיס בה כפשוטה ולהכי ס"ל במתני' דס"ל לרבנן רכוב קני והיינו משום דתפיס בה והיינו בגוף הבהמה ואף דרב יהודה לא ס"ל כלל שתועיל התפיסה מ"מ סתמא דגמרא מקשי בהא על רב יהודה. ובהכי ניחא דקשה לוקמה לברייתא כרבי מאיר דלדידיה אפי' יושב קונה. ולפ"ז א"ש דל"ל דאתיא כרבי מאיר דא"כ תקשי למה קמ"ל ברכוב לישמעינן אפילו אחד יושב בקרון וא' תפיס במוסירה. ועפ"ז היה אפשר ליישב ג"כ פרש"י שפירש דבמקום מנהיג פלגי והקשה מהרש"א דילמא מנהיג עדיף ולפ"ז ניחא דהא הכא ע"כ צ"ל דאין רכוב קונה מטעם דאזלא נמי מעט מחמתיה כמ"ש התוס' לעיל דא"כ גם רכוב משיכה היא ותקשי ג"כ דנקני נמי רכוב במוסירה וע"כ לומר דרכוב קני לפום הך ס"ד משום דתפיס בה ולא מטעם משיכה כלל א"כ י"ל דלא אמרינן מנהיג עדיף רק אם עיקר הקנין הרכוב משום דאזלא מעט מחמתיה וא"כ י"ל דמנהיג עדיף דאזלא מחמתיה טובא. משא"כ אי רכוב קני מצד עצמו ולא משום דאזלא מחמתיה א"כ מהיכא תיתי שיבטל קנין המנהיג את הרכוב כיון דהרכוב אין קנינו מעין קנינו של המנהיג אלא דמתוך פרש"י נראה דלא גרס כלל אי הכי וגם מה שפירש שיקנה שעל ראש החמור לא משמע הכי

בתוס' ד"ה דאי לא תימא כו' קצת קשה מנ"ל כו' עכ"ל. אפשר ליישב קצת עפמ"ש התוספות במשנה דלהכי לא אמרינן כל דאלים גבר משום דהחלוקה יכולה להיות אמת וגם בגמרא מוקי ג"כ מתני' דליכא רמאי דאימור תרווייהו בהדי הדדי אגבוה וא"כ י"ל דודאי לא שייך שהגבוה כאחד ממש דהא אי אפשר לצמצם אלא דאמרינן דהשני התחיל להגביה קודם שהגביה הראשון מן הקרקע וא"כ משכחת לה במקום גבוה שמיד שהתחיל להגביה ראש האחד קני כל הטלית וא"כ אמאי אמרינן במתני' בכל גווני יחלוקו הא משכחת לה בחולקים אמציאה שהיתה מונחת במקום גבוה דבזה אין החלוקה יכולה להיות אמת דמי שהתחיל בהגבהה קנאו כולו ואע"ג דג"כ משכחת לה בשכל אחד אומר אני הגבהתי ואתה באתה אח"כ אפילו אחר זמן רב ותפסת בה דאז לא שייך לומר תרווייהו בהדי הדדי י"ל דלא מהמנינן להו הך מילתא כלל דאמרינן דאומר כן להשביח טענתו משא"כ בזה ששניהם אומרים שאמת שהיתה מונחת במקום גבוה א"כ ברור לנו דקמא קני ובמתני' תנן יחלוקו בכל גווני ואפשר לומר עוד דמוכח הכי מהך דמגרר ויוצא פטור שאיסור גניבה ואיסור שבת באים באחד ואי קני משום דיכול לנתקו איסור גניבה קדים דקני ליה מיד כשהוציא מקצתו ואיסור שבת אינו עד דנפק כולי'

בגמרא אי הכי רכוב בעיר כו'. ע"פ פשוטו היה נ"ל ליישב הלשון דבשלמא אי רכוב קני י"ל דקנין רכוב לא ניתקן בעיר משום דלאו אורחא משא"כ אי מיירי במנהיג ברגליו כיון שכבר ניתקן קנין ההנהגה בעיר ג"כ. לא מסתבר שבשביל שעשה הקנין שלא כדרכו לא יקנה והתוספות ומפרשים נדחקו בזה וגם מדברי הפוסקים שפסקו דרכוב קונה ולא חילקו בין שדה לעיר רק בא"ל קני כדרך שבני אדם קונין לא משמע הכי. ובזה יש ליישב מה שהקשו התוס' אם רכוב עדיף תקשי מתני'. ולפ"ז ניחא די"ל דמיירי בעיר ומנהיג ברגליו ובעיר רכוב לא ק קני ושניהם שוין

ד' ט ע"ב בגמרא ואי ר"ה הוא קני. כבר כתבתי לעיל דיש לתמוה דהא קיי"ל דאין משיכה קונה בר"ה וא"כ רכוב איך יקנה ומזה הבאתי לעיל ראיה להרי"ף והרמב"ם דמסקנא בגמרא דרכוב קני. ולדעת שאר פוסקים צ"ל הא דאין משיכה קונה בר"ה היינו משום שאין לאדם רשות להניח חפציו בר"ה אף דיש לו רשות לעמוד בר"ה מ"מ אין הוא וחפצו ברשות אחד וא"כ ברכוב שהבהמה מוליכה את הרוכב ומקום עמידתו והלוכו הוה שלו לכן קני שפיר כנ"ל וצ"ע בגמרא בעי רבי אלעזר האומר לחבירו משוך בהמה זו כו' מי קני כלים כו'. לכאורה קשה לדעת הפוסקים שהביא הרמ"א בח"מ סימן ר"ג בהקנה דבר שאינו נקנה בקנין עם דבר הנקנה בקנין דאמרינן מיגו דחל הקנין אהאי חל נמי אהא א"כ גם כאן תועיל משיכה במיגו דקני הבהמה קני נמי כלים. וי"ל דלא דמי דבשלמא התם קנין החליפין ע"כ תופס על שניהם משא"כ הכא אי משיכה דבהמה לא מהני לקנות הכלים הוה כאילו הכלים במקום אחר לגמרי. ובהכי ניחא דתקשי להך דיעה ל"ל קנין אגב קרקע הא בלא"ה קנה המטלטלין במיגו דקנה הקרקע אלא ודאי בקונה הקרקע בחזקה לא שייך שיקנה המטלטלין כיון דחזקה אינו בגוף המטלטלין ואין להאריך כאן בזה

שם גמרא אמר רבא אי אמר ליה קני בהמה וקני כלים מי קני כלים חצר מהלכת הוא. סוגיא דשמעתין מבואר בהדיא היכא דאינו חצר מהלכת אם א"ל קני בהמה וקני כלים קני כלים מטעם חצירו. ולכאורה תימא לפי דברי הש"ך בח"מ סימן ר"ב סק"ג דלא אמרינן חצירו ומתנתו באים כאחד והשיג על הסמ"ע שכתב דבחצר משתמרת והמטלטלין צבורין קני מטעם חצר וכאן מוכח בהדיא דאי א"ל קני בהמה וקני כלים קני כלים מטעם חצר עם הבהמה כאחת וכ"כ בהדיא בש"ע סעיף י"ד בא"ל משוך בהמה זו וקני כלים שעליה הואיל ולא הקנה לו גוף הבהמה אף ע"פ שמשכה והיא כפותה לא קני ע"כ והיינו כפי מה דמסיק בש"ס דהלכתא בכפותה דאז בא"ל קני בהמה וקני כלים קני מטעם חצר וא"כ מוכח בהדיא דבכה"ג קני מטעם חצר. ואמת שבלא"ה לכאורה דברי הש"ך צ"ע דהא מסיק בהדיא בריש פרק הזורק דאמרינן גיטה וחצרה באים כאחד אלא דהיה אפשר לחלק דהש"ך לא קאמר רק בחצר דגברי משום שליחות אתרבאי בזו לא מהני באים כאחד משא"כ בחצר דנשי דמטעם יד אתרבאי שפיר מהני באים כא'. אבל כאן קשה היכא אמרינן דקני מטעם חצר דהכא ודאי דוחק גדול לאוקמה בחצר דנשי ואי הוה אמרינן דגם חצר דגברא אתרבי משום יד וכמו שאכתוב בס"ד לקמן דדברי הרמב"ם והרא"ש צ"ע. היה באפשר ליישב דברי הש"ך דאפי' אי משום יד אתרבי. בעינן דומיא דידו והיינו בסמוך כדאמרינן לקמן ובאינו סמוך לא גרע משליחות א"כ י"ל דהש"ך לא קאמר רק באינו סמוך דע"ז קאי גם הסמ"ע דהא הסמ"ע כתב דהיינו בחצר שאינו משתמר דלא קני משום חצר ואילו עומד בצדו גם בחצר שאינו משתמר קני חצירו וע"כ בסמ"ע מיירי באינו סמוך ובהא כתב הש"ך דגם במשתמר לא מהני מתנתו וחצירו באים כא' אבל בסמוך דהוה משום יד שפיר מהני גם במתנתו וחצירו באים כאחד. ובזה יש ליישב מה שתמה הרשב"א למה לא תועיל חצר מהלכת מטעם שליחות דבשלמא מטעם יד י"ל דלא הוה דומיא דידה אבל אכתי למה יגרע משליחות שלא יועיל עכ"פ מדין שליחות דהא שליח נייד ג"כ וגם הריטב"א דחק בזה. ולפ"ז י"ל דודאי אי מדין שליחות אתינן עלה בעינן שנעשה שליח קודם עשיית המעשה משא"כ כאן מתנתו ושליחותו באים כאחד וזה לא מהני כפי דברינו לדעת הש"ך וא"כ א"ש דלא מהני כאן חצר מהלכת ממה נפשך דמדין ידה לא מהני וכיון דלא מהני מדין יד דלא דמי לידה דנייח ע"כ מדין שליחות אתינן עלה וא"כ לא מהני קנייתו ושליחותו כא' וכמו כן בגיטין דף כ"א בכתב גט ונתן ביד עבדה ג"כ לא מהני מטעם דלא דמי לידה ואי אפשר שיהיה מדין שליחות דבדין שליחות לא מהני גיטה וידה באים כאחד. וא"ת הא אמרינן בפ' הזורק דף ע"ח בכתב גט ונתן ביד עבדה דניעור אינו גט דהוה חצר מהלכת ושם תקשי דליהני מדין שליחות דשם משמע שכבר הוא עבדה ולא היה של בעל כלל וא"כ אמאי לא יהיה הגט גט מטעם שליחות י"ל דהא אף בעבדה לא מקרי חצירה דמה שקנתה אשה קנה בעלה כדאמרינן בריש פרק הזורק וע"כ גם התם אינה מתגרשת רק מטעם חצרה וידה באים כאחד וכיון דחצר מהלכת לא דמי ליד ע"כ לא הוה אלא מדין שליחות ובדין שליחות לא מהני ונראה לענ"ד ליתן טוב טעם לסברא זו לחלק בין אי הוה משום שליחות דלא מהני מתנתו וחצירו באים כא' דהא אי דיינינן עלה משום שליחות א"כ מעיקרא הוה החצר שליח של בעל החצר והשתא כשבעל החצר נותן החצר לאחר שיהיה שלוחו של האחר אי אפשר שבזה המעשה יקנה מה שבתוכו ע"י השליחות דהא אפילו בעושה שליח לגרש ואמרה שיהיה גם שלוחה לא מהני כדאיתא בגיטין דף ס"ג דלא חזרה שליחות אצל המשלח וא"כ לא מהני מתנתו ושליחותו באים כאחד משא"כ היכא דהוה משום יד לא איכפת לן מה שבא כאחד. וא"כ לפ"ז בנתן גט ביד עבדה והיא ארוסה דלא שייך מה שקנתה אשה קנה בעלה שפיר מתגרשת אפילו במהלך מטעם דלא גרע משליחות לפי מה שאמרנו בישוב קושיית הרשב"א וכמו כן בנשואה שכתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך באופן שאין לו זכות בנכסיה גם בחצר מהלכת מתגרשת דלא גרע משליחות כמו שאמרנו והוא חידוש שלא נמצא בשום פוסק וצריך תלמוד. עכ"פ לפמ"ש הרמב"ם והרא"ש דחצר דגברא משום שליחות אתרבאי ואפ"ה אמרינן הכא דבכפותה אם אמר לו קני בהמה וקני כלים קני מדין חצירו צע"ג [על הש"ך] בזה

בתוס' ד"ה משוך כו'. וי"ל דהתם לא א"ל קני עכ"ל. וקשיא לי לפ"ז איך פירשו התוס' לעיל הא דפריך דנקני נמי רכוב במוסירה אי אמרינן במשוך קני כלים והא התם מיירי בבהמת הפקר וליכא דאמר ליה קני ולמה יקנה. ונ"ל דהכא כיון דלא אמר ליה קני לא נתכוין להקנות לו הפירות במשיכת הבהמה דאם היה מתכוין להקנות לו הי' אומר לו קני ואיכא הוכחה שלא נתכוין להקנות לו וא"כ במציאה דהמשיכה אתיא ממילא שפיר מהני אי אמרינן במשוך מהני משיכה לגבי כלים

בא"ד וא"ת אמאי נקט משוך כו' א"כ במשוך נמי כו' ויקנה מטעם חצר עכ"ל. לענ"ד אפשר לומר דנהי דכבר כתבתי לעיל דסוגיא דשמעתא מוכחא דאמרינן קנייתו וחצירו באים כאחד מ"מ י"ל דזהו דוקא כשנשאר החצר לעולם שלו ובזה לא שייך לומר לדידן דקיי"ל כרבה דכל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו דשפיר הוה בזה אחר זה דאף אם יקנה החצר יכול לקנות אח"כ המטלטלין מטעם חצירו. משא"כ הכא דלא השאיל לו הבהמה רק לקנות ומיד שקנה חזרה הבהמה למרה ולא הוה חצירו כלל רק דנימא דקנייתו וחצירו באו כאחד א"כ אינו בזה אחר זה שהרי הקנין מבטל החצר שאם יקנה תו לא הוה חצירו ושפיר י"ל כל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו וצ"ע בנדרים גבי סודר דחשבינן קני ע"מ להקנות.