מעשי השם חלק ב תמו
Ma’asei Hashem part 2 446 · מעשי השם חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →לומר וזאת הברכה, לכך בא לפרש שזאת היא נוספת על ברכת יעקב לכל בניו: וענין ברכת לוי אמר שניסה אותו במסה ויריבהו על מי מריבה שהוא אהרן שנאמר עליו שנגזרה עליו מיתה מפני שלא קדש שמו ית' במי מריבה, ואמנם לקדושת שמו יתב' אמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע. ואומרו לאביו ולאמו לא ראיתיו שב אל מה שעשה בשכם שהרג את שכם ולא לקח עבה לא מאביו ולא מאמו בראותו היות הענין חלול ה' כמו שאמר הכזונה יעשה את אחותנו, הרי שמסר נפשו על קדושת השם. ואומרו ואת בניו לא ידע הכוונה על אהרן שכאשר אמר לו משה הוא אשר דבר ה' בקרובי אקדש תכף שראה קדוש השם וידום אהרן, זהו ובניו לא ידע. ואומרו ואת אחיו לא הכיר שב אל שפנחס הרג את זמרי שהיה משבט שמעון שהיו נקראים אחים באחוה נוספת על שאר השבטים, כמו שנאמר שמעון ולוי אחים שעל כן גם זרעם של שמעון ולוי היו קוראים זה לזה אחים ועם כל זה הרג פנחס את זמרי, א"כ זה היה מאמר משה אדוננו שאותו שבט לוי שהענשת מפני קדוש השם בענין מי מריבה הנה קידש ה' שלש פעמים, שאת אביו ואמו לא ראה ואחיו לא הכיר ובניו לא ידע לסבת קדוש השם: ובברכת ראובן שאמר ויהיו מתיו מספר פרש"י שיהיו במספר השבטים, ויאות מאד לומר שברכת ראובן מתחלת מאומרו ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל יחי ראובן ואל ימות ויהי מתיו מספר, שרוצה לומר בזה שלעולם בהתאסף ראשי יחד שבטי ישראל יהיה ראובן ראש מספרם שלא יפסיד הבכורה בענין זה: ומה שאמר לבנימן ידיד ה' ישכון לבטח, כבר יתכן שלהיות ירושלים ליהודה ובנימן הסמיך בנימן לו, ועל כן קרא אותו ידיד שהיה אהוב וידיד ליעקב כמו שנאמר ונפשו קשורה בנפשו, ואין מלת ידיד סמוכה לה' אבל קרא אותו ידיד ואח"כ ברכו שה' ישכון לבטח עליו רוצה לומר בחלקו ושתהיה שם לעולם השכינה וזהו ובין כתפיו שכן, ויתכן ג"כ שקרא אותו ידיד על היות המקדש בחלקו שנאמר בו מה ידידות משכנותיך
בברכת יוסף כבר נראה בהדיא היותה פירוש ותוספת אל הברכה שברך אותו יעקב, שיעקב אמר ברכות שמים והוא אומר ממגד שמים, יעקב אמר ברכות תהום ומשה אמר ומתהום רובצת תחת, יעקב אמר עד תאות גבעות עולם ומשה אמר וממגד גבעות עולם, יעקב אמר לקדקד נזיר אחיו וכן משה, והוסיף לו ואמר בכור שורו הדר לו, וכבר נתחבטו המפרשים לומר למה נקרא יוסף שור ופרש"י שכחו קשה כשור, ומהר"י עראמ"ה שער שלשים הביא טעם למה נקרא שור, ואמר שהשור הוא מלך לבהמות הטהורות יורה על יוסף שהוא טהור המחשבות והאריך מאד, והנכון בעיני הוא לומר היותו נקרא כן מפני החלום שחלם אחד עשר כוכבים משתחוים לו והוא היה י"ב דהיינו י"ב מזלות והנה בהיותו זוכה בבכורה, ראובן לא זז מהיותה טפה ראשונה כמ"ש יעקב עליו בכורי וראשית אוני, הנה היה נגדו בכור מזל טלה, ויוסף שזכה בבכורה צריך שיקרא שור שהוא אחרי טלה, ולכן אמר בכור שורו ששור נעשה בכור, ופירש משה עוד שהקרנים שלו רומזים על מנשה ואפרים ואחר שבירך כל השבטים כל אחד בפני עצמו בירך כלם יחד וקראם ישורון בסוף כמו שהתחיל בראש ואמר ויהי בישורון מלך
ובאומרו רוכב שמים בעזרך רבו המדרשים, אמנם לפי הפשט יראה שכוונתו לומר שישדד מערכות השמים לעזרם, כי הרכיבה תאמר לענין ממשלה על דבר והכנעתו אותו תחתיו, כמו שנאמר ירכיבהו על במותי ארץ, כמו כן הקב"ה מכניע מערכות השמים ומשפילם לעזר ישראל, כי בשדוד מערכת המזלות גרש מפניהם אויב, כמו שאמרנו בפ' האזינו שאין מזל לישראל ושלא היה להם חלק בישוב וזה אומר וישכון בטח בדד שאין שר ולא מזל עליהם, וסיים בברכה לומר אשריך ישראל עד אומרו ואתה על במותימו תדרוך, אבל אני לא אדרוך, ר"ל שהוא לא יעבור לארץ, וזהו קשר אל אומרו ויעל משם. ואפשר עוד שהקב"ה הוליכו על כנפי רוח והראה לו כל עיר ועיר, שמראות כך מרחוק כפי טבע ראות האנושי אין בו תועלת כלל להפיק התאוה אבל ודאי שם הראה לו כל פרט ופרט, שלא נגזר עליו רק לא תעבור הירדן, וזהו שאמר אשריך ישראל שעל במותימו תדרך, כי אני לא אדרוך רק על כנפי רוח, כמשדרז"ל שהוליכו שם עד שלא חיסר לו רק הדריכה: ובאומרו ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, ארז"ל בישראל הוא דאינו קם אבל באומות קם ומנו בלעם, וכבר רבו המפרשים במאמרם זה, אמנם לדעתי ארז"ל שהנבואה שבאה לנביאים לא באה רק אחרי השתדלותם בדרכי הנבואה, כמו שנאמר מתנבאים במחנה, וכן בזקנים והתיצבו שם שהיו מכינים עצמם לנבואה, אבל שיקום בפעם אחת מבלתי בקשו נבואה שיבא הש"י לדבר עמו זה לא היה רק במשה בהיותו רועה צאן חתנו, ולכן אמרו ז"ל שבאומות קם שגם הוא לא הלך לטרוח בהשגת הנבואה אבל כך קם בפעם אחת, אבל לא אמרו כן ח"ו לתת ערך ודמיון לנבואת בלעם עם נבואת משה ומה לתבן את הבר, ולדעתי שבלעם קודם ענין בלק ששלח אחריו לא היה רק קוסם כמו שנאמר בלעם הקוסם, אמנם כששלח בלק אליו לבא הנה הוא להתגדל אמר שיראה מה ידבר ה' כאלו הש"י מדבר עמו והנה אז באה לו הנבואה בפעם אחת