מעשי השם חלק ב תמה

מזמור ק"י, ולהיות נדרש המזמור הזה בפנים משתנים מן האמת וכל דברי המזמור הזה נבוכים הם, הנה אבארנו לך מראשו ועד סופו, וכבר נתבאר ג"כ במזמור זה חלק ב' מחבורנו פרק ששי תראנו גם משם, שהתחיל ואמר לדוד מזמור נאם ה' לאדני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך, כי הנה דוד במזמור שלפני זה תמצא כל דבריו מכוונים אל מה שקרה לו עם נבל הכרמלי כמו שנאמר שם תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה, שפירושו שתחת אהבתו את נבל ושעשה תפלה על שלומו כמו שנאמר אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום, ונבל השיב רבו העבדים המתפרצים, וכן נאמר במזמור הזה וישימו עלי רעה תחת טובה, וכן נאמר במעשה נבל וישב לי רעה תחת טובה, וכן נאמר במזמור הזה ופקודתו יקח אחר על אשר לקח הוא את אביגיל לאשה. הרי לך בהדיא שהמזמור שלפני זה היינו סימן ק"ט כלו ידבר בענין נבל הכרמלי. והנה הסמיך דוד המזמור הזה שאנו בו על נבואת אביגיל שנתנבאה עליו ואמרה לו שיגיע להיות מלך ישראל, ושם היה לשון נבואתה כי עשה יעשה ה' לאדני בית נאמן, ועוד שנית אמרה והיה כי יעשה ה' לאדני ככל אשר דבר את הטובה עליך וצוך לנגיד על ישראל, ועוד שלישית אמרה והיטיב ה' לאדני וזכרת את אמתך, הרי לך כי כל נבואתה היתה בזה הלשון ה' לאדני, והנה על כך יסד דוד המזמור הזה אחר שיסד אותו שלפניו על נבל, התחיל ואמר נאם ה' לאדני ר"ל זאת הנבואה היא נבואת אביגיל באמרה ה' לאדני, ועתה סיפר במזמור זה אופן הגעתו למלכות בנבואתה, ואמר שהקב"ה אמר לו שב לימיני ר"ל שימתין עד שיכלה מלכות שאול שנקרא ימיני שאין מלכות נוגעת בחברתה, והוא אומרו שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך, כי אחרי שיושפלו אויביו יתן לו המלוכה על ישראל, וזה שימשוך הדבור ואמר מטה עזך ישלח ה' מציון ואמר לו עוד רדה בקרב אויביך, כלומר בין מלכא למלכא רדה בקרב אויביך שהיה שר עם אכיש בגת, ואמנם אחרי שהיה שר בגת קרה לו מלחמת עמלק שנשבו נשיו, וכאשר בא בנצחון שלח משללם לזקני יהודה שהם עמו ואמר הנה לכם ברכה משלל אויבי ה', וזה סיפר כאן במזמור הזה, ואמר עמך נדבות ביום חילך, ר"ל שנתנדב לשלוח נדבות לעמו יהודה ביום הנצחון הראשון שלו, ואמר בהררי קדש לפי ששלח נדבות בהרבה מקומות מיהודה, כמו שנאמר שם ששלח לאשר בבית אל ולאשר ברמות ולאשר ביתר וגו' בהרבה מקומות לכן אמר בהררי קדש. ודרך משל אל הנצחון הראשון שנצח, אמר מרחם משחר לך טל ילדותך, שזה הנצחון היה טל ילדותו אחר המעשה הזה תכף סיפר שהגיע למלכות ואמר נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק, שרצה לומר בזה שהקב"ה נדר לו קיום מלכותו עד ביאת משיחנו ולכך אמר על דברתי מלכי צדק, רוצה לומר על מה שדבר להביא מלכי צדק שהוא משיחנו שנקרא מלך צדיק כמו שנאמר הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא, אחר כך סיפר מיתת שאול ואמר ה' על ימינך מחץ ביום אפו מלכים, ואמר מלכים לשון רבים על שאול ויהונתן כאשר עשה הקינה על שניהם ואמר עוד בסיפור מיתתם הגויות שתקעו בחומת שן כמו שנאמר ויקחו את גוית שאול ואת גוית בניו מחומת בית שן, ועליהם אמר ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה, כאלו יאמר שגזר מיתת שאול עם הרבה מישראל שנפלו במלחמה ההיא, ויהיה אומרו מחץ ראש על ארץ רבה כמו והכה אם על בנים. ואחר שהשלים דוד סיפור נבואת אביגיל וכל מה שקרה לו עד שהגיע אל מדרגת המלכות ומיתת שאול, רצה לספר שכבר גם הוא חטא בענין בת שבע ושהיה ראוי שלא יתמיד במלכות ושלא ירים ראש, אבל הקב"ה נתן לו ענשו על חטאו במה שקרה לו עם אבשלום, כמו שנתבאר מדברי נתן הנביא שענין אבשלום היה עונשו על חטאו שנאמר שם הנני מקים עליך רעה מביתך וגו', ובהיותו בורח מאבשלום נאמר וכל הארץ בוכים קול גדול וכל העם עוברים והמלך עובר בנחל קדרון וכל העם עוברים על פני דרך, על זה אמר דוד במזמור הזה שבשתותו אותו הכוס מר בהיותו עובר אז נחל קדרון על פני דרך על זה ירים ראש כי אותו הענין היה לו כפרת עון, וזה אמרו מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש, ועל כן בברחו סידר מזמור והוא מזמור שני, אמר בו ואתה ה' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי, והרי לך בהדיא היותו אומר על אותו הרמת ראש שנא' שם בברחו מפני אבשלום, כאלו אמר שמפני הצרה שהגיע אליו מצד אבשלום הרים ראש. והנה ראית ספור כל המזמור שלפני זה היה על ענין נבל הכרמלי, וסיפור מזמור זה נמשך לנבואת אביגיל וכל מה שקרה לו עד הגיעו למלכות, ומיתת שאול וענין הגויות, והיאך נשאר בקיום מלכותו על ידי קבלת ענשו, בענין אבשלום, וכל הפסוקים במזמורים אלו תמצאם על סדר הזה שהיו המעשים, שתחלה רדה בקרב אויביו, ואח"כ עשה הנדבות ששלח לזקני יהודה, ואח"כ הגיע למלכות במיתת שאול, ואח"כ היה ענין הגויות שתלו, ואח"כ היה ענין בת שבע וכפרתו ע"י אבשלום, והנה בקנאתי אשר ראיתי המזמור הזה באו רבים לפרשו באופן אחר אמרתי לפרשו לך כאן:

ונשוב לעניננו שמשה אמר ליהודה ואל עמו תביאנו, וכל זאת הברכה שבירך את יהודה היתה על דוד שישמע זמירותיו ושיחזירהו אל עמו למלוך אחר שרדה בקרב אויביו, ושיהיה עזר מצריו כמו שהיה צועק מה רבו צרי, וכבר אמרנו שאמרו וזאת ר"ל נוספת על ברכת יעקב, וכן כל הברכות שבירך לשבטים חוץ מראובן שלא ברכו אביו, באופן שאומרו וזאת שב אל ברכת כל השבטים בכלל כמו שהתחיל