מעיני החכמה כט

ל"ל הך דשנים רוכבין וע"כ לאשמעינן אע"ג דמסתמא האחד תפיס במוסירה ואפ"ה קנה השני עמו וא"כ ע"כ או מוסירה לא קני או דרוכב נמי קנוי. עוד אפשר לומר דכיון דמוסירה לא קני רק במוסר לחבירו מיד ליד וא"כ מסתמא כשבאין לפנינו זה תפיס במוסירה אם נימא שהמוכר מסרה לו ע"כ לזה נתרצה. ואם נימא שהקנה למנהיג א"כ לא הקנה לזה כלל וא"כ נראה שאין החלוקה אמת כמ"ש התוס' במתני' והו"ל למימר יהא מונח או כל דאלים גבר. אמנם כבר כתבתי למעלה דבשביל מוסירה לא מקרי מוחזק כלל כיון דאין קנין בעצם בשל הפקר בשלמא מנהיג נקרא מוחזק לפנינו מאחר שהוא קנין המועיל בהפקר ואפילו יש לו קצת קנין להתחייב באחריות כדאיתא בב"ק ע"ט והשני אין יכול להקדישו שכבר הוא ברשותו של זה שזהו מה שעושהו מוחזק משא"כ קנין המוסירה אינו רק אם נמסר באמת מיד המוכר לידו מה שא"כ אם לא נמסר אינו כלום וא"כ לא תועיל המוסירה כלל להיות מוחזק על ידה והוא נכון

שם הכא במאי עסקינן במנהיג ברגליו. ויש לדקדק לפ"ז מנ"ל לפשוט דשמואל אומר כן אמנהיג דהוא קני דילמא רוכב עדיף והיינו ברכוב שמנהיג ברגליו אף דבמתני' תנן דיחלוקו הא כתבו התוס' דמ"מ מקרי מוחזק רק מבעיא ליה בתחילת קנין וא"כ בתחלת קנין י"ל רוכב שמנהיג ברגליו עדיף ואין המנהיג קונה כלום וזה לפי פירוש התוס' דמפרשים דאע"ג דרכוב עדיף מ"מ לענין מוחזקות שניהם שוין. ונראה ליישב לפי דברי התוס' דתפיס היינו תפיס המוסירה א"כ קשה איך לימא רכוב עדיף הא משכחת נמי שהמנהיג יהיה עדיף והיינו כשהמנהיג תפיס במוסירה ג"כ. אלא די"ל דזה כבר נלמד מכ"ש כיון דמנהיג אזלא מחמתי' טובא ותפיס ג"כ כ"ש דעדיף ולכן לא הוצרך לומר כשהמנהיג תפיס וזהו דוקא בס"ד דלא איירי במנהיג ברגליו משא"כ אי איירי במנהיג ברגליו לא שייך לומר רכוב עדיף דאם נימא דס"ל דמוסירה הוה מעלה להעדיף קנינו על המנהיג א"כ גם במנהיג י"ל בכה"ג דמנהיג עדיף והיינו כשהמנהיג תפיס כיון דרכוב ג"כ מטעם מנהיג אתי עליה לא שייך לומר דרכוב קני ומנהיג לא קני כן נ"ל ודו"ק

בפרש"י ד"ה היינו מנהיג והו"ל למיתני או שהיו שניהם מנהיגים עכ"ל. בספר פ"י תמה על רש"י דהו"ל לפרושי בפשיטות דהוא מיותר לגמרי ולא צריך להשמיענו כלל בשניהם מנהיגים דכבר נשמע מרישא דשניהם רוכבין. ולמאי דפרישית לעיל א"ש דלפי האמת רישא מיירי באינו מנהיג ברגליו וקמ"ל כששניהם אינם מוחזקים יחלוקו ג"כ ואי לא תני סיפא הוה מפרשינן רישא כששניהם מוחזקין וא"כ לא הוה קשיא כלל ולהכי פרש"י דהו"ל למיתני או ששניהם מנהיגים והוה שמעינן דרישא משנה יתירה לאשמעינן אפי' כששניהם בלתי מוחזקים

ד' ט ע"א בתוס' ד"ה מושך כו' תימא מנ"ל דילמא כ"ש כו' עכ"ל. לכאורה טפי הו"ל להתוס' לאקשויי דהא אין זו קושיא כל כך דמ"מ הו"ל למיתני טפי אחד רוכב ואחד מנהיג דהוה רבותא טפי דהא השתא איכא למיטעי דרכוב לא קני כלל משא"כ אי ניתני אחד רכוב ואחד מנהיג נדע דרכוב קני ומושך ומנהיג ממילא קני. וטפי הו"ל להתוס' לאקשויי דילמא באמת רכוב עדיף ולא קני רק הרכוב לבדו. ואפשר לומר דאדרבה קושיית הש"ס אשמואל ג"כ כמו קושיא הנ"ל דהא בלא"ה מבואר בכמה דוכתי דרבנן דרבי יהודה היינו רבי מאיר וא"כ גם זה קושיא אשמואל שהוא מפיך למתניתין וס"ל לר"מ יושב לוקה והכא מוכח דלרבי מאיר רכוב לא קני וא"כ לרבנן קנה א"כ לא מפכינן למתני' רק דר"מ פוטר ורבנן מחייבי והשתא ל"ל דס"ל לר"מ דרכוב עדיף דהא לעיל אמרינן דלר"מ חייב היושב בקרון במקום מנהיג וסתם מנהיג היינו מנהיג במוסירה דהא במנהיג בקול פליגי לקמן רבי יוחנן וריש לקיש וא"כ יש להמנהיג מעלה דתפיס דהיכא דליכא רכוב מסתמא המנהיג תפיס במוסירה וגם אזלא מחמתיה טפי מרוכב ואפ"ה חייב היושב בקרון א"כ כ"ש דלא מבטל הרוכב קנין המנהיג דמנהיג חשיב טפי דאזלא מחמתיה טובא ומוכח שפיר דעכ"פ הרכוב לא מבטל קנין המנהיג וא"ש. מיהו בתוס' שסוברים דתפיס אינו מעלה לכלאים אם כן י"ל אף דהתם לוקה היינו משום דהתפיסה אינה מועלת לענין כלאים והתפיסה כמאן דליתא מה שאין כן לענין קנין שפיר י"ל דתפיס מבטל קנינו של המנהיג ולכן י"ל דהתוס' לא פסיקא להו לאקשויי די"ל דמשמע ליה להש"ס דכאן מיירי לענין מוחזקין ולענין מוחזקין כבר כתבו התוס' דאם הוא קנין בפני עצמו אין חזקתו מתבטלת דכאן משמע שבאים לפנינו ושניהם מוחזקין בשוה ומ"מ קשיא להו שפיר דילמא כ"ש דעכ"פ עדיף טפי מן המנהיג. אמנם י"ל לפרש"י בלא"ה למאי דפרישית לעיל דרש"י ס"ל דתפיס בה היינו כפשוטו בגוף הבהמה א"כ י"ל דמושך ע"כ נמי היינו בגוף הבהמה וא"כ מוכח ממושך דלא מהני מעלה דתפיס להעדיפו על קנין המנהיג וא"כ הו"ל למיתני רכוב דהוה רבותא טפי דהא מושך נמי תפיס בגופה וגם אזלא מחמתי' ואפ"ה לא מבטל לקנינו של המנהיג וכ"ש רוכב וא"כ טפי הו"ל למיתני רוכב. אלא דאכתי י"ל דילמא הא גופא קמ"ל דאע"ג דמושך יש לו מעלה דתפיס וגם אזלא מחמתיה טובא ואפ"ה לא מבטל קנין המנהיג ואי תני רכוב הוה ס"ד דוקא רכוב אף דיש לו מעלה דתפיס מ"מ יש למנהיג מעלה דאזלא מחמתיה משא"כ מושך דאית ביה תרתי לטיבותא דאזלא מחמתיה וגם תפיס ואפ"ה לא מבטל קנינו של המנהיג וכ"ש רוכב. אך מ"מ יש ליישב למאי דפרישית לעיל דיותר היה לו לאשמעינן הך רבותא בעיקר הקנין דקני מדאשמועינן רבותא שלא יבטל קנין של זולתו דמספיקא לא מבטל קנינו של האחר וא"כ פריך שפיר דהוה ליה למיתני טפי רוכב כדי שנדע דרכוב קני דזהו רבותא טפי אף שלא ישמר מן הטעות דמושך ומשני לאפוקי מדרבי יהודה דאי תני רכוב היה טעות ג"כ בעיקר הקנין דאיפכא לא קני ורוכב ומנהיג לא קני רק במידי דאורחיה בהכי ואם נוכל לפרש דמושך היינו במוסירה ומנהיג ע"י קול או הכשת מקל אתי שפיר אפי' לפירוש התוס' ודוק היטב ועיין בסמוך

בפרש"י ד"ה אי הכי דלתנא קמא איפכא קני עכ"ל. כל המפרשים תמהו על פרש"י דמשמע דבס"ד איפכא לא קני והא ליתא דהא בהדיא קתני אחד מושך ואחד מנהיג ואפ"ה קני וגם בס' פ"י דחק למאד. והנה נראה לענ"ד בזה דודאי גם בס"ד ע"כ מדפלגינהו מהדדי ונקט שנים שהיו מושכין בגמל ומנהיגין בחמור ודאי אתי לן לאורויי דחמור וגמל זה דרכו בהנהגה וזה דרכו במשיכה וא"כ הא דנקט במדה זאת קנו לאו לאורויי דבתחילת קנינם קונין כך די"ל במאי דלאו אורחיה לא קני כלל רק דמ"מ כשבאין לפנינו שניהם נקראים מוחזקין לענין שטען שמתחילה קנאו כדת כל חד כפום אורחיה אלא דהשתא דקמשני לאפוקי מדר"י יקשה אפילו לא ליתני רק אחד רוכב ואחד מנהיג ועלה ניתני ר' יהודה פליג ממילא נשמע דלת"ק קונה בהנהגה אפי' במידי דלאו אורחיה וגדולה מזה מצינו פרק אלו מציאות מדאמר ר' יהודה כל דבר שיש בו שינוי חייב להכריז עבדינן פלוגתא דלת"ק אין צריך וכה"ג מצינו טובא אלא ודאי אתי לאשמעי' דמושך ומנהיג קני אפי' בתחילת קנין והיינו משום דחשיב אורחי' בשניהם או דלא קפדינן אם יהיה כדרך הנהגתו לענין קנין וא"כ לערבינהו וליתנינהו ולק"מ אלא דעדיין קשה ע"ז דלעיל מוכח בפשיטות דלרבנן דרכוב לא קני גם מוחזק לא הוה ומ"מ יש ליישב אלא דקשה הא מצי למיתני ג"כ רוכב לענין מוחזק. ובלא"ה י"ל כיון דאחד מושך ואחד מנהיג הוה לישנא יתירא כמ"ש התוס' דייקינן דרכוב לא קני כמבואר בתוס' או כדפרישית לעיל דטפי הו"ל למיתני רכוב אבל ודאי בס"ד מדלא ערבינהו ע"כ קמ"ל דזה דרכו במשיכה וזה דרכו בהנהגה אלא דלרבנן אין קפידא בזה לענין גוף הקנין ומ"מ פלגינהו מהדדי היינו לנ"מ כדאמרינן לקמן דאמר ליה קני כדרך שבני אדם קונין וא"כ בכה"ג בעינן בכל חד כי אורחיה דוקא ולהכי קשיא ליה להש"ס למה תני מושך ומנהיג ליתני רכוב ומנהיג ונשמע ע"כ לרבנן מנהיג קונה אפילו במידי דלאו אורחיה מדחזינן דרבי יהודה פליג מכלל דלרבנן קני אפילו במידי דלאו אורחיה והיינו מנהיג בגמל ומ"מ לרבנן עכ"פ כיון דכל חד וחד כי אורחי' זה במשיכה וזה בהנהגה א"כ נ"מ באמר לי' קני כדרך שבני אדם קונין בהא בעינן כי אורחיה וע"ז פליג ר"י לעולם לא קני אפי' בסתמא אינו קנין רק כי אורחיה ומשני דקמ"ל דאפי' איפכא נמי קני היינו בכל גווני דשפיר מקרי כדרך שבני אדם קונין שאין חילוק בין משיכה להנהגה וא"כ פריך שפיר לערבינהו כו' וא"ש. עוד אפשר לומר דבס"ד מדלא ערבינהו ודאי משמע דבעינן כל חד כפום אורחיה ומ"מ במושך ומנהיג שפיר קני דהמושך נמי קני אפי' בדבר שדרכו בהנהגה דמסתמא אי אפשר למושך בלי הנהגה דודאי מסתמא הנהגה עכ"פ בקול כדרך המושך לצעוק ג"כ שתלך. ובכלאים אמרינן דאפי' מכח הדיבור הולכת מחמתו וכ"ש אם נפרש לענין מוחזקין דהמושך הוה מוחזק כמו המנהיג כיון שדרך שינהיגה ג"כ בקול ולהכי מושך קני. ור"י פליג דהמושך מסתמא מתכוין לקנות במשיכה ולהכי ס"ל דלעולם לא קני וא"כ לא קשיא דלערבינהו וליתנינהו דודאי גם לת"ק במושך דידעינן שלא הנהיגה בקול לא קני והשתא דמסיק דאיפכא נמי קני פריך שפיר לערבינהו

ועוד נ"ל דודאי לישנא דאי הכי משמע כפרש"י דבלא"ה הוה מצינן למימר דאיפכא לא קני לת"ק מדפלגינהו אלא די"ל לפרש"י לשיטתיה דס"ל היכא דקני מסירה לא מהני משיכה. ובקדושין אמרינן מסירה היינו אחזה בשערה ובטלפה והיינו מושך וא"כ י"ל דודאי אי אמרינן משיכה אינו קונה במקח וממכר ובעינן מסירה ואם כן שפיר י"ל דמושך אורחיה גם בחמור כיון דכן הדרך במו"מ וא"כ לרבנן שפיר י"ל בס"ד מושך קונה בודאי כיון דס"ל במו"מ שייך מושך ע"י מסירה דמשיכה לא מהני וא"כ מהני נמי בהפקר דמקרי אורחיה ור' יהודה ס"ל לעולם לא קנה היינו משום דס"ל דלא בעינן מסירה רק לעולם קונה משיכה. וא"כ אינו קונה אלא כדרכו זו במשיכה וזו בהנהגה שהיא ג"כ מעין משיכה ובס"ד דייק מדלא נקט רוכב והוה ידעינן ג"כ דלת"ק קונה אפי' במידי דלאו אורחיה מדחזינן דפליג ר' יהודה. מיהו לא הוה מצינן למימר דלת"ק שניהם קונין מדלא ערבינהו והוה מוקמינן דפליגי במושך מטעמא דפרישית דת"ק ס"ל במכירה אורחיה בהמשכה שזהו מסירה. ולכן מהני גם בהפקר ור"י ס"ל דבכל דוכתי קונה הנהגה שזו משיכה כל מקום וא"כ משיכה לא קני כיון דלאו אורחיה ומשני לאפוקי מדר"י דקמ"ל איפכא נמי קני ופריך דאי הכי לערבינהו וליתנינהו כיון דלת"ק איפכא קני ומשני דאיכא חד צד דלא קני ובס"ד דדייק מושך ומנהיג אין